זה הפרק אבאר בו מה שאאמינהו בזאת השאלה, יאמר הרב כי האנשים יתחלקו לג' חלקים, מהם שהאמינו שיש מופת על חדוש העולם, ואמר כי אינו כן כי המדברים אשר עשו ראיות על חדוש העולם הם הטעאות וכל מה שמביא להאמין החדוש באותם הדרכים הוא מחליש אמונתו למה שיוכל האדם לבטל אותם הטענות. ויש חלק אחר שמאמינים שיש מופת חותך על שהעולם קדמון כמו מפרשי ספרי אריסט"ו. והרב המורה מאמין שהם טענות ישיגום ספקות עצומות וכי העולם כבר אפשר שיהיה מחודש, כי הראיות כלם מהפילוסופים ימצא לטענות ההם כלם פנים יבטלום, וכאשר היתה זאת השאלה קדמות העולם או חדוש אפשרית, היתה אצלו מקובלת מצד הנבואה תבאר ענינים אין בכח העיון להגיע אליהם כמו שאבאר שהנבואה לא תתבטל אפילו לדעת מאמיני הקדמות, ואחר שאבאר אפשרות מאמרנו ר"ל היות העולם מחודש אתחיל להכריעו על זולתו בראיות העיוניות ג"כ בהכריע המאמר בחדוש על המאמר בקדמות, ואבאר כי כמו שיתחייב לנו קצת הרחקה באמונת החדוש כן יתחייב הרחקה יותר גדולה באמונת הקדמות, ובפרק הנמשך לזה ימציא הרב דרך לבטל ראיות כל מי שימציא ראיה על קדמות העולם: