כוונתי לבאר בזה הפרק שאריסטו אין לו מופת על קדמות העולם לפי דעתו ואינו בזה טועה שהוא עצמו יודע שאין מופת על זה ושהטענות והראיות אשר יאמר אותם הם אשר יראו ותטה הנפש אליהם יותר והם יותר מעטי הספקות כפי מה שיחשוב אלכסנדר למה שאריסט"ו למד בני אדם דרכי המופת וסדריו ותנאיו, ואחר שהדבר כן שאריסט"ו לא יחשוב שעשה מופת, אמר הרב כי אשר הביאו לגלות ולומר שלא עשה מופת, למה שיחשבו האחרונים הנמשכים אחר הפילוסופים שאריסט"ו עשה מופת חותך אין ספק בו וירחיקו לחלוק עליו:
והנה הרב מבאר מדברי אריסט"ו שאין עליו מופת, כי אלו היה אצלו מופת לא היה מביא ראיה בהיות מי שקדם מן הטבעיים מאמין בו, כי כל מה שיתבאר במופת לא תוסיף אמתתו ולא יהיה חזק האמת בו בהסכים החכמים עליו ולא תחסר אמתתו ולא יחלש האמת בחלוק אנשי הארץ כלם עליו, ולמה שאריסט"ו קיים שהעולם קדמון בדעות הקדמונים אם כן אין לו מופת:
עוד הביא הרב ראיה שנית ממה שאמר אריסט"ו בשמים והעולם כשהתחיל לבאר שהשמים בלתי הווים ולא נפסדים וכו' עד אמרו ואנחנו כשנעשה זה יהיה מאמרנו אז אצל מטיבי העיון יותר מקובל ויותר מרוצה עד אמרו זה תורף דברי זה האיש, ומאלו הדברים ביאר הרב שאריסטו לא עלה על דעתו שיש מופת על קדמות העולם, והביא גם כן ראיה הרב מדברי אריסטו בספר הנצוח וז"ל, מהמדברים אשר אין לנו בהם טענה או הם גדולים אצלנו מאמרנו בהם למה זה כך קשה מאמרנו אם העולם קדמון או לא, זה תורף לשונו עם שאבונצ"ר פי' בו פירוש אחר למה שהוא האמין כי אריסט"ו אינו מסופק בקדמות העולם:
ואמר שביאר בזה הפרק שאריסט"ו לא יחשוב שבא מופת שהעולם קדמון, למה שרבים מהחושבים שהם משכילים אע"פ שאינם מבינים דבר מהחכמות יגזרו בקדמות העולם למה שקבלו שאריסט"ו ומפרשי ספריו היו חכמים גדולים ונתפרסמה חכמתם, ולמה שאלו מאמינים לפי דעתם קדמות העולם קבלו הם שהעולם קדמון וישליכו דברי כל הנביאים, והיה זה בעבור שהנביאים דברו על דרך הגדה ולא הביאו מופת על מאמריהם, וזה לא היה בעבור שלא ידעו מופת עליהם אלא שדברו עם ההמון ודברו דרך הגדה בשם האל: