איני צריך לבאר החלום מה הוא, אחר שביאר הרב בהכרח התורה ואי זה תורה אלהית ואי זה בלתי אלהית ואי זה גנבה מזולתו, בא זה הפרק לבאר אמתת מראה הנבואה, ולמה שהחלום הוא ידוע בעצמו ואינו צריך ביאור כי כל אחד מרגיש בעצמו מהו אמתת החלום, אמנם המראה ההוא מסופק למה שהאדם ביקיצה לא יבא לו שום השגה ע"ד הנבואה ואם יבא הוא על המעט ולא ימצא ברוב כמו שימצא החלום בכל האנשים זהו אמרו איני צריך לבאר לך החלום מהו, אמנם המראה והוא אמרו במראה אליו אתודע והוא אשר תקרא מראה הנבואה ותקרא ג"כ יד ה' והוא גם כן תקרא מחזה זה צריך אל ביאור והוא כי המראה ענין גדול ונורא תחובר לנביא בעת היקיצה כמו שיתבאר לדניאל ולזה נקרא יד השם כי הוא כמו יד מאת האלהים ולכן נאמר בדניאל ואראה את המראה הגדול ולא נשאר בי כח ואני הייתי נרדם על פני ופני ארצה, ואמנם דבור המלאך והעמידו לו כל זה במראה הנבואה, ובכמו זה העיון יתבטלו החושים גם כן מפעולותיהם כי בהתחבר לאדם ענין איום ונורא בעת היקיצה ישאר לאדם כאלו הוא נרדם באופן שיבטלו החושים ג"כ מפעולותיהם ויבא השפע ההוא לכח הדברי וישלם ויעשה פעולתו, ופעמים תתחיל הנבואה במראה הנבואה יראה במחזה ואז תבא הנבואה יראה בחלום וסופו ותרדמה נפלה על אברם, זה אמרו המפרשים כי כבר יראה האדם בהקיץ חקיים נפלאים ואחר כך ירבה הרתת ההוא וההתפעלות החזק הנמשך לשלמות פעולת הכח המדמה ואז תבא הנבואה, כל שכן באברהם אשר בא בתחלת הנבואה ההוא היה דבר ה' אל אברם במחזה לאמר, וסופו ותרדמה נפלה על אברם בסבת שהכח המדמה נלאה והתפלא בראות החקויים האלהיים עד שנרדם, ואח"כ בא לו הנבואה באמתיות כמ"ש ויאמר לאברם ידוע תדע:
אמר שם טוב זאת התרדמה אשר הגיע לאברהם לא היה בעבור שתחלה היה מחזה ואח"כ בא רתת אבל נפלה על אברהם התרדמה והאימה והחשכה הגדולה בעבור מה שהגיע לו באותה הנבואה מהידיעה והשעבוד המגיע לבניו, וזה מבואר ואין צריך לבקש לו טעם אחר ובעבור שבמראה הראשונה נאמר לו בשורה טובה לא הגיע לו דבר מאלו המקרים. עוד אמר הרב כי כל מי שזכר מהנביאים שבאתהו הנבואה יש מהם מה שייחס זה למלאך ומהם מי שייחס להשם יתעלה אע"פ שהיה על ידי מלאך בלי ספק, כבר כתבו החכמים על זה ואמרו ויאמר ה' לה שהוא על ידי מלאך והמלאך הוא הכח המדמה אשר יבא לנביא והנביא אמרו לרבקה לא שיהיה רבקה נביאה. ודע ג"כ כי כל מה שכתב בו שדבר המלאך עמו או באהו דבר מן השם שזה לא יהיה בשום פנים אלא בחלום או במראה הנבואה כמו שאמר במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו וכבר באה ההגדה על דבר המגיע לנביאים לפי מה שמצאנו אותו בספרי הנביאים על ארבע צורות, צורה ראשונה יגלה הנביא שהדבור ההוא היה ממלאך ויבאר גם כן שהוא בחלום כמו שאמר ויאמר מלאך האלהים בחלום ויאמר אלהים אל בלעם, כי יסבור הרב כי האלהים הנזכר במראות האלהים הוא מלאך, באופן כי שם אלהים הונח ראשונה למלאכים והושאל לשם. והצורה הב' שיזכור שדבר לו המלאך ולא יבאר תהיה בחלום או במראה מפני שהוא סומך על מה שכבר נודע שאין שם נבואה אלא לאחד מב' פנים כמ"ש במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו, כמ"ש ויאמר אלהים ליעקב קום עלה בית אל ולא נזכר שהוא בחלום או במראה וכן ויקרא מלאך ה' אל אברהם שנית מן השמים ויאמר אלהים לנח. והצורה הג' אשר לא יזכור מלאך כלל אבל ייחס המאמר לשם יתעלה אלא שהוא פירש שבאהו הדבור ההוא במראה או בחלום כמ"ש היה דבר ה' אל אברם במחזה לאמר. והצורה הד' שיאמר הנביא מאמר מוחלט שהשם דבר אליו בלי זכירת מלאך ולא בזכרון חלום או מחזה השענו על מה שכבר נודע שלא תבא נבואה אלא בחלום או במראה וע"י מלאך וזה המין הרבה מאד בכל הנביאים ויאמר ה' אל אברהם ויאמר ה' אל יעקב ויאמר ה' אל יהושע וכל מה שיבא על אחד מארבע הצורות היא נבואה ויקרא נביא, ואמנם מה שיאמר בו בחלום הלילה אינה נבואה כלל ולא האיש ההוא נביא כי ענינו שבא הערה מאת השם לאיש ההוא ואחר כך ביאר שההערה ההיא היה בחלום, שאנחנו לא נספק שלבן הארמי רשע עובד עבודה זרה ואבימלך אע"פ שיהיה איש טוב בעמו כבר אמר אברהם על ארצו ועל ממלכתו אין יראת אלהים במקום הזה ואמר שבא אלהים אל אבימלך בחלום הלילה ודע זה:
והתבונן ההפרש בין אמרו ויבא אלהים לאמרו ויאמר אלהים, כי ויבא איננה נבואה כלל אבל בא הערה מאת השם, ואמרו ויאמר אלהים היא נבואה אמתית, ובאמרו בחלום הלילה היא מדרגה פחותה מאמרו במראות הלילה ולכן ראוי שתבין שיש הפרש באמרו בחלום הלילה לאמרו במראות הלילה, ולכן תרגם אונקלוס ואתא מימר מן קדם ה' ולא אמר בשניהם וגלי מן קדם ה' להורות לנו שבא הערה מאת השם לא שהיו נביאים כלל:
ודע כי כבר יאמר ויאמר ה' לפלוני ולא באהו חזון כלל אבל נאמר הדבור ההוא ע"י נביא כמו שבאר הכתוב ותלך לדרוש את ה' ואמרו בביאורו לבית מדרשו של שם והוא ענה אותה ונאמר בעבורו ויאמר ה' לה ואמרו ז"ל ויאמר ה' לה ע"י מלאך ויפורש שהיה עבר או שם הוא המלאך שהנביא פעמים יקרא מלאך, או יהיה רומז למלאך אשר בא אל עבר בזאת הנבואה, או היה לבאר כי כל מקום שתמצא דבר מיוחד לשם מוחלט שהוא ע"י מלאך גם בשאר הנביאים כמו שאמר כי ילמד סתום מן המפורש, והנה אמר הכתוב ויאמר ה' לה ואמרו חכמים שהוא על ידי מלאך וכן יהיה הענין בכל מקום שנזכר ה' ויאמר ה' זולת משה רבינו: