כבר יתבאר לך מדעת אריסט"ו ומדעת כל מי שיאמר בקדמות העולם שהוא יראה שזה המציאות היה מאצל הבורא על צד החיוב, ושהוא ר"ל שהשם יתעלה עלה והעולם עלול, וכן ותחייב כמו שלא יאמר למה נמצא השם יתעלה ואיך נמצא אחר שהוא קדמון והוא נמצא תמידי ואין לו סבה למציאותו, אם כן לא יאמר בו למה היה אחד ובלתי גוף, שזה מחוייב שימצא כך. כן לא יאמר בעולם בכללו ר"ל השם יתעלה עם המציאות כלו למה נמצא או איך נמצא כי זה כלו מחוייב שימצא כך, ר"ל העלה והעלול שהוא השם יתעלה וכל מה שזולתו, ואי אפשר בהם העדר כלל ולא שנוי ממה שהם עליו, ואם הדבר כן יתחייב מזה הדעת חיוב התמדת כל דבר על טבעו ושלא ישתנה בשום פנים דבר מהדברים מטבעו, כי אחר שהסבה אי אפשר בו השנוי בשום פנים גם המסובב לא ישתנה, ושקר שישתנה המסובב ולא ישתנה המסבב, ולפי זה הדעת יהיה שנוי דבר מהנמצאות מטבעו נמנע אחר שהשם יתעלה שהוא הסבה אי אפשר בו השנוי ולא יהיו אם כן אלה הדברים כלם בכוונת מכוין בחר ורצה שיהיה כך שאם היו בכוונת מכוין כבר היו בלתי נמצאים כן קודם שיכוונו ולא היו מחוייבים שיהיו עכ"פ וזהו מה שיחייבהו אריסט"ו וכל מאמיני הקדמות לפי דעת הרב, אמנם לפי דעתנו אנחנו הענין מבואר שהם בכוונה אחר שהם מחודשים ונמצאו אחר שלא היו לא על צד חיוב, שאם היו על צד חיוב היו נמצאים תמידיים, ואף שדעתנו שאלו הדברים היו בכוונה ר"ל שהנמצאות נאצלות מהבורא לא על צד החיוב, אלא שכיון שיהיו על זה התאר לא נתיר שיוכל לעשותם בכל ענין כמו שיתירו המדברים, למה שאנחנו מאמינים שיש טבע לנמנעות קיים אי אפשר בטולו, והנה השם פעל זה העולם על זה התואר בכונה כמו שיהיו הכוכבים מתחלפי ההנחה והמצב, וזולת זה נתבאר מזה שמאמיני הקדמות מאמינים שכל הדברים הם מחוייבים והם הכרחיים ולא נאמר למה יהיו נמצאים אחר שלא נתהוו, ואמנם הדעת השני שהוא דעתנו הוא שנשאל למה היו נמצאים אחר שלא היו נמצאים ולמה היו בזה התואר ולא היו בתואר אחר, ואחר זאת ההנחה יאמר הרב שמציאות זה העולם יורה לנו על שהוא בכוונת מכוין. והנה המדברים ישתדלו לבאר שזה העולם יורה על שהוא בכוונת מכוין אלא שהם יראו שהש"י יוכל על הנמנעות ובטלו טבע המציאות, והרב יקיים ההתייחדות במה שצריך שיקויים בהקדמות פילוסופיות לקוחות מטבע המציאות אחר שיקדים הקדמה, והוא שהחמר משותף בין דברים משתנים בפנים מאופני השנוי, ואי אפשר בהכרח מבלי סבה אחרת חוץ מהחמר ההוא אשר חייבה היותו קצתו בתואר אחד וקצתו בתואר אחר, או סבתו על מספר המשתנים, וזאת ההקדמה מסכים עליה מי שיאמין הקדמות ומי שיאמין החדוש, ואחר זאת ההקדמה אתחיל לבאר מה שכוונתי לבארו לפי דעת אריסט"ו, והנה אריסט"ו ביאר לנו במופת על היות חמר מה שתחת גלגל הירח חמר אחד משותף, אם כן מה עלת התחלף אלו המינים הנמצאים אחר שהחמר אחד ומה עלת התחלף אישים כל מין ומין מהם, ונתן סבה לזה על צד החיוב כמו שתראה מדברי הרב, אחר כך שאלנו לאריסט"ו ואמרנו לו החמר הראשון למה קבל ההיולי צורות מתחלפות כי אחר שהיה עלת ההתחלפות שנוי מזג המורכבות מן החמר למה היה החמר אשר במרכז ארץ ואשר למעלה ממנו מים ואשר למעלה ממנו אויר ואשר למעלה ממנו אש, ונתן גם כן סבה נפלאת לזה ע"צ החיוב. אחר כך שאלנו לו שאלה שלישית השמים וחמר שלהם וחמר היסודות אם הוא אחד אם לא, ואמר שאינו אחד אבל החמר הוא אחר וצורות אחרות והגשם נאמר על הגשמים אשר אתנו ועליהם בשתוף השם, וכבר התבאר כל זה במופת. ואחר שהונח זה רצה הרב לבטל מה שאמרו הפילוסופים בטבע ההתיחדות בעולם הגלגלים, והתחיל ואמר ומהנה שמע מה שאומר אותו אני אתה המעיין במאמרי, וכבר ידעת כי בהתחלפות הפעולות יתבאר התחלפות הצורות, וכאשר היתה תנועת היסודות תנועה ישרה ותנועות הגלגלים סבובית יתבאר שחמריהם מתחלפים, ולמה שהיסודות יתנועעו תנועה ישרה ויתחלפו בצד תנועתם יודע שחמרם אחד ויש להם צורות מתחלפות, ובזה נודע כי היסודות הם ארבע, ועל זה הצד מן הראיה בעצמו יתחייב גם כן שיהיה חמר הגלגלים כלם אחד אחר שכלם יתנועעו בסבוב וצורת כל גלגל מתחלפים לצורת הגלגל האחר למה שימצא בהם שני חלופים. החלוף הראשון שמהם יתנועעו ממזרח למערב ומהם ממערב למזרח. והחלוף השני כי תנועותיהם מתחלפות במהירות ואיחור, יתחייב שישאל גם כן אחר שזה החמר משותף לכל הגלגלים כבר יתייחד כל נושא מהם בצורה אחת בלתי צורת האחר, וישאל לו שיאמר מי הוא מייחד אלו הנושאים ומכינם לקבל צורות מתחלפות, היש אחר הגלגל דבר אחר ייחד לו ההתייחדות רק השם יתעלה, ואחר שהשם יתעלה הוא סבה ראשונה פשוטה לא ימצא שום דבר שייחד כל הגלגלים בצורות מתחלפות אלא כוונתו ורצונו, ואם הדבר כן שהוא פועל בכוונה יתחייב שיהיה העולם מחודש, וזהו מה שהיתה כוונת הרב מתחלת הענין. והנה אריסט"ו רצה לסדר לנו מציאות הגלגלים כמו שסדר לנו מציאות כל מה שתחת הגלגל עד שיהיה הכל על צד החיוב הטבעי לא על צד כוונת מכוין כאשר רצה וייחד מייחד על אי זה פנים שאהב ולא ישלם לו לעולם, וזה שהוא השתדל על שלשה דברים גדולי הערך לתת עלה להם, ראשונה למה יתנועע הגלגל העליון מן המזרח ולא יתנועע מן המערב ושאר הגלגלים יתנועעו מן המערב למזרח, והשתדל לתת עלה להיות קצתם ממהר התנועה וקצתם מאחר, ונתן הסבה בזה לפי סדר הנחתם מן הגלגל העליון, וישתדל שלישית לתת סבה למה היו בשבעה גלגלים שבעה כוכבים בכל גלגל וגלגל כוכב אחד, וזה המספר הגדול מן הכוכבים בגלגל אחד עד שיסדר לנו הענין הסדור טבעי על צד החיוב, אלא שלא נשלם לו דבר מזה כי כל מה שביארו לנו מתחת גלגל הירח נמשך על סדר מסכים למציאות מבואר העלות ואפשר שיאמר בו על צד החיוב מתנועת הגלגל וכחותיו, אמנם כל מה שזכרו מעניני הגלגל לא נתן בזה עלה מבוארת ולא נמשך הענין על הסדר כמו שאמר, שהסבה שנתן במהירות התנועה אינה סבה למה שאנחנו נראה שהממהר התנועה למעלה מהמתאחר, ומהם מה שמתאחר התנועה למעלה מן הממהר התנועה, ומהם מי שתנועותיהם שוות אע"פ שקצתם למעלה מקצתם וענינים אחרים עצומים מאד בחק היותם על צד החיוב, והנה אריסט"ו ראה חולשת מאמריו באלו הדברים וסבותיהם, והביא הרב ראיה לזה מההקדמה אשר עשה קודם חקירת אלו הדברים, ומה מאד הטיב הרב לפרש כפי שכלנו וחכמתנו ודעתנו. והנה כל מה שנתן מהסבות בתנועת הגלגלים במהירותם ולמה יתנועע הגלגל העליון מן המזרח אל המערב ושאר הגלגלים מהמערב אל המזרח לא נתן סבה, כי כבר ימצאו גלגלים זולת הגלגל הראשון יתנועעו מן המזרח אל המערב והיה ראוי גם כן שיהיו ממהרי התנועה כפי שרשיו, והנה לפי דעתנו האומרים בחדוש יקל זה כלו וימשך לפי שרשנו, שאנחנו נאמר שיש מייחד ייחד כל גלגל כמו שרצה מצד התנועה ומהירותה אלא שאנחנו נסכל אופני החכמה בהמציא זה, ולא יוכל אדם גם כן למצוא סבה מייחדת טבעית זולת כוונת המכוין למציאות הכוכבים, וזה שהיות הגלגל מתנועע תמיד והכוכב עומד תמיד מורה על שחומר הגלגלים אינו חמר הכוכבים וגם בהיות הגלגל ספיריי והכוכבים מאירים יורו על היות מחמרים מתחלפים. סוף דבר שני גופים מתחלפים קבוע אחד משניהם באחד בלתי מעורב אבל נגבל במקום ממנו מיוחד מדובק בו באין כוונת מכוין פלא, והמשל בזה אם אתה תכנס בבית אחד ותמצא בה חלופים רבים וכלם נמצאו לתכלית ושיהיה נמצא זה בלי כוונת מכוין עד שימצא בה עליות מרווחות ועליות קצרות, וימצא בו מטה ושולחן וכסא ומנורה וכלים מכלים שונים, ושימצא זה מבלי סבה שיכוין לעשות זה הבית זה פלא, ולכן אמר הרב ויותר נפלא מזה אלה הכוכבים הרבים אשר בשמיני כלם כדוריים קצתם קטנים וקצתם גדולים כוכב אחד הנה ואחר ברוחק אמה כפי ראות העין ועשרה נקבצים וחתיכה גדולה מאד אין דבר בה, מה הסבה המיחדת לזאת החתיכה בעשרה כוכבים והמיחדת לאחרת להעדר הכוכבים, ועוד גשם הגלגל כלו גשם אחד פשוט אין חלוף בו, ולאיזה סבה היה זה החלק מן הגלגל ראוי לזה הכוכב הנמצא בו מהחלק האחר, זה כולו וכל מה שהוא ממינו אמנם ירחק מאד גם יקרב לנמנעות כשיאמין שזה כלו יהיה על צד החיוב, אבל כשיאמין שזה כלו לכוונת מכוין לא יתחבר לזה הדעת דבר מן התימה ולא ריחוק כלל, ולא ישאר מקום חקירה אלא מה הסבה בכוונת זה, ואשר ראוי שיודע על זה הכלל שזה ענין כלו לא נדעהו ואין פועל בו לבטלה, ולמה שהיה הדבר כן נמצא הנביאים כלם לקחו הגלגלים והכוכבים מופת על מציאות השם בהכרח, ובא בענין לאברהם בחינתו בכוכבים כמ"ש חז"ל ראה בירה דולקת אמר א"א לבירה זו מבלי מנהיג ענהו הש"י אני הוא המנהיג, ואמר ישעיה מעורר על זאת הראיה שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה, וכן ירמיה אמר עושה שמים, ואמר אברהם ה' אלהי השמים, ואמר אדון הנביאים רוכב שמים כמו שבאר בפ' רכב, שממנו יודע שיש אלוה מנהיג העולם, וזו היא הראיה האמתית אשר אין ספק בה, והוא כי התחלפות תנועות הגלגלים והיות הכוכב קבוע בגלגלים יורונו על מציאות השם, ואמנם שאר החלופים אע"פ שהחמר שלהם אחד לא יוכל להשים מיחדם כחות הגלגלים והנחת החמר מן הגלגל כמו שלמדנו אריסט"ו, אמנם החלופים הנמצאים בגלגלים ובכוכבים מי מיחדם. ואם יאמר אומר השכלים הנפרדים, לא הרויח בזה המאמר מאומה, כי השכל הנבדל אינו גשם שיהיה להם הנחה מן הגלגל ולמה יתנועע זה הגלגל תנועתו התשוקית לצד שכלו הנפרד והאחר למערב, התראה השכל האחד בצד המערב והאחר בצד המזרח והיות זה ממהר וזה מאחר, וא"א שיאמר בהכרח מבלתי שיאמר שטבע הגלגל בעצמו חייב שיהיה כן, וישאר שיהיה החמר שלהם אחד באיזה דבר א"כ יתייחד זה בטבע מבלתי טבע האחר והיתה בו תשוקה אחת תחייב לו זה מין מהתנועה מתחלפת לתשוקת האחר, אשר חייבה לו מין תנועה אחרת, זה א"א מבלתי מייחד בהכרח הנה כבר הוצאתנו זאת הבחינה אל המחקר על שתי שאלות, אחת מהם הבמציאות זה ההתחלפות יתחייב שיהיה זה בכוונת מכוין בהכרח לא על צד החיוב או לא יתחייב, כי כבר ימצא בו התחלפות ויהיה על צד החיוב לא בכוונת מכוין, והשאלה השנית האם בהיות זה בכוונת מכוין ייחד זה הייחוד יתחייב שיהיה מחודש אחר ההעדר או לא יתחייב, כי כבר אפשר שיהיה בכוונת מכוין ויהיה העולם קדמון, והנה אנחנו בזאת החקירה לפי שמצאנו פילוסופים שאמרו שכל זה העולם הוא בכוונת מכוין והוא קדמון, והנה הרב יתחיל לבאר שתי השאלות האלה בפרקים הבאים ולביאור זה הקדים פרק העשרים שהוא זה הפרק הבא אחר זה: