זה הגשם החמישי והוא הגלגל לא ימלט מהיותו הווה ונפסד וכו'. אמר שם טוב כבר הניח הרב כי הפועל אשר יפעל עת ולא יפעל עת אחרת הוא נופל תחת הזמן וגם צריך לאחר שיוציאנו מן הכח אל הפעל ויהיה בעצמו אפשרי, ואם הדבר כן איך הניח הנה הרב שהשם יתעלה פועל העולם אחר העדר כי זה סותר למה שאמר למעלה. והתשובה בזה כי השם יתעלה הוא קדום ורצונו הוא קדום ג"כ והעולם א"א שיהיה קדום כפי מה שנבאר אחר זה, א"כ יתחייב שיהיה מחודש והשם המציאו כאשר גזרה חכמתו, אחר שא"א שיהיה קדמון, ואם היה א"א שיהיה קדמון מחוייב שיתחדש בזמן זולת זמן, א"כ התבאר כ"א העולם מחודש שיש לו מחדש:
וזה הדרך הוא מושכל ראשון, ולכן רצה הקב"ה לתת יום אחד לנוח בו כדי שממנו יודע שהעולם מחודש מבלתי שיצטרך אדם אל חקירה רבה ועיון גדול בספרים, ולמה שזה היום מביא לנו לדעת שיש נמצא ראשון ואחד ושאינו גוף ולא כח בגוף ובלתי משתנה, המחללו חייב סקילה כאלו הוא עובד ע"ז או מגדף השם כמו שיבאר הרב אחר זה, א"כ אם העולם מחודש יש לו מחדש, ואם היה הגלגל לא סר ולא יסור היותו כן מתנועע תנועה תדירה נצחית יתחייב לפי ההקדמות אשר קדמו שיהיה מניע זאת התנועה הנצחית אינו גוף ולא כח בגוף והוא האל ית"ש, הנה כבר התבאר לך מציאות הש"י והוא המחוייב המציאות וכו', הנה המופתים החותכים אמתיים על מציאותו הן יהיה העולם קדמון או חדש, וכן הורו המופתים על היותו אחד ובלתי גוף בין יהיה העולם חדש בין יהיה העולם קדמון, וזהו מה שהיתה כוונת הרב עד הנה:
והנה אמר הרב שישלים דעת הפילוסופים במציאות השכלים הנבדלים ויבאר שהפילוסופים משתוים עם יסודות תורתנו, ר"ל מציאות המלאכים ואחר כך ישוב למה שיעד להביא ראיות על חדוש העולם, ואמר הרב כי לא הביאו עתה ראיה על חדוש העולם למה כי החזקות שבראיות עלינו לא יתאמתו ולא יתבארו אלא אחר ידיעת מציאות השכלים נבדלים, ואמר ואיך אביא ראיה על מציאותם, הרצון שא"א להביא ראיה על מציאותם מבלתי הקדים זאת ההקדמה. או ירצה שחדוש העולם לא יתבאר אלא אחר העמידה על השכלים הנבדלים ולהעמיד גם כן איכות הבאת ראיה על מציאותם, ואחר שהענין כן אי אפשר מבלי הקדים לפני זה הקדמה והיא מאיר תעלומות זה המאמר כלו ממה שיקדם ומה שיתאחר:
הקדמה, דע כי מאמרי זה וכו'. הכוונה בזה כי כל מה שידבר הרב בענין החכמה הטבעית והחכמה האלהית לא היתה להגיד הדעות ההם אלא לבאר ספקות הדת והראות אמתות סתריה שהם נעלמים אע"פ שלא יסופקו, ורוב מה שידבר מעניני החכמות הוא סוף על ביאור מה שאפשר להבינו ממעשה בראשית ומעשה מרכבה ולבאר ספקות נתלות בנבואה ובידיעת האל. ואמרו זכרתיו ובארתיו וגליתיו. אמר החכם רבי משה הנרבוני שפירושו כן, ירצה שהזכיר הדבר בכלל וביאורו למען תבין אמתתו הראהו במקום הצריך להועילך במעשה בראשית ומעשה מרכבה ובעניני הנבואה בהאמין דעת אמתי באמונות התוריות שלא יובנו להמון: