ראיתי לר' אליעזר הגדול וכו', אחר שהגיד הרב שהוא יסוד כל התורה כלה שהעולם מחודש, הביא דבר זר מאד והוא מאמר מיוחד לגדול הדור שבכל חכמי ישראל וגדוליהם והוא הנקרא ר' אליעזר הגדול, כי יורה על אמונת הקדמות, והוא אמרו ראיתי לר' אליעזר הגדול וכו'. והמאמר הזה שאמר שמים מאי זה מקום נבראו מאור לבושו לקח ונטה כשלמה שנאמר עוטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה, הארץ מאי זה מקום נבראת משלג שתחת כסא כבודו לקח שנאמר כי לשלג יאמר הוא ארץ, זה המאמר הזר הנמצא בדברי זה החכם, ואחר אשר הניח המאמר, ספק עליו ואמר, ואני תמה זה החכם מה האמין, אם האמין שהוא מן השקר שימצא דבר מלא דבר וא"א מבלתי חמר יתהוה ממנו ולכן בקש לשמים ולארץ מהיכן נבראו, כשיגיע ויאמר שהוא מאור לבושו ישאר שיאמר ואור לבושו מהיכן נברא, ואם ירצה באור לבושו דבר בלתי נברא וכן כסא כבודו דבר בלתי נברא ושהוא קדמון, זה יהיה רחוק מאד וגם יהיה מורה בקדמות העולם, אלא שהוא כפי דעת אפלטון שהעולם נתהוה מנושא והיה חומר קדום:
אמר שם טוב אפלא ממאמר הרב שאמר כי לפי דעת ר' אליעזר הגדול יהיה כסא כבודו דבר בלתי נברא, כי כסא הכבוד הוא השמים והשמים כבר ייחס להם בריאה כמו שאמר שמים מהיכן נבראו מאור לבושו של הקב"ה, אם לא יהיה כסא הכבוד דבר זולתו וזה לא יצוייר כי השמים הם כסא כבודו כמ"ש השמים כסאי:
עוד אמר הרב אמנם היות כסא הכבוד מן הנבראים בב"ר כתבו החכמים שהוא מכלל הנבראים אבל אמרו שהוא נברא על פנים זרים, כי היה אחד משבעה דברים שנבראו קודם שנברא העולם, אמנם כתובי הספרים לא זכרו בו בריאה כלל, בלתי מאמר דוד ה' בשמים הכין כסאו והוא מאמר יסבול הפירוש מאד, ואם כסא הכבוד הוא השמים כמו שאמר הכתוב השמים כסאי איך אמר שהכתוב לא זכר בו בריאה כי כבר אמר בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ, אם לא יהיה השמים שמים הנזכר באותו פסוק הרקיע כפי דעת החכם ראב"ע ז"ל, כי הבריאה הוא באלו הדברים התחתונים, ולא דבר הכתוב בדברים העליונים כלל:
אמר שם טוב והנה לפי דעת הרב כפי מה שהבין מר' אליעזר הגדול שהשמים הם שמים בפשוט אחר שאמר שהחמר שלהם אינו כחמר אלו הגשמים ההווים הנפסדים, ויבא הדבר כן, השמים הם נבראים מאור לבושו, וכסא הכבוד הם השמים, אם כן הם מחודשים, אם כן איך יאמר שכסא הכבוד לפי דעת ר' אליעזר הוא קדמון ויהיה סובר דעת אפלטון, אלא אם נאמר שכסא הכבוד הוא גלגל ערבות וזה דבר בלתי נברא ואולם שאר הגלגלים הם נבראים מאור לבושו, וזה רחוק מאד, כי השלג אשר נתהווה ממנו הארץ שהוא ההיולי הראשון הוא תחת כל הגלגלים לא תחת ערבות:
עוד אמר הרב אמנם הנצחיות בכסא הכבוד הנה כתוב כמ"ש אתה ה' לעולם תשב כסאך לדור ודור, ואם היה רבי אליעזר מאמין קדמות הכסא אי אפשר שיהיה לא גלגל ערבות ולא השמים, שאם יהיה הדבר כן יהיה העולם קדמון כפי דעת אריסט"ו אחר שנמצא מתנועע שהוא הגלגל ימצאו עמו כל שאר הדברים, ואם נאמר שאפלטון הוא מאמין קדמות הכסא אם כן יהיה תואר לשם לא גוף נברא ואיך אפשר שיתהוה דבר מתואר, ויותר נפלא מאמר רבי אליעזר אור לבושו שיורה שאינו תואר אבל חומר בהירי, סוף דבר הוא יבלבל כל בעל הדת היודע אמונתנו מאד מאד. ואמר הרב שלא יתבאר לו פירוש מספיק בזה הענין ואמנם זכרו כדי שלא נטעה בזה המאמר, וגם לפרש ולומר שחמר השמים בלתי חומר הארץ, ושהם שני חמרים נבדלים מאד, אחד מיוחס לו למעלתו וגדולתו והוא מאור לבושו, והחמר האחר רחוק מאורו יתעלה וזוהרו והוא החמר התחתון, ושמהו משלג שתחת כסא הכבוד והרחיקו ממנו למה שהוא רחוק מטבע האלהי, כי ההיולי הוא נמצא בכח ואין לו מעצמו צורה מהצורות והוא מתנגד לשם יתעלה מצד שהוא פעל לא יתערב עמו כח כלל, ואמנם השמים עם שיש להם חמר הם בפעל תמיד בעצמותם ומאירים לעולם ואין להם שום כח אלא התנועה והוא השלמות הנמצא להם כי נמצא לעולם בפעל לא כגשמי הבעלי חיים שיתנועעו פעם וינוחו פעם. והנה ביאר לנו ר' אליעזר הגדול היותם שני חמרים העליונים והתחתונים ושאין חמר הכל אחד, וזה סוד גדול, כי חמר הדברים ההווים הנפסדים אינו חמר הדברים הנצחיים, כי אם היו משותפי החמר יהיה הכל נצחי או הכל הווה נפסד, והורה לנו שנית שחמר כל השמים אחד וחמר התחתונים חמר אחד, והורה לנו שלישית שחמר השמים הוא חמר מעולה ונכבד ולכן ייוחס לאורו למעלת החמר ההוא וקורבתו לו וחסרון זה החמר ואיך הוא רחוק ממנו:
ואמרו ודע זה ר"ל שנדע אלו ההבדלים ונדע גם כן סברת רבי אליעזר הגדול מה היא:
אמר שם טוב לא ידעתי למה התבלבל הרב בזה המאמר, כי אף שהשמים והארץ וכל צבאם הם מתהווים יש להם סבות, ויאמר רבי אליעזר הגדול השמים מאי זה דבר נבראו, והרצון בו אי זה סבה יעמידם ויקיימם, ויאמר כי הסבות המקיימות להם הם השכלים הנבדלים אשר הם מתדמים לעצמות האל יתעלה, וזה אמרו מאור לבושו, ולמה שהשמים אחר שנתהוו לא יפסדו ראוי שייוחסו אל סבות נצחיות, כי סבת הנצחית יחוייב שיהיה נצחי כמוהו, וכבר ידעת מהחכמים הפילוסופים כמו ב"ס ואבוחמ"ד שיראו שהגלגלים נמשכים ומחוייבים מהשכלים הנבדלים, והוא דעת הרב, אם כן יהיה אומרו שמים מאי זה סבה ומה היא סבת הוייתם, בין שיהיה העולם קדמון או מחודש כי הכל אחד, רצה לדעת מהו סבתם על צד החיוב, ואמר שהם השכלים הנבדלים שהם אור לבושו ולכן היו נצחיים בלתי נפסדים כפי הדעת תוריי או קדומים כפי דעת הפילוסופי, ואמנם הארץ אשר יכלול כל מה שהוא תחת גלגל הירח כמו שאמר הללו את ה' מן הארץ אחר שכל אלו הווים ונפסדים יחוייב שיהיה התחלה להם בלתי התחלת הנצחיות, ואמר שהוא ההיולי הראשון אשר אין לו מציאות מעצמותו והוא רחוק מאד מהסבה הראשונה במדרגה במקום, וזכות הדברים הנפסדים, על צד החמר הוא ההיולי הראשון, ועל צד הפועל הוא הגרם השמימיי שהוא כסא הכבוד, לכן ייוחסו שכל אלו הנמצאות נתהוו מההיולי הראשון שהם תחת כסא הכבוד, והבן זה כי הוא נפלא, וזה הביאור נאות לכל הדעות, אלא שאין ראוי לומר שרבי אליעזר הגדול היה מאמין הקדמות, ולכן יפורש כפי החדוש, ויהיה פירוש מבואר בלתי שנאמר שיבלבל לכל בעל דת, ויותר יבלבל לכל בעל שכל שכסא הכבוד נברא קודם בריאת העולם, אם רצו בו קדימה זמנית, ואם רצה בו הקדימה בטבע, או הקדימה בסבה הדבר מבואר שכסא הכבוד נברא קודם בריאת העולם כי הוא קודם בטבע ובסבה כפי מה שיתבאר בח' מהשמע, וביארנו זה גם כן בהקדמות אשר עשה הרב: