בזה הפרק יבאר הרב ארבע סבות שיש לתנועת הגלגלים, כדוריותו ונפשו ושכלו וחשוקו, והם הארבעה כנפים מהחיה אשר ראה יחזקאל, וראשונה ביאר, שהגלגל הוא בעל נפש אף שנפש הגלגל אינו כנפש האדם או השור או החמור, אבל ענין המאמר שתנועתו מקומית מורה על היות ההתחלה בהתנועע, ר"ל כי התנועה המקומית שיש לגלגל יורה לנו שיש לו נפש ואינו מתנועע בטבע כשאר היסודות אשר אין להם שום השגה ויתנועעו למעלה או למטה בלי הכרה וידיעה, כי כמו שהאש מחמם ואינו יודע שמחמם כן יעלה למעלה, ומופתיו על זה התואר. כל שיתנועע מפני הטבע אמנם יניע לבקש מקום וכשיגיע למקומו ינוח, וזה הגלגל מתנועע במקומו בעצמו בסבוב אם כן אינו מתנועע בטבע, אם כן יתחייב מזה שלא יתנועע מפני טבע אבל מהתחלה הנפשית שיש בו:
עוד אמר ולא מפני היות בעל נפש גם כן יתחייב שיתנועע במקומו, וזה כי הבעלי נפש אמנם יתנועעו לכוין אל הנאות ולברוח ממה שהוא כנגד, וזה הגלגל לא יתנועע ממה שהוא כנגד ולבקש הנאות לפי שכל מה שיתנועע אליו ממנו יתנועע וכל מה שממנו יתנועע אליו יתנועע, ירצה כי הגלגל מתנועע ממזרח למערב אחר כך יתנועע מבלי שינוח ממערב אל מזרח וא"כ לא יתנועע כתנועת הב"ח, ועוד שאלו היה התנועה מפני זה היה מתחייב שיהיה מגיע אל מה שיתנועע אליו כי אם יתנועע לבקש דבר או לברוח מדבר ולא יוכל למוצאו מעולם א"כ תהיה התנועה לבטלה אבל זה שקר. הנה מציאות התנועה הסבובית לגלגל הוא הדרוש לגלגל ואי אפשר שיהיה זה אלא בציור, אחר כי התנועה אין לה מציאות אלא בנפש א"כ יש לגלגל ציור כדי שיתנועע, ולא תהיה הציור כי אם בשכל א"כ הגלגל הוא בעל שכל נתבאר מזה כי הגלגל יש לו נפש ואינו מתנועע בטבע כיסודות כי אם היה מתנועע בטבע כיסודות יתנועע לבקש המקום כשהוא זולת מקומו וכשהגיע למקומו ינוח וזה יתנועע במקומו בעצמו בסבוב א"כ אינו מתנועע בטבע ומה שאינו מתנועע בטבע הוא מפני הנפש אם כן הגלגל מתנועע מפני הנפש. עוד התבאר שנפש הגלגל אינו כנפש הבעל חי ולא כנפש האדם בעבור כי כל תנועה הנמצאת לכל בעל חי הוא לבקשת הנאות ולברוח מהמזיק והגלגל לא יתנועע לבקשת הנאות ולא לברוח מהמזיק בעבור כי הגלגל כל מה שיתנועע אליו ממנו יתנועע וכל מה שממנו יתנועע אליו יתנועע ומה שיבקש הנאות ובורח מהמזיק לא מה שממנו יתנועע אליו יתנועע כי אם היה כן לא היה מתנועע, ועוד שאלו היה תנועתו מפני זה היה מחייב כשיהיה מגיע אל מה שיתנועע אליו יחוייב שינוח כי אם לא יהיה כן אלא שמתנועע לבקש דבר או לברוח ממנו אם כן תהיה התנועה לבטלה וזה אי אפשר שיתמיד, אם כן זאת התנועה הסבובית תהיה בציור אחד מחייב הציור שיתנועע כן ואם כן יתבאר בכאן שני דברים שהגלגל יש לו נפש ושכל אחר כך ביאר שיחוייב שיהיה לו דבר נכסף אל שיתנועע ממנו. ומופתו על זה התואר למה שכל מי שיש לו שכל שיצייר בו ענין אחד ותהיה לו נפש בה יוכל להתנועע כשיצייר הציור לבדו לא יחייב להתנועע וזה כבר התבאר בפילוסופיא הראשונה והאדם יוכל להבין זה מעצמו, כי הציור אינו מספיק לשיתנועע האדם בעבורו כי האדם יצייר דברים רבים ולא יתנועע אליהם עד שתתחדש לו בהכרח לענין ההוא אשר יציירהו ואז התנועע אל מה שצייר, הנה כבר התבאר ג"כ שאין הנפש אשר בה תהיה התנועה ולא השכל אשר יצוייר בו הדבר מספיקים שתתחדש כמו זאת התנועה עד שתחובר אל זה תשוקה לענין ההוא המצוייר יתחייב ג"כ שיהיה לגלגל תשוקה למה שיציירהו והוא השם יתעלה. ובאלו הפנים נאמר שהשם יניע הגלגל לא על צד המניע אלא בהיות הגלגל כוסף להדמות במה שהשיג והוא הענין ההוא המצוייר, אם כן התבאר כי לתנועת הגלגל צריך ארבעה דברים שיהיה גשם כדורי ואז מתנועע בסבוב ושיש לו נפש אחר שאינו מתנועע לבקש מקום, ויתבאר שיש לו שכל למה שלא יתנועע בעבור דחיית המזיק ובקשת הנאות אבל דרישתו שכלית וכל מה שדרישתו שכלית יש לו שכל והציור אינו מספיק להגיע אל הדבר המכוון בלתי תשוקה ואם לא תהיה לו תשוקה לא יתנועע לשום דבר, וא"כ הגלגל מתנועע יחוייב שיש לו כוסף וכל מקום שימצא שם כוסף ימצא שם נכסף א"כ הגלגל מתנועע בעבור הד' דברים שאמרנו:
אמר שם טוב הרב הניח שיש לגלגל נפש זולת השכל ושהש"י הוא מניע על צד התכלית לא על צד הפועל, ואלו הדברים לא יסכים עמם אריסט"ו, והמופת שהביא שהגלגל יש לו נפש אינו מופת כי הוא ביאור חפושי לקחו מב"ס, אבל הטענות שהביאו לפילוסופים לומר שהגלגל יש לו נפש הם אלו אשר אומר. ראשונה למה שהיה גשם בעל נפש יותר נכבד מאשר אין לו נפש ואם היו הגרמים השמימיים יתנועעו מבלי נפש ומבלתי הכרה למה שיתנועעו יחוייב שיהיו הגשמים אשר למטה מהם יותר נכבדים ויותר שלמי המציאות, וכל זה שקר כי הנצחי הוא יותר נכבד מההוה נפסד אם כן יחוייב שיהיה לו נפש, הטענה הב' היא, מי שנותן החיות והוא סבת החיות יחוייב שיהיה חי, אבל הגרמים השמימיים הוא מבואר שנותנים החיות בזה העולם השפל א"כ יחוייב שיהיו הם חיים, ואולם שהגרמים השמימיים נותנים החיות הוא כמו שאמר אריסט"ו שהאדם יולידהו האדם והשמש, וכן ראוי שיהיה כל מין ומין בין בנולדים מדומיהם בין בנולדים מן העפוש, ואולם אמות ההקדמה כי מי שנותן החיות יחוייב שיהיה חי, זה יתבאר כי כל פועל לא יפעל ולא יתן אל דומהו אלא מה שבעצמו ואם היה הגרם השמימיי בלתי חי לא יפעל החיות בשום צד:
הטענה השלישית הגלגל יתנועע מצד התשוקה אשר ימצא בו וכל מה שיתנועע הוא מתנועע מפני הנפש, ואולם שהגלגל מתנועע מפני התשוקה, מצד כי כבר התבאר (באות למ"ד) כי השכלים הנבדלים יניעו לאלו הדברים ולא יצוייר שהנבדל יניע אם לא שימצא שום תשוקה וציור למה שאליו יתנועע ומה שזה דרכו ימצא לו כח נפשי א"כ הגרם השמימיי הוא מתנועע מפני הכח הנפשי אשר ימצא בו:
הטענה הד' אלו הגשמים יתנועעו בתנועה תמידית ולכן יתחייב שיהיו משתוקקים התנועה נפשה או מה שיתחייב מהתנועה והיא השגחה במה שבכאן מזה העולם השפל או שני הדברים יחד, כי הנה יראה שהוא בלתי משתוקק תכלית התנועה אלא אם כבר היה נח וא"א שיהיו משתוקקים להתנועע בעבור הדברים אשר בכאן כי יהיה הנכבד בעבור הפחות, וכל מה שישתוקק התנועה נפשה או מחייב התנועה הנה היא מתגשם או פועל מהציור, כי התנועה פועל הנפש א"כ יחוייב שהגלגלים יתנועעו מפני הנפש ושיש להם מכחות הנפש השכל והתשוקה:
הטענה הה' המתנועע בטבע לא יתנועע ב' תנועות מתהפכות אבל הגרם השמימיי יתנועע ב' תנועות מתהפכות יחד ר"ל המזרחיות והמערביות, וזה א"א שיהיה מין מן הטבע כי המתנועע בטבע אמנם יתנועע על צד א' לבד והתנועות המתהפכות הם מצד הנפש כמו שאמר בשני מספר הנפש, ואחר שאלו הגלגלים יתנועעו התנועות המתהפכות יחד יחוייב שיהיה להם נפש. הנה מאלו הטענות תראה אתה המעיין שהגלגל יש לו נפש ושיש לו מכחות הנפש הציור והתשוקה, לא שיש כחות אחרות כמו שיחשוב ב"ס, ואם זה הכח הנפשי הוא כח בגוף כמו שיחשוב הרב יש בו עיון וחקירה רבה, כי הנראה מאריסט"ו כי השכלים נבדלים הם אשר יניעו לגלגלים על צד הפועל כ"א היו כחות בגוף היו כחות מכילות ולא יניע לבב"ת אבל תכלה תנועתם, ואם הדבר כן השכלים הנבדלים הם נפשות השמים ואלו השכלים הנבדלים יניעו על צד הפועל ועל צד התכלית ועל צד הצורה, וכבר עשיתי מאמר על זה וביארתי הדעת האמתי שיש לאריסט"ו על זה ואין צורך להאריך למה שזה הדרוש הוא עמוק מאד מאד. עוד אמר הרב וכאשר התבאר זה לאריסט"ו שב והסתכל ומצא גלגלים רבים, והמופת תנועת כל אחד ואחד מחולפת לתנועת חברו זה מהיר זה מאוחר זה יתנועע מהמזרח אל המערב וזה יתנועע מהמערב אל המזרח אע"פ שתכללם כלם התנועה הסבובית, ויתחייב לפי העיון הטבעי שיאמין שהענין אשר יציירהו זה הגלגל אשר תתנועע תנועה אחת בשלשים שנה זולת מה שיצייר גלגל אחר, ובעבור זה פסק הדין כי יש שכלים נבדלים כמספר הגלגלים כל גלגל מהם יכסוף לשכל ההוא אשר הוא התחלתו והוא מניעו זאת התנועה המיוחדת והשכל ההוא הוא מניע הגלגל ההוא. ואריסט"ו לא גזר ולא זולתו שמספר השכלים י' או ק' אבל זכר שהם על מספר הגלגלים, אמנם מאמר אחרונים מן הפילוסופים שהשכלים הנבדלים עשרה מפני שמנו הכדורים שיש להם כוכבים והמקיף ואע"פ שבקצת הכדורים ההם גלגלים רבים והכדורים ט' והמקיף בכל וגלגל הכוכבים העומדים וגלגלי הז' כוכבים והשכל העשירי הוא השכל הפועל אשר הורה עליו צאת שכלנו מן הכח אל הפועל והווית צורות הנמצאות ההוות הנפסדות אחר שלא היו בחמרים שלהם אלא בכח וכל מה שיצא מהכח אל הפועל יש לו מוציא בהכרח חוץ ממנו, וצריך שיהיה המוציא ממין המוצא כי הנגר לא יעשה האוצר באשר הוא אומן אבל מאשר בשכלו צורת האוצר וצורת האוצר אשר הוא בשכל הנגר הוא אשר הוציא האוצר בפועל ושמה אותם בעץ, כן נותן הצורה בחמרים צורה נבדלת, וממציא השכל האנושי מן הכח אל הפועל שכל נבדל והוא השכל הפועל. והנה הורה הרב בזה כי בעבור שני דברים יראה שיש בכאן שכל הפועל, האחד מצד שכלנו כי הוא נמצא פעם בכח ופעם בפועל וכל מה שיוצא מן הכח אל הפועל צריך אל פועל שיהיה מסוגו והוא שיהיה השכל וזהו השכל הפועל. וטענה שנית אלו הדברים ההוים ונפסדים יצאו מהכח אל הפועל וא"א שיהיו נעשים על ידי פועלים חמריים, כי האב אין לו אומנות על שיתהוה הבן ממנו ולא אחד מבעלי הנפשות, א"כ התחייב שיהיה לו בכאן דבר שיהיה לו ידיעה ואומנות לעשות הצורות בהיולי א"כ יש בכאן שכל פועל:
אמר שם טוב אין ספק כי אריסט"ו ביאר שיש בכאן שכל פועל יוציא שכלנו מן הכח אל הפועל וקראו שכל פועל, ולא אמר שהוא שכל עשירי כמו שאמרו אחרוני הפילוסופים, למה שלא יהיה אחד ממניעי השמים מוציא שכלנו מן הכח אל הפועל, וג"כ אלו למה לא יניעו אלה החמרים אשר בכאן להוציא הצורות אשר בהם מהכח אל הפועל באמצעות תנועת הגלגלים מבלתי המצא שכל העשירי, ומה שאמר הרב כי השכל נותן הצורה אם רצה בו שיוציאנה מהכח אל הפועל הוא דבר אמתי, ואם רצה בו הרב מה שהוא נראה מדעת ב"ס כי החמרים אשר בכאן יכינו החמר ואח"כ יתן הצורה הנבדלת, זה שוא ודבר כזב כי תהיה הצורה נעתקת ותהיה גשם ויתהוה דבר מלא דבר, וגם כי יש ספק גדול כמו שאמר הרב כי נותן הצורה היא צורה נבדלת, כי יש לאומר שיאמר שיש בזרע האב וכן בזרע הב"ח כחות שיהוו כמותם מבלתי שיצטרכו אל צורות, עם שהאמת כי אלו הכחות יקנום הדברים אשר בכאן מהכחות השמימיות והכחות השמימיות מהכחות השכליות הנמצאות בהם ואלו דברים גדולי הערך הדבור בהם הוא ארוך ועמוק ודי בזאת ההערה:
ונשוב למה שהיינו בו מדברי הרב, והנה יחס שכל הפועל ליסודות ולמה שהורכב מהם יחס השכל הנבדל המיוחד לגלגל ההוא, והרצון בו כי כמו ששכל הפועל הוא מוציא שכלנו מן הכח אל הפועל כן השכלים הנבדלים יניעו נפשות הגלגלים ויוציאום מהכח אל הפועל עם שהם בפועל תמיד, כ"א לא ימצאו השכלים הנבדלים אפשר שתשער שנפשות הגלגלים יהיו בכח כיחס השכל הפועל הנמצא בנו אשר הוא משפע השכל בפועל ואחר זה נשיג בזה השפע בעצמו השכל הפועל, כן יחס שכל כל גלגל הנמצא בו אשר הוא משפע הנבדל ובו ישיג הנבדל, אם כן ימצא בנו שכל בכח ושכל בפועל והשכל הפועל יאיר השכל המתפעל וישימהו בפעל להאיר אלו הצורות ואחר זה ישיג השכל הפועל, כן יש בכאן נפש הגלגל ואותו הנפש השכל הנבדל ישלימה וישפיע מטובו עליו ויעשה שיצייר ואותו הציור יכסוף את הנבדל ובו ישיג הנבדל ויציירהו ויכסוף להדמות בו ויתנועע. וימשך לו ג"כ הענין אשר כבר התבאר והוא שהשם יתעלה לא יעשה הדברים בנגיעה, אבל הדבר הוא כן כי האש השורף והאש יתנועע באמצעות תנועות הגלגל והגלגל יתנועע באמצעות הנבדל והנבדל סבתו הוא השם יתעלה, ויהיו השכלים הם המלאכים המתקרבים שבאמצעותם יתנועעו הגלגלים, ומפני שא"א בנבדלים המנין בשום פנים מצד התחלף עצמיהם שהם אינם גוף יתחייב לפי זה אצלו שיהיה הש"י הוא אשר המציא השכל הראשון אשר השכל ההוא מניע לגלגל הראשון והשכל ההוא אל השכל השני וכן הענין עד שיגיע הענין אל השכל הפועל והתחלתו אצלו תכלה מציאות הנבדלים:
אמר שם טוב כבר קדם לנו במה שעבר כי דעת הרב כי הנבדלים ימצאו כמו שימצאו המספרים זה אחר זה והם עלות ועלולים קצתם מקצתם עד רדתם אל השכל האחרון. ודעת אריסט"ו שימצא הנה השכלים הנבדלים ויתחלפו עצמיהם עם שיש בהם קדימה ואיחור מצד מעלתם מבלתי שיהיו קצתם עלה לקצתם כמו שימצאו תחת המלך ראשים רבים והם מתחלפים קצתם מקצתם במדרגה עם שאינם זה תחת זה:
עוד אמר הרב ולא יתכן שיהיה השכל המניע הגלגל העליון הוא המחוייב המציאות שכבר נשתתף עם השכלים האחרים בענין אחד והוא הנעת הגשמים ויבדל האחד מן האחר בענין והיה כל אחד מן העשרה בעל שני ענינים אם כן א"א מבלי סבה ראשונה, והרצון בזה כי השם יתעלה לא יניע שום גלגל שאם יניעהו יש לו שתוף עם שאר השכלים הנבדלים שהם מניעים ולמה שיניע גלגל הראשון הוא נבדל מהם וא"כ יהיה מורכב משני ענינים מדבר כולל ומדבר מיוחד ואם כן יהיה מורכב. אלו ההקדמות הם בתכלית העומק וא"א לשום משכיל לציירם, כי למה בעבור שיניע יהיה מורכב, ואם יאמר אומר כי אם היה מניע הגלגל היה בו צד אפשרות ומצד שיבא שכל ממנו יהיה בו צד חיוב ויהיה מורכב כמו שהוא דעת ב"ס, אלו הם דמיונות ודברים כוזבים, אבל האמת כי השם יתעלה הוא מניע הגלגל הראשון והוא מניע הכל כי יניע כל הגלגלים בתנועת הגלגל הראשון וכל המניעים האחרים הם מניעים חלקיים, ויבדל גם כן כי השם יתעלה הוא מניע רצוני כי הכל נמשכים אליו וכל שאר המניעים החלקיים הם נמשכים ממנו ולרצונו ולדעתו ולכן ישתתפו כלם בפועל אחד ולתכלית אחד, ומה היטיב החכם רבי משה הנרבוני באמרו מה שהביא לרב כל אלו הדמיונות הוא כמו שאמרתי לך העיון בספרי ב"ס, כי מי שרצה לבקש האמת אשר אין גמגום עליו ראוי שילך דרך אריסט"ו והוא אשר אליו ישוב הכל. עוד אמר הרב זה מאמר אריסט"ו ודעתו ומופתיו על אלו הענינים מבוארים כפי שכלם בספרים הנמשכים אחריו, אם רצה כפי מה שיראו ב"ס או אבונצ"ר צדק, אבל לא מה שיראו הפילוסופים האמתיים, וצדק הרב כמו שאמר והעולה מדברי כלם הוא שהגלגלים כלם גשמים חיים בעלי נפש ושכל יציירו וישיגו ה' וישיגו השגותיהם, ושבמציאות שכלים נפרדים לא בגשם כלל כלם שופעים מהאל והם אמצעיים בין השם יתעלה כו':
אמר שם טוב החלופים שימצאו בזה הפרק בין הרב ובין החכם ב"ר. ראשונה שיש לגלגל נפש זולת השכל הנבדל והנפש הוא המניע על צד הפועל והשכל הנבדל על צד התכלית, וב"ר יחשוב כי השכל הנבדל הוא נפש הגלגל ובעבור שהוא מניע נקרא הגלגל מתנועע מפאת עצמו. החלוף השני הרב יראה כי השכל הפועל הוא הנותן צורות בחמרים, וב"ר ירצה שהשכל הפועל הוא הנותן השכל האנושי והוא הכח השכלי כי זאת הצורה היא נבדלת ובאה מחוץ אבל שאר הדברים הטבעיים המהוה להם הוא דבר חמרי כמותם, ולכן אמר אריסט"ו שהאדם יולידהו האדם והשמש, וכבר ביאר זה אריסט"ו בששי ממשה"ט. החלוף הג' כי השכלים הנבדלים לפי דעת הרב ימצא בהם החלוף מצד העלה והעלול, ולפי דעת ב"ר יש בהם חלוף מצד שימצא בהם קודם במעלה ומתאחר במעלה עם שהם תחת ראש אחד. החלוף הד' שהשם יתעלה לא יניע, ודעת ב"ר הוא דעת אריסט"ו שלא ימצא שום נבדל שלא יניע, וזולת אלו החלופים ימצאו חלופים יותר מאלו אבל הם מבוארים ממה שעוררתי עליהם. והנה אחר זה ביאר הרב מה מאלו הדברים מסכים עם חכמינו ועם דעת תורתנו: