הרבה מאנשי תורתנו חשבו כי שלמה המלך יאמין הקדמות, וזה פלא איך ידמו באדם שהוא מתורת מרע"ה שיאמין בקדמות, ואם יחשוב אדם שזה נטיה ממנו מדעות התורה ויצא מעקרי הדת חלילה לאלהים איך יקבלו ממנו רוב הנביאים והחכמים ולא חלקו עליו בו ולא גנוהו אחרי מותו כמו שנמצא שחייבוהו בנשים נכריות וזולתם, ואמנם הביא לחשוב זה מאמר החכמים בקשו לגנוז ספר קהלת מפני שדבריו סותרים זה את זה ונוטים לצד מינות, וכן הוא הענין בלי ספק ר"ל שפשוטו של ספר הם ענינים נוטים לצד דעות זרות מדעות התורה שיצטרכו לפירוש ואין הקדמות בכללם ואין לו פסוק שיורה עליו קדמות ולא ימצא לו בשום פנים פסוק מבואר בקדמות העולם, ואמנם יש לו פסוקים מורים על נצחיותו וחשבו שהוא מאמין שהוא בלתי מחודש, ואין הענין כן כי כבר יאמין האדם שהוא נצחי ולא יאמין שהוא בלתי מחודש. אמנם לשונו בנצחיות העולם אמר והארץ לעולם עומדת, והנה הדבר כבר יהיה מחודש ויהיה נצחי כמו שאמר הללו את ה' מן הארץ וכו' כי הוא צוה ונבראו ויעמידם לעד לעולם, ר"ל שאלו החקים אשר חקקם לא ישתנו לנצח, ואמר גם כן ירמיה בורא השמש לאור יומם חקות ירח וכוכבים לאור לילה אם ימושו החקים האלה מלפני נאם ה' גם זרע ישראל ישבתו מהיות גוי, כבר גלה זה גם כן שאף על פי שהיו נבראים אלו החקים לא ימושו, וכבר זכר גם כן שלמה שאלו מעשי האלהים ר"ל העולם ומה שבו עומדים על טבעם לנצח אף על פי שהם עשוים, אמר כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע, כי זה העלה להיות העולם נצחי כאלו אמר שהדבר אשר ישתנה אמנם ישתנה מפני חסרון שיש בו וצריך השלמה או תוספת בו אין צורך אליה וראוי שתחסר התוספת ההוא, אמנם פעולות השם הם בתכלית השלמות ואי אפשר התוספת בהם ולא חסרון וכו'. וכאלו הוא גם כן נתן תכלית כוונה למה שנמצא או התנצל על מה שישתנה בסוף הפסוק באמרו האלהים עשה שייראו מלפניו, ר"ל התחדש הנפלאות, והרצון בזה כי אם נראה שישתנו הדברים הטבעיים ממנהגם הנהוג, זה יהיה בעבור שיחשבו האנשים שהם פעל האל וכחמר ביד היוצר לעשות ממנו מה שירצה הוא העולם וכל מה שבתוכו כדי שייראו האנשים ממנו, ואמרו אחרי כן מה שהיה כבר הוא ואשר להיות כבר היה והאלהים יבקש את נרדף, שהוא ית' רוצה בהתמדת המציאות והמשך קצתו אחר קצתו:
ואמנם אשר זכרו שלמה בשלמות פעולות השם בשאין צד אפשרות להוסיף עליהם ולא לחסר מהם, הנה כבר גלהו אדון הנביאים, אמר הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט, ר"ל בריותיו כלם על תכלית השלמות ולא יתערב בהם חסרון, והוא אמרו אל אמונה ואין עול, ולא דבר בלתי צריך אליו, וכן כל מה שיגזור לנבראות ההם מההנהגה כלו סדר גמור ונמשך אחר גזרת החכמה כמו שהתבאר בקצת פרקי המאמר. אחר שהרב ביאר שדעת שלמה הוא דעתו בהויות העולם ונצחיותו ושלא עלה על לבו שהעולם קדמון, רצה הרב לבאר בזה הפרק הנמשך לזה כי מה שיראה מדברי הנביאים שהשמים והארץ יפסדו ויתהוו אחרים, שזה אינו אמת אבל שהוא משל וגוזמא וכי העולם הוא נצחי בעתיד ושאנחנו מודים בקצת לאריסט"ו, ומה שמביא לחשוב שהעולם יפסד למה שלא יבינו דברי הנביא, וזה יהיה בפרק הנמשך לזה: