גזרה מוסכמת עליה מאריסט"ו וממי שהתפלסף, כי הדבר הפשוט אי אפשר שיתחייב ממנו אלא דבר אחד פשוט, והרצון בזה כי הפועל האחד פשוט לא יוכל לעשות שני דברים מתחלפים כי כל פועל לא יפעל אלא מה שבעצמו בין שיהיה פועל בידיעה ובין שיהיה פועל בטבע, כי אם האש אין בו אלא שני איכיות לבד לא יוכל לפעול אלא מה שיש לו כי כל פועל לא יפעל אלא מה שבעצמו, ואם האדם פעל בידיעה, אם יש לו ידיעה פשוטה בתכלית לא יוכל לפעול אלא דבר אחד. המשל בזה כי אם הבנאי אינו יודע אלא צורת הכותל לא יוכל לפעול יותר, וכן אם הסופר לא ידע לכתוב אלא ארבע אותיות לא יכתוב יותר, ואם הוא יודע ידיעות רבות והוא פועל בידיעה יחוייב שיפעל דברים רבים כפי הדברים אשר ידע אם ירצה לפעול, והוא דבר כמושכל ראשון, כי מהאחד לא יבא אלא אחד כי הפועל הפשוט לא יפעל אלא דבר אחד פשוט ואם היה הדבר מורכב יתחייבו ממנו דברים כמספר מה שבו מן הפשוטים. וכן אם הדבר מורכב מחומר וצורה יתחייבו ממנו דברים מצד החמר שלו ודברים מצד צורתו, ואם היה בדבר רוב ההרכבות יתחייבו ממנו דברים כמספר ההרכבות אשר בו, ולפי זאת הגזרה אמר אריסט"ו שלא יתחייב מהם חיוב ראשון אלא שכל אחד פשוט לא דבר אחר:
אמר שם טוב אם מאחד פשוט יתהוו דברים רבים נפל הספק בין הפילוסופים, עד כי ב"ר יחשוב כי השי"ת הוא אחד ויבואו ממנו דברים רבים, כי זה מ"ש כי מהאחד הפשוט לא יבאו דברים רבים יראה בפועל אשר בנגלה אבל בפועל הכולל שהוא אלוה לא יצדק זה, וגם כי הוא פועל בידיעה והפועל בידיעה יפעל דברים רבים, וכבר ביאר זה הרב בחלק הראשון פרק נ"ג כשביאר כי הפועל האחד כבר יפעל פעולות רבות מתחלפות, ועתה הניח חלופו בזה הפרק, וראוי לדעת אי זה מאלו הדעות הוא האמת, כי כבר יראה שהש"י אין לו ידיעות רבות לפי דעת הרב, כי אם היו לו רבוי מידיעות יהיה מורכב, וכבר יתבאר שאין לו הרכבה אבל יש לו ידיעה אחת פשוטה יכלול תחתיה ידיעות רבות, ואם הדבר כן ישאר לומר איך יבואו דברים מתחלפים בידיעה אחת כי כל פועל לא יפעל אלא מה שבעצמו, ואם הדבר כן איך נמצא הרבוי בעולם, אם נמצאו בזה אחר זה בלתי אפשר כי הגלגל הראשון שיש בו כוכבים רבים מתחלפים ימשכו מהשכל השני לפי דעת הרב, ואיך יבא מהאחד רבים אחר שגזרה מוסכמת מאריסט"ו שלא יתחייב מדבר אחד אלא דבר אחד, ואם נאמר שלא יתחייב יהיו דברים רבים קדומים וכל שתי ההנחות שקר, והנה זה דרוש עמוק רבו בו הדעות ראיתי לבארו ביחוד ולכן נקצר הנה. והנה לא ידעתי באיזה מקום אמר אריסט"ו שלא יתחייב מהשם חיוב ראשון אלא שכל אחד פשוט:
גזרה שנית, כי לא יתחייב אי זה דבר יזדמן מאי זה דבר יזדמן אבל אם ימצא יחס וערך בין העלה והעלול עד שהמקרים לא יתחייבו אי זה מקרה שיזדמן, כאלו תאמר מן האיכות כמות או מן הכמות איכות וכן לא יתחייב מן החמר צורה ולא מן הצורה חמר:
גזרה שלישית, כי כל פועל שיפעל בכוונה ורצון לא בטבע יעשה פעולות מתחלפות רבות למה שהוא פועל בידיעה וכל מי שיש לו ידיעה ידע הדבר והפכו ויוכל א"כ לפעול השני דברים אי זה מהם שירצה, וזאת ההקדמה לפי דעתי היא צודקת כשיהיה הפועל יודע דברים רבים ויפעל בכוונה ורצון אז יוכל לפעול פעולות רבות במספר הידיעות אשר יש לו מהמלאכות או המדות אשר נמשכים ממנו פעולות המעלה:
גזרה רביעית, כי הכלל המורכב מעצמים רבים מתחלפים הרכבה שכנית יותר ראוי בהרכבה מן הכלל המורכב מעצמים מתחלפים הרכבה המזגית, וזה דבר מבואר כי הרבוי הנמצא בהרכבה השכנית אינו אחד כמו הרבוי הנמצא בהרכבה המזגית שיחוייב הכלל המורכב מעצמים רבים מתחלפים הרכבה שכנית, שיהיה ראוי שיהיו הפועלים מתחלפים ולא יהיה הפועל אחד. ואחר שהניח הרב אלו ההקדמות כאלו הם מבוארים בעצמם יאמר שאי אפשר שיהיה זה עולם נתחדש ע"צ החיוב, והנה אפילו שנודה שמהשכל הראשון יתחייב השני ומהשני השלישי וכן אלו היו המדרגת אלפים השכל האחרון מהם פשוט אחר שהתחייב משכל אחד פשוט, אם כן יתחייב לשאול לו מאין ימצא ההרכבה הנמצאת באלו הנמצאות אם הוא ע"צ החיוב כמו שיחשוב, ואף שנודה לו שהשכלים כל אשר ירחקו יתחדש בהם הרכבות ענינים עם מה שישכילו עצמם וישכילו עלותיהם ועם מה שיש בהם מהחיוב והאפשרות, עם שכל אלו הדברים הם דמיונות כמו שיאמר אבוחמ"ד בהפלה, ואף שיהיו אלו הדברים אמת איך יהיו השכלים סבת חיוב הגלגלים מהם ואי זה יחס בין החמר והנבדל כי הנבדל הוא השכל ואיך יתחייב הגשם ממה שאינו גשם, וזהו הספק היותר עצום אשר ימצא בזה והוא איך יתחייב הגשמי מהנבדל אחר שהנבדל אינו בעל גשם. שלישי ישאר שיאמר אף שנודה שהשכל יש בו הרכבה בהיותו משכיל עצמו וזולתו והוא מורכב משני דברים יתחייבו ממנו מהענין האחד השכל האחרון והענין האחר יתחייב ממנו הגלגל לפי זאת הסברא יתחייב שיהיה הגלגל פשוט ושלא יהיה מורכב מחמר וצורה והנה אנחנו מוצאים הגלגל משני חמרים ושתי צורות, חמר הגלגל וצורתו, וחמר הכוכב הקבוע בגלגל וצורתו, וכשהיה הענין ע"צ החיוב א"א לנו בהכרח בזה המורכב מבלי סבה מורכבת יתחייב מאחד מחלקיה גרם הגלגל ומהחלק האחר גרם הכוכב, זה אם יהיה חמר הכוכבים כלם אחד, והנה יתכן שיהיו בהם כוכבים מחולפים. הנה כבר התבאר שאלו הענינים לא ימשכו ע"צ החיוב, וכן עוד חלוף תנועות הגלגלים לא ישמור ערך קצתם על קצתם עד שיאמר בזה צד החיוב, עוד יש לשאול אם היה חמר הגלגלים כלם אחד למה לא יתחייב שתעתק צורת זה הגלגל לחמר האחד כמו שיקרה זה מתחת גלגל הירח מצד היות החמר אחד, למה תתקיים זאת הצורה בזה החמר תמיד וחמר הכל משותף, ואם יאמר אומר שכל גלגל החמר שלו בלתי החמר האחר לא תהיה אם כן צורת התנועה מורה על החמר, זה סתירת כל השרשים הטבעיים, כי כל הדברים המשותפים בתנועה אחת יש להם חמר אחד ומצד שהם מחולפי התנועות יש להם צורות מתחלפות, כי אלו היסודות למה שיתנועעו תנועה ישרה יורה שחמרם אחד ולמה שיתנועעו זה למעלה וזה למטה יורה שהם מחולפי הצורות, וכן הגרם השמימיי מצד שכלם יתנועעו בסבוב יורה שלכלם טבע אחד ומצד שכל אחד יתנועע לצד זולת חברו או במהירות מעויין או באיחור מעויין יחוייב שיהיה מחולפי הצורות, א"כ יתבאר כי מה שיאמין אריסט"ו, שהכל ע"צ החיוב שזה לא ימשך ויתחייבו לו אלו הספקות העצומות וזולתם הרבה, כמו שהאריך בהם אבוחמ"ד בהפלת הפלה, אלא שהרב לקח היותר גדולות מהם, אבל כשנאמין כי זה כולו בכוונת מכוין פעלו וייחדו כמו שגזרה חכמתו שלא תושג, לא יתחייב דבר מאלו השאלות כלם, אבל יתחייב למי שיאמר בזה כלו על צד החיוב לא ברצון רוצה, והוא דעת שלא ימשך ענינו על סדר המציאות ולא נתנה לו עלה ולא טענה מספקת:
אמר שם טוב כל אלו הבטולים שעשה הרב לדעת אריסט"ו יתחייבו ג"כ לדעת החדוש, כי יאמר אומר אם השם אחד בתכלית האחדות והפשיטות איך יבאו ממנו רבים ויפעל פעולות מתחלפות, כי אף שיהיה הפועל פועל בכוונה ורצון, אם לא ימצאו בידיעתו ידיעות רבות נפרשות לא יתחייבו ממנו דברים רבים, וגם כן ישאר שיאמר איך מהשם ית' אשר אינו גשם יבא הגשם ומה יחס בינו ובין הגשם, ואם יאמר שלא נדע על אי זה צד נתחדש, גם כן יאמר אריסט"ו כי כל אלו הדברים יש להם סבות ואם לא נדעם והם ספקות משותפות בינינו לבינם, וכבר הרגיש הרב זה ואמר, ולא תדקדק היותי קושר הספקות שיתחייבו לדעתו ותאמר הבספקות יבטל דעת או יתקיים סותרו אמת הוא כי הענין אינו כן וכו', ומה מאד הטיב הרב באמרו כי לפי דעת החיוב ימשכו הרחקות עצומות מאד, והיא היות מציאות האל אשר יודה כל משכיל בשלמותו בכל מיני השלמות עם כל הנמצאות בענין שלא יחדש בהם דבר ואילו בקש להאריך כנף זבוב או לחסר רגל תולעת לא היה יכול וזהו הרחקה גדולה ודבר סרה על השם ית', והבן אמרו כל מה שאמר אריסט"ו במה שתחת גלגל הירח הוא אמת בלי ספק וכו' אמנם כל מה שדבר בו אריסט"ו מגלגל הירח ולמעלה הוא כדמות מחשבה וסברא מלבד קצת דברים, כל שכן במה שאמר בסדר השכלים וקצת אלו הדעות האלהיות אשר יאמינם ובהם הרחקות עצומות והפסדים הנראים בכל האומות והתפשטות הדעות, ואין מופת לו עליהם, כ"א היה לו מופת לא נשגיח על שיהיה מרוחק וחולק על הפרסום:
אמר שם טוב כל אלו הבטולים אשר עשה הרב הם כפי דעת ב"ס, וכבר אמרתי לך שיש לו בטולים גדולים כאלה, והרב יחשוב שדעת ב"ס הוא דעת אריסט"ו באלו הדברים, ויאמר שמה שיאמר ב"ס ואבונצ"ר בחכמה האלהית ובסדור הנמצאות ממנו ית' הם כלם דמיונות ומחשבות ולכן ישיגם התפיסה למה שנטו מדרך אריסט"ו ודברו סרה על הפילוסופיא ושמוה מטרה לכל בעל שכל לחלוק עליה, אבל מה שיאמר אריסט"ו באלו הדברים ההוא מושכלות ראשונות יעמוד המופת עליהם ולא ישיגם שום תפיסה, ולמה שהדבור בדרך אריסט"ו כפי מה שיחשב ב"ר באלו הדברים הוא ארוך לא ראיתי לכותבו הנה, וגם הסתירות הנמשכות לדעת ב"ר, והנה אם יגזור האל בחיים נעשה מאמר מיוחד באלו הדברים בהויית העולם וחדושו, ונדרוש בו אם מה שסובר ב"ר באלו הדברים האמת הוא אם לא, וגם בביאת הדברים מהסבה ראשונה ואיך יעלו כלם אל דבר אחד פשוט, ואם המופת יעמוד עליהם הוא ע"צ המחשבה או סברא כמו שאמר הרב, והנה לא הארכתי באלו הפרקים למה שראיתי כי הרב נמשך בהם לפי דעת ב"ס, והחכם ר' משה הנרבו"ני האריך בהם וביאר דעת אריסט"ו כפי מה שביארו ב"ר בהפלת הפלה כי כל דבריו לקוחים משם, ואני אומר כי די ויותר מדי להשיב על הפילוסוף שלא יתחייב מטענותיו הקדמות מבלתי הכרעת החדוש, למה שבאלו הספקות לא יבטל דעת ולא יתקיים סותרו, ואחר שהדבר כן ראוי שנאמין שהעולם מחודש אחר שזאת השאלה אם השמים הווים או קדמונים אין מופת על א' מהסותרים, והנה המאמין בחדוש הוא בלתי מזיק במה שראוי שיאמין בחק השם יתעלה, כי המאמין הקדמות יבטל היכולת, וכל שכן כי בקיום החדוש דעת אברהם אבינו ומשה רבינו עליהם השלום. ואחר שהביא הרב הספקות אשר יתחייב לקדמות הביא פרק מעולה מאד ראוי שיבחנהו כל משכיל הרוצה לגזור גזר דין אמת בדעות, והוא זה: