מבואר שכל מחודש יש לו סבה פועלת בהכרח כו', דע ג"כ כי זה הפרק הוא ביאור גם כן ממעשה מרכבה, כי אמר במעשה מרכבה כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם כן מראה הנוגה סביב, ירצה כי השפע הבא ממנו לא ימנע אלא מצד המקבל כמו הקשת כי לא ימנע מהיותו תמיד מצד השמש אלא מצד שלא ימצאו המקבלים, כן השפע הבא מהשם אם ימנע ימנע מצד המקבלים ואם זה יעדיף וזה יחסר הוא ג"כ מצד המקבלים כי מצדו יתעלה או מצד השכלים הנבדלים לא ימנע שום פעולה, אמר הכתוב כי שמש ומגן ה' צבאות לא ימנע הטוב להולכים בתמים, וראשונה הניח כי כל מחודש יש לו סבה פועלת בהכרח אחר שהדבר לא יחדש את עצמו והפועל ההוא הקרוב לא ימלט מהיותו גשם או בלתי גשם וכל גשם לא יעשה מאשר הוא גשם אבל יעשה מאשר הוא גשם אחד, ר"ל מאשר הוא בעל צורה, ואמרו והנה אדבר בזה אחר זה, שבזה הפרק יבאר איך יפעל הגשם בזולתו או יהיה קרוב או רחוק, והפועל ההוא הקרוב מחדש לדבר המחודש אפשר היותו גם כן הוא מחודש וזה לא ילך אל בב"ת, אחר שכבר התבאר שאם לא ימצא ראשון לא ימצא אחרון א"כ אי אפשר מבלתי שנגיע למחדש קדמון בלתי מחודש הוא אשר חדשו, ונשאר לשאול למה חדש עתה ולא חדש מקודם אחר שהוא נמצא ואי אפשר בהכרח מבלתי שיהיה המנעות הפעולה קודם חדושה אם מהעדר ערך אחד בין הפועל והפעל אם היה הפועל גשם או מפני העדר הכנת החמר אם היה הפועל בלתי גשם, והרצון בו מהעדר ערך בעבור שהמניע רחוק מהמתנועע או בעבור העדר הכנה כי השכל הפועל השפע הבא ממנו תמיד ואם יעדר פעולתו הוא בעבור שלא ימצא שום הכנה כמו שאמר הטריח להקב"ה לצור צורת ממזרים, כי כשלא ימצא הדבר מוכן הפעל לא ימשך מהפועל אף כי היה הפועל נמצא, כי כל גוף שיעשה מעשה אחד בגוף לא יעשה בו רק בפגישה, אלא שיש הפרש כי כבר יפגוש באמצעי או זולת אמצעי, המשל בזה כי האש כבר יחמם האדם בעבור שיפגוש אותו האש או בעבור שהאש חמם האויר והאויר המקיף בגוף חממו וכן האבן השואבת תמשוך הברזל מרחוק מכח המפוזר ממנו באויר הפוגש הברזל ולא תמשוך על אי זה מרחק שיזדמן כמו שלא יחמם האש על אי זה מרחק שיזדמן וזה שלא היה חם ואחר נתחמם אי אפשר בהכרח מבלתי סבה חמה נתחדשה אם שנתחדשה חדוש גמור או שהיה האש נמצאת ולא יתחדש החמום ממנו בעבור שהיתה על רוחק שלא יתחדש חומו אל המתפעל ואח"כ התחדש שהיה ברוחק משתנה יחדש חום למתפעל, וכן נמצאו סבות כל מה שיתחדש במציאות מחודשים שסבתם הוא המזגות היסודות אשר הם גשמים פועלים קצתם בקצתם ומתפעלים קצתם מקצתם, ר"ל שסבת חדושם קריבת גוף אל גוף או רוחק גוף מגוף, כי השמש כשיתרחק הוא סבה להויית קצת הדברים עם שרוב הדברים המתהוים הקורבה הוא סבת הפעולה לא הריחוק, כי העשב הסתויי פועלו ריחוק השמש ואם היה קרוב לראשנו כמו שהוא בקיץ יפסידהו, הרי יתבאר לך איך הגשם יפעל בגשם, ואמר הרב כי כל הדברים הנמשכים אחר המזג הגשמים הם הפועלים אותם, אמנם מה שנמצאים מחודשים שאינם נמשכים אחר המזג שהם הצורות כלם אי אפשר להם גם כן מבלי פועל, ר"ל נותן הצורה והוא בלתי גשם כי פועל הצורה צורה לא בחמר כמו שיתבאר במקומותיו, וכבר הביא ראיה על זה במה שקדם, והנה הוסיף הרב ביאור ג"כ לבאר כי הצורות לא יבאו מהגשמים אבל הפועל אותם היא צורה נבדלת, ומופתיו הוא על זה התואר, הגשמים יפעלו קצתם את קצתם מצד החום והקור והלחות והיובש ואלה יקבלו התוספת והחסרון והוא יתחדש ראשון ראשון כי יתחדשו בתנועה, וכבר ידעת כי התנועה יציאה מן הכח אל הפועל בהדרגה והצורות אינם כן שהם לא יתחדשו ראשון ראשון ולזה אין תנועה בהם ואמנם יתחדשו או יפסדו בלא זמן, ואם הגשמים פועלים ומתפעלים א"א שיפעלו בלי שימצא שם התוספת והחסרון א"כ אי אפשר שיפעלו צורה אם כן אי אפשר מבלתי שימצא בכאן מי שיפעלנה והוא השכל הנבדל, ואם יאמר אומר אם היה הדבר כן למה לא יפעל הנבדל לעולם כי הוא נמצא תמיד ולא נמצא פעם קרוב ופעם רחוק, התשובה בזה כי הדבר אינו מוכן לשימצא הגשם ממנו עד שהגשם יכינהו, זהו דעת הרב בהויית הצורות כי הגשמים הם המכינים והצורה הנבדלת הוא הנותן הצורה:
אמר שם טוב מה שאמר הרב אין כח בגשם לההוות גשם אחר שהוא לא יפעל אלא מכין שהגשם יפעל בחום והקור או בשאר האיכות ואלו כלם מקרים יקבלו התוספת והחסרון וא"כ איך ימשך מהם שום צורה כי כל פועל לא יפעל אלא מה שבעצמו ונותן הצורה צורה ולכן יחוייב שימצא בכאן צורה נבדלת ופועל כל הצורות אשר תחת גלגל הירח, ולכן אמרו הפילוסופים האחרונים שפועל כל הצורות אשר בכאן הוא השכל הפועל, כל זה שוא ודבר כזב כי האש יפעל אש כמוהו ושאר הדברים אשר צורתם כח בגוף לא יפעלם הנבדל. ואמנם לטענתו אשר טען כי א"א שיהיה הגשם פועל שום צורה במה שפעל הבא מהגשם הוא מקרה ואיך יפעל שום צורה. דע אתה המעיין כי מהאש כשיפעל בקור הדבר הנמשך ממנו הוא חום וזה החום יכין החומר באופן שיפסיד צורת הקור ויכינהו אח"ז לשיהיה אש, וזה אינו דבר אלא כי החום יוצא מהצורה האישית ויחמם אי זה גשם שיהיה בפגשו אותו עד שיפסיד צורתו כשיהיה בתכלית החום והרתיחה, וכשיהיה בתכלית החום והרתיחה יתהוה אז מאותו הגשם האש מבלתי אש אחר מנותן הצורות, וכן הדבר בהויית שאר היסודות כי הצורות אינם באות מחוץ אבל הם נמצאות בכח במתהוה, אבל כשימצא פועל שיפעל במתפעל באיכיותיו עד שיהיה נמצא האיכות כמו שהוא נמצא בפועל אז ישיגהו כמותו, ועל זה הדרך יתהוו הדברים המתהווים מבלתי ביאת דבר מחוץ:
אמר שם טוב וכבר אמרו קצת מאחרוני הפילוסופים שיש בכאן שכל פועל לא בעבור הוויית הדוממים כי האש כבר יעשה אש כמוהו, אבל בעבור הוויות בעלי הנפשות שאלו הדברים א"א שיפעלו אלא אם יהיה בכאן שכל שיפעל אותם והוא השכל הפועל, ומפני שא"א שיהיה שום דבר ויהיה בו כלים רבים בפעולות מתחלפות כלם לתכלית מה מבלתי שימצא מכאן שכל שיביא אל התכלית, וכבר אמרו ג"כ שיש בכאן שכל נבדל בעבור הוויית הנולדים מבלתי מינם, כי למה שיתבאר כי כל פועל לא יפעל אלא מה שבעצמו והיה העכבר המתהוה מהעפר נתהוה מבלתי עפר אחר דומה לו, יחוייב שימצא בכאן שכל שיתן זאת הצורה וזהו השכל הפועל, ואלו ב' טענות האחרונות הם ספקות גדולות ויביא לחשוב בהם שיש בכאן שכל פועל נותן הצורות בחמרים והדבור בזה ארוך ועמוק כמ"ש לפני' במה שעבר. עוד אמר הרב וזה הפועל אשר הוא בלתי גוף מן השקר שיהיה מעשהו למה שיעשהו בערך אחד אחר שאינו גוף שיקרב או ירחק מפני שאין ערך רוחק בין גוף ובין מה שאינו גוף ובהכרח תהיה העדר הפעולה ההיא העדר החומר שלא נמצא או אם נמצא ולא הגיע לו הצורה והשלמות למה שיחסר ממנו ההכנה והכח אל שיקבל הצורה והשלמות. הנה כבר התבאר שפעולות הגשמים כפי צורתם קצתם מקצתם תחייב הכנת החמרים לקבל פעולת מי שאינו גוף אשר הפעולות ההם הם הצורות, וכאשר התבאר שימצא בכאן שכל נבדל פועל צורות ושזה הפועל לא יעשה בקירוב ולא על ריחוק מיוחד מפני שאינו גשם יכונה לעולם פועל הנבדל בשופע, על צד ההדמות בעין המים אשר ישפע מכל צד ואין בו צד מיוחד שימשך ממנו או ימשיך לזולתו אבל מכלו הוא נובע ובכל הצדדים ירוה הקרובים אליו והרחוקים ממנו תמיד, כן זה השכל הנבדל לא יגיע אליו כח מצד אחר ומרוחק אחד לבד ולא יגיע כחו לזולתו מצד מיוחד ועל רוחק אחד ולא בעת זולת עת אבל פעולתו תמיד, כ"א ימצא שום מקבל שיקבל הפעולה יקבלהו על התמידות וזה הפועל התמידי כונה בשם שפע, כן הבורא כשבא מופת עליו שאינו גוף ויתחייב כי הכל פעלו וכי הוא סבה הפועלת כמו שכבר יתבאר במה שעבר ויתבאר בעתיד, גם כן נאמר שהעולם הוא משפע הבורא או הוא ישפיע עליו כל מה שיתחדש, ודע כי הפועלים כפי מה שכוון הרב בזה הפרק מהם פועלים שיפעלו עת זולת עת בקורבה או ריחוק ולא יפעלו בכל דבר אבל יפעלו בגשמים מיוחדים ואלו הם הפועלים הגשמיים, ויש פועלים אחרים שיפעלו לעולם ותמיד אף שנעדרה הפעולה מהם כי נעדרה בעבור שלא נמצא מקבל, כי השכל הפועל יפעל לעולם בזה העולם ההוייה וההפסד וימצאו דברים עת זולת עת בעבור שלא נמצא החמר או אף שימצא לא נמצא עם הכח וההכנה לקבל השלמות. ויש פועל אחר ששום עת לא ימנע מלפעול כי הוא פועל כללי והוא הש"י לפי דעת התוריי אחר שנתחדש העולם לא יפעל עת זולת עת ולא בקורבה וריחוק ולא על צד זולת צד אבל העולם כלו הוא מושפע מאתו ומאצילותו ומהשפעתו יגיע לכל הנמצאים הרחוקים והקרובים, ועל זה הענין השפיע חכמתו על הנביאים הענין כלו שאלו הפעולות פעולות בלתי גוף והוא אשר יקרא פעלו שפע, וזה השם רוצה לומר שפע כבר התירהו לשון עברי על הבורא מפני הדמות בעין המים כמו שאמר אותי עזבו מקור מים חיים מפני שלא נמצא להדמות פעולת הנבדל יותר נאה מזה הלשון, ונאמר שפע לכל הדברים הנשפעות מאת השי"ת ונאמר כי השם ישפיע תמיד וכן ג"כ המלאכים להיותם בלתי גשמיים. ויאמר בכחות הגלגלים שהם ישפיעו במציאות ויאמר שפע הגלגל אע"פ שפעולותיו יבואו מגשם ולזה יעשו הכוכבים ברוחק מיוחד ר"ל קרבתם למרכז ורוחקם ממנו וערך קצתם לקצתם ומהם יכנסו למשפטי הכוכבים אבל אין עם כוונתנו עכשיו לדבר בהם, אבל מה שזכרנו הוא שספרי הנביאים השאילו ענין השפע גם לפעל הבורא באומרו אותי עזבו מקור מים חיים, ר"ל השפע החיים כלומר המציאות כלו אשר הוא מקביל ההעדר והמות ולכן הנשפע מאת השם הוא כלו חיים גמורים כי כל נמצא הוא מקביל העדר שהוא המות. וכן אמרו כי עמך מקור חיים, ר"ל בו שפע המציאות כלו כי הוא נמשך ממנו, וכן אמרו באורך נראה אור הרצון בו כי בשפע השכל אשר הוא נשפע ממך נשכיל הנמצאות השפלות ואח"כ נשכיל השכל הנבדל שהוא האור הנבדל מחמר. ואמרו והבינהו, אמרו המפרשים כי זה הפרק רומז על שאין שום מונע מפעלו ושהמציאות נשפע ממנו כחיוב המושכל מהשכל ולכן הובא זה הפרק קודם לפרק הבא אחריו, ולכן אמרו שפרק שכל משכיל ומושכל הוא לבאר אם התחייב העולם ממנו, ולכן הובא לא בעבור ביאור סוד הייחוד, וכבר ביארתי לך מה שכיוון הרב באותו הפרק ומה שכיון הנה, והאמת יורה דרכו כי חתימת המרכבה היה בשפע הנשפע מאת הש"י ולכן סיים הרב באומרו כמראה הקשת אשר יהיה בענן, כן סיים הרב אלו הפרקים שהם הקדמה למעשה מרכבה בשפע: