Shem Tov on Guide for the Perplexed, Part 2 13

דעות האנשים בקדמות העולם או חדושו ולכל מי שיאמין שיש אלוה נמצא לא מה שיחשוב האפיקורוס שאין בכאן אלוה אלא הגשמים שפועלים קצתם מקצתם. והם הם ג' דעות:

הדעת הראשון מי שיאמין תורת משה רבינו ע"ה הוא שהעולם בכללו השם המציאו אחר ההעדר הגמור ושהשם לבדו הוא קדמון ושהוא נמצא מבלי דבר אחר ולא דבר מבלעדיו לא מלאך ולא גלגל ולא מה שבתוך הגלגל והמציא השם כל אלו הנמצאות אחר שלא היו, כפי רצונו וחפצו לא שקדם חמר גם לא היה זמן כי הזמן מכלל הנבראים, כי הזמן נמשך אחר התנועה והתנועה מקרה במתנועע אם כן מי שיאמין שהזמן קדום יאמין שהעולם קדום, וזה רמז אל מה שאמרו קצת מהחכמים מכאן שהיה סדר זמנים קודם לכן כ"א הדבר כן אינם מאמינים תורת משה רבינו ע"ה, ולמה שהוא קשה להפרד ולומר שלא היה שום זמן קודם שנברא העולם, והנה אנחנו אומרים שהשם קודם העולם והקודם והמתאחר הם הבדלי הזמן ואם היה בו קודם היה זמן ואם היה זמן היה תנועה ואם היה תנועה היה מתנועע, אמר הרב לסלק זה הספק כי קודם העולם היה שעור זמן או דמות זמן לא אמתת זמן כ"א היה אמתת זמן הוא מקרה וזה המקרה אצל מי שיאמין תורת משה מכלל המקרים הנבראים כשחרות והלובן, וביאר הרב כי הזמן הוא מקרה נמצא בדבר אחר והוא מקרה בתנועה ונעלם הבנתו מהחכמים, וסבת העלמו כי הוא מקרה נמצא במקרה אחר כי המקרים אשר ימצאו בעצמים יובנו, ואמנם המקרים אשר ימצאו במקרים אחרים יעלמו כלהט במראה וכיוצא בו וכל שכן כשיחובר שיהיה המקרה נושא בלתי עומד על ענין אחד אבל משתנה מענין לענין יעלם הדבר יותר ונתקבצו בזמן ב' ענינים יחד שהוא מקרה דבק לתנועה והתנועה מקרה למתנועע ואין התנועה תכונה מיושבת כלובן והשחרות אבל אמתת התנועה ועצמותה שלא תתישב על ענין ואפילו כהרף עין, והכוונה שהוא אצלנו ענין נברא מתהוה כשאר המקרים ועצמים הנושאים למקרים ההם ולזה לא תהיה המצאת הבורא לעולם בהתחלה זמנית כי הזמן מכלל הנבראים ואם היה הזמן קדום יהיה העולם קדום, ואמנם דעת זה הוא יסוד תורת מרע"ה והוא שנית לייחוד השם שכל הדברים זולתו יתעלה הם מחודשים ולא נמצא דבר קדום זולתו השם יתעלה, ואברהם אבינו התחיל לגלות זה הדעת אשר הביאו אליו העיון ולזה היה קורא אל עולם קונה שמים וארץ:

הדעת השני והוא דעת אפלטון כי אמרו כי מן השקר שיהווה דבר מלא דבר וא"א ג"כ אצלם שיפסיד דבר אל לא דבר וכמו שהוא מן השקר שיקבץ בין שני הפכים בעתה אחד או יברא כמותו או יתגשם או כיוצא באלו הנמנעות כן הוא נמנע שימציא דבר מלא דבר ויפסיד דבר אל לא דבר, וזה אינו ליאות בחק השם להיותו בלתי ממציא הנמנעות כי לנמנע טבע קיים ולכן יאמינו שיש חמר אחד קדמון כקדמון האלוה ולא ימצא הוא זולת החמר והחמר לא ימצא זולתו, ואם יאמר אומר שימצאו בכאן שתי התחלות החמר הראשון והסבה הראשונה, אמר בתשובת זה שאין הדבר כן כפי זה הדעת כי החמר אף שהוא קדום כמו השם ית' הוא קודם במעלה ובעלה אבל הוא סבת מציאותו כי החמר לא ימצא אם לא ימצא הסבה הראשונה והוא לו עד"מ כחומר ליוצר או הברזל לנפח כו', ואנשי זאת הכת יחלקו אל כתות, ואפלטון ג"כ זו היא האמנתו, והנה אמר הרב כי מאמין זה אינו מאמין תורתנו כמו שיחשוב מי שלא יבחן הדעות וידמה שדעתו ודעתנו שוה, ואין הענין כן שאנחנו נאמין היות השמים לא מדבר אלא אחר העדר מוחלט והוא יאמין שהם נמצאים והווים מדבר, וזהו הדעת השני:

הדעת השלישי הוא דעת אריסט"ו והנמשכים אחריו ומפרשי ספריו, ובעלי זה הדעת הניחו מה שאמר הכת הקודם והוא שלא ימצא בעל חמר מלא חמר כלל, ויוסיף על זה ויאמר כי השמים אינם נופלים תחת ההוייה וההפסד, וביאור דעתו בזה הוא כי יחשוב כי זה הנמצא כלו כפי מה שהוא לא סר ולא יסור היותו כן ושהדבר הקיים שלא יפול תחת ההוייה וההפסד והם השמים לא סרו היותם כן, ושהזמן והתנועה עולמיים תמידיים, ושהדבר ההווה הנפסד והוא מה שתחת גלגל הירח לא סר היותו כן כי דור הולך ודור בא ועם כל זה יש להם דבר קיים ונצחי והוא החומר הראשון שהוא אינו הווה ולא נפסד בעצמו אבל הצורות יבואו זו אחר סור זו ופושט צורה ולובש אחרת ושזה הסדר העליון כלו והתחתון לא יפסד ולא יבטל ולא יתחדש בו מחודש, ושאין דבר שימצא חוץ מההקש אבל כל הדברים אישי השמים וכוכביהם הם נמצאים לעולם והיו נמצאים קודם זה כמו שהם עתה, וכן זה העולם התחתון הוא נצחי במין ולא נמצא דבר שימצא חוץ מהטבע וחוץ מההקש כי העולם כמנהגו נוהג ולא ימצא אש שלא ישרוף ולא שלג שלא יקרר וכן הענין בשאר הדברים, ודעתו הוא שהוא משער הנמנע שישתנה לבורא רצון או יתחדש לו חפץ, ושכל זה המציאות כפי מה שהוא השם המציאו לרצונו אבל לא אחר ההעדר, וכמו שמשער הנמנע שיעדר הבורא או ישתנה עצמו כן יחשב שהוא משער הנמנע שישתנה לו רצון או יתחייב לו חפץ, ויתחייב שיהיה זה הנמצא כלו כפי מה שהוא עתה כן היה במה שלא סר וכן יהיה עדי עד:

אמר שם טוב ראיתי לבאר לך מה שיסברו החכמים אחר האמנת כלם שהעולם לא סר ולא יסור ממה שהוא עתה, הדעת הראשון הוא דעת ב"ס והנמשכים אחריו כי ירצה שהעולם כלו הוא פעולת פועל באופן זה, שהש"י יברא השכל הראשון אלא שהוא בוראו בתמידות כאור הנמשך מהשמש, והמלאך הזה שהוא השכל הנבדל הראשון ימצא בו קצת רבוי מאפשרות וחיוב, מצד האפשרות הוא נעדר ומצד החיוב הוא נמצא וכאלו הוא מורכב מהחמר והצורה, ומהאפשרות יבא גלגל ומהחיוב יבא שכל אחר וכן יבאו הגרמים השמימיים ע"ז הדרך והשכלום הנבדלים עד שמזה העלול הב' יבא מלאך ג"כ וגלגל וכן מעלול הג' וכן עד רדתם לגלגל הלבנה אשר ימצא שם מניע נבדל, ומזה הנבדל יבא השכל הפועל אשר יתן הצורות בחמרים ומזה השכל יבא אפשרות ההיולי כי מהאפשרות יבא אפשרות ומהחיוב אשר בו יבואו הצורות, באופן שהגרמים השמימיים יכינו בזה החמר, ובעבור שהם נחלקים לד' כדורים כמו שאמר יכינוהו לקבל הד' צורות, ובעבור שכל הגלגלים הם משתתפים לתנועה סבובית יכינו להיולי לשיהיה לו הכנה כללית ובעבור שיש לו תנועות מיוחדות יחדוהו לקבל צורות פרטיות, א"כ כל הדברים נמצאו מאמתת מציאותו יתעלה ומכחו אלא שהם נמצאים ממנו ע"י אמצעיים רבים, ולמה שהוא נמצא בתמידות היה הכל נמצא ממנו כי הוא פועל בעצמו כאור אשר יפעלהו השמש ואם לא ימצא אור יהיה הכל חשך גמור כן אם לא תמצא הסבה הראשונה לא ימצא שום דבר כי הכל נמשכים ממנו בין הצורות הנפרדים בין הגלגלים בין אלו הדברים ההווים ונפסדים בין צורותיהם בין חמריהם, ובזה האופן יאמינו שהעולם מחודש וקדמון, מחודש למה שהוא עלול והוא נתהווה מההעדר, הרצון בו שאם לא ימצא הסבה הראשונה כל הדברים לא ימצאו להם שום מציאות, וקדמון, למה שזה העולם הוא עלול מהשי"ת והוא קדמון יחוייב שיהיה פעלו קדמון שאם לא יהיה כן לא יהיה הוא יתעלה סבה ראשונה כמו שאמר, זה הדעת קרוב לדעת המאמינים החדוש אלא שאנחנו מאמינים שהתחיל בעת ואלו מאמינים שהוא קדום עם שאנחנו ואלו סוברים ביחד שכל העולם הוא פעל האל ולא ימצא דבר שלא בא ממנו. ואולם הדעת השניה הוא דעת ב"ר והנמשכים אחריו והוא שזה העולם נחלק לג' חלקים, חלק נצחי והוא אינו גשם ולא כח בגשם והם השכלים נבדלים ואלו כלם עלולים מהש"י ומחודשים ממנו וידיעתו אותם הוא סבת מציאותם ואם הוא לא ימצא אלה השכלים לא ימצאו כלל כי הם משער המצטרף, כי כמו שאם ימצאו בכאן מראות רבות יצוייר האדם באותם המראות הרבות וכשיסולק הוא יסולקו כל הצורות הנמצאות במראות וכשימצא הוא כנגד אותם המראות יצוייר הוא, על זה הענין יאמר שהש"י סבת השכלים הנבדלים והם עלולים מאתו בתמידות כמו שהוא נמצא תמיד, ויש בכאן חלק ב' והוא הגשם הנצחי וזה הגשם הנצחי אינו מפעולת פועל לא כלו ולא חלקיו אבל הוא קודם בשתי קדימות כי אינו עלול לשום דבר כל שכן שיהיה מחודש אבל הוא בעצמותו יש לו מציאות ואין לו סבה כי הגשמות אינו מפעולות הפועל ואינו נמשך מהעלה, ואמנם למה שזה הגשם הוא מתנועע וכל מתנועע צריך אל מניע יתחייב ששלמות זה הגשם שהוא היותו בתנועה הוא צורכו אל פועל ואל עלה, ולמה שכל הגלגלים יתנועעו בתנועה תמידית יחוייב שמי שיתן להם התנועה הוא נותן להם השלמות והחיות, ובזה האופן היו הגרמים השמימיים עלולים מהשכלים הנבדלים או מהסבה ראשונה לא מצד השלמות הראשון שהוא הגשם כי זה כמו שאמר אי אפשר שיהיה מפעולת פועל בין שיהיה מפועל מחודש בין שיהיה מפועל קדום, ויש בכאן חלק שלישי והם אלו הדברים ההוים הנפסדים וימצאו להם צורות ומקרים ושיעורים מיוחדים וכלו הוא מחודש כי חמר האדם הקרוב הוא מחודש וצורתו היא מחודשת והמקרים הנמשכים לצורתו גם כן הם מחודשים, אלא שימצא בכאן דבר שאינו מחודש ולא מפעולת פועל והוא ההיולי הראשון והגשמות הבלתי משוער והוא המרחק הכולל אם כן ראוי שתבין שזה העולם מההויה וההפסד כלו מחודש זולת החמר והגשמות כי אינו מפעולת פועל לא על צד החדוש ולא על צד העלה והעלול וכל הצורות והמקרים הם מחודשים, ואלו יעלו אל תנועת הגרמים השמימיים ותנועת הגרמים השמימיים הם נצחיים אם כן כל מי שימצא בכאן הוא מחודש ונצחי, הוא מחודש למה שנמצא אחר שלא היה והם כל האישים, והוא נצחי למה שכל הדברים הם קיימים במין הנה זה העולם מההוייה וההפסד הוא קדום מצד תנועת הגלגלים ותנועת הגלגלים היא קדומה מצד שהמניע להם הוא מניע לבלתי חמר והוא נצחי ולכן הם עלולים מזה הצד, ואולם עולם השכלים הם עלולים למה שיעלו כלם אל הסבה הראשונה ובמציאותה ימצאו כל שאר השכלים ולמה שהוא קדום יחוייב שזה העולם יהיה על זה התואר כמו שהוא עתה, והבן ההבדל בין שתי הדעות עם שכלם מסכימים שהעולם קדום:

עוד אמר הרב זה ביאור אלו הדעות ואמתתם, והם דעות מי שיתבאר אצלו מציאות האלוה לזה העולם, והנה אמר הרב שאין הבדל בין מי שיאמין קדמות העולם באופן שיאמינהו אפלטון ומי שיאמין בקדמות כמו שיאמין אריסט"ו כי תורת משה רע"ה ואברהם אבינו אמנם היא האמונה שאין דבר קדמון חוץ מהשי"ת ושמציאות כל נמצא מהעדר בחק השי"ת אינו מכת הנמנע אבל יחשבו קצת אנשי העיון שהוא מחוייב, ואחר שיישבנו אלו הדעות אמר הרב שיביא ראיות אריסט"ו על דעתו בקדמות העולם ומה המביאו אל זה: