דע כי אין בריחתנו מן המאמר בקדמות העולם. אחר שהגיע הרב בגבולו באלו הענינים רמז למה ברח מן המאמר בקדמות העולם, והוא כי לפי שהקדמות לא בא עליו מופת ובעבור שהוא סותר ליסודי התורה ויכזב מאמר כל נביא, לא בעבור שהכתובים אשר באו בתורה מורים היות העולם מחודש, כי אפשר שיפורשו כמו שעשינו בהרחקת הגשמות עם שהם רבים. ואולי היה יותר קל ביאור הכתובים המורים על החדוש לפרשם על דעת הקדמות ממה שפירשנו הכתובים והרחקנו היותו גשם, אבל עשינו זה בעבור שתי סבות הנזכרות, בעבור שלא בא מופת על קדמות העולם כמו שבא מופת על היותו בלתי גשם, ואף שלא יבא מופת עליו אלא טענות מספיקות, אם לא היה סותר לדת כלה היינו מפרשים אותו, ואם היה סותר לדת כלה ויבא המופת על שהעולם קדמון היינו מבארים הכתובים על הקדמות, אבל בעבור שיחוברו אלו שני הדברים שלא בא מופת על הקדמות והוא סותר כל יסודי הדת, הרחקנו מהקדמות ולא פירשנו הכתובים כפי אמונת הקדמות, כי מה שסובר אריסט"ו שהוא ע"צ החיוב ולא ישתנה טבעו כלל היא סותרת הדת ומכזבת לכל אות בהכרח, אחר שהכל נמשך אחר החיוב, כי אין הענין יוצא חוץ מהטבע ואם ישתנה העלול נשתנה העלה, ומבטלת ג"כ השכר והעונש, כי זה לא ימשך בדרך טבע אלא כפי הרצון האלהי לאוהביו ולשומרי מצותיו:
ודע כי עם אמונת חדוש העולם יהיו האותות כלם אפשריות ותהיה התורה אפשרית, כי כל התורה נסים והיא חוץ מהטבע כמו שאמרו חכמינו ז"ל כשברא הקב"ה את העולם גזר העליונים למעלה והתחתונים למטה בא ליתן את התורה בטל את הגזרה שיהיו העליונים למטה והתחתונים למעלה, ולכן אם העולם מחודש יהיה הכל אפשרי כי הפה שאסר הוא הפה שהתיר, אבל אם היה כולו על צד החיוב יהיה כל התורה כלה נמנעת:
הנה כבר התבאר לך כי הענין כלו נתלה בזה המבוקש. ודעהו, הרצון בו שאם יאמין האדם קדמות העולם תפול כל התורה כלה ולכן ראוי לאדם שיחוס על כבוד קונו: