דע כי עניני התכונה וכו', כבר ידעת ממה שקדם כי כל מה שידבר הרב בעניני החכמות הוא לבאר מעשה מרכבה או מעשה בראשית, וזה הפירוש ג"כ הוא לבאר מעשה מרכבה, ולמה שאמר במעשה מרכבה ומתוכם דמות ארבע חיות ואמר ג"כ ודמות על ראשי החיה רקיע וזה לא נזכר בעולם ההוייה וההפסד ר"ל לא נזכר שם דמות למה שהם דברים מבוארים אין בהם ספק, אבל בעניני התכונה ובעניני האלהות יאמר דמות למה שהם רחוקים מידיעתנו ואין לנו ידיעה אמתית בהם, ולמה שכבר יחשוב חושב שבעניני התכונה הם כלם דברים מבוארים רצה הרב לבאר שאין הדבר כן, וזה אמרו דע כי עניני התכונה האלו הנזכרים כשיבינם איש למודי יחשוב שהם מופת חותך על שצורת הגלגלים ומספרם כן ואין הענין כן וגם אין זה מבוקש בענין התכונה, אבל יש בעניני התכונה ענינים מופתים שהם כן ומהם דברים מסופקים, ומה שאין בו ספק אמר הנביא יחזקאל שהם כן בלי ספק, אמר בהם שהם כמו שהם ולא אמר בהם דמות אבל בדברים המסופקים אמר בהם דמות, ולמה שיש ספק אם מספר הכדורים ארבע או יותר אמר דמות ארבע חיות, ולמה שיש ספק אם ימצא גלגל בלתי מכוכב אמר גם כן ודמות על ראשי החיה רקיע, והבן זה כי הוא נפלא. עוד רצה הרב לבאר בזה הפרק כי אף שהדברים המושגים הם רבים לא ישיגם מספר כמ"ש היש מספר לגדודיו, ר"ל לרבויים, עם כל זה כל הנמצאות מתחת הבורא יחלקו לשלשה חלקים, האחד מהם השכלים הנבדלים, והשני גופות הגלגלים, והשלישי אלו הגשמים ההווים הנפסדים, ואמנם גופות הגלגלים הם נבדלים מאלו הגופים אשר בכאן והנצחיי יבדל מההווה נפסד, ולכן ראוי היה שיאמר וארא וארא וארא שלשה פעמים עם שיש כי כל אחד מהראיות השגות הרבה והבן זה ג"כ. והנה השפע הבא מהשם ראשונה יבא אל השכלים הנבדלים ואחר כך אל הגרמים השמימיים ואח"כ לזה העולם ולזה רמז אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת, ודע כי כל משפיע טובו מן השכלים הנבדלים והגלגלים אין מציאות המועיל וכוונתו ותכליתו להועיל זה המקבל התועלת לבד כי יתחייב מזה השקר הגמור, וזה כי התכלית יותר נכבד מן הדברים אשר הם בגלל התכלית, הרצון כי כל הדברים אשר הם בעבור התכלית הם פחותים אחר שהם בעבור דבר אחר ואם היו השכלים הנבדלים משפיעים טובם בעבור הגלגלים באופן שיהיו נמצאים השכלים בעבור הגלגלים והגלגלים בעבור אלו הדברים ההווים ונפסדים יהיה העליון בעבור השפל והנכבד בעבור הנבזה והנצחיי בעבור ההווה ונפסד, ובזה יהיה רמז למעשה מרכבה באמרו ופניהם וכנפיהם פרודות מלמעלה, אשר הרצון בו שאף שישפיעו מטובם על זה העולם זה אינו מכוון להם אבל יש להם תכלית יותר עליון והוא להדמות ליוצר הכל כפי מה שאפשר ואף שיראה מפעולות אלו הגרמים השמימיים שיפעלו דברים רבים ומשפיעים בזה העולם טובם בכל יום לא בעבור זה הם מכוונים בעבור אלו הפחותים אבל הענין כמו שאספר וכו' וזהו הכוונה בזה. ואלו הענינים כלם כבר ביארנו שאינם סותרים דבר ממה שאמרו נביאינו וחכמינו, הרצון בזה כי כל מה שנזכרו מדעות הפילוסופים עד הנה בין במציאות הסבה ראשונה בין במציאות השכלים נבדלים בין במציאות הגרמים השמימיים בין מה שנאמר בזה העולם כולו נמצא במעשה בראשית ומעשה מרכבה, וכל מה שפירש עד הנה רמז למעשה מרכבה וסוד מעשה בראשית, ולכן אמר ואלו הענינים כבר ביארנו שאינם סותרים דבר ממה שאמרו נביאינו וחכמינו אבל מסכים עמהם ומבאר ענינם והיה זה בעבור כי אומתנו אומה חכמה ושלמה היתה לא כמו שהיא עתה כי רשעי האומות הסכלות אבדו חכמינו וחבורינו עד ששבנו סכלות כמו שיעד רע בעונותינו ואמר ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר עד ששבו אלו הענינים הפילוסופים האלהיים כאלו הם נכרים מתורתנו כזרותם מדעות הסכלים אשר יחשוב הסכל בכל מה שאמר אריסט"ו הוא זיוף וכזב ויציאה מהדת והוא סותר לדברי הנביאים ועשו פירושים זרים למעשה מרכבה ומעשה בראשית, או יחשבו שהם כפשוטו, ואין הדבר כן אבל כל הנמצא לחכמי הפילוסופים זולת מחדוש העולם וקדמותו וההשגחה כפי דעת הרב הוא נמצא לחכמינו וראשונה נמצא לנביאינו אחר שקבלו ממשה רבינו עליו השלום אדון הנביאים והוא היה אב לחכמים כמ"ש ז"ל כי משה היה אב בתורה ובחכמה, ואחר שנכפל בדברינו זכרון השפע מאת השם יתעלה ומהשכלים צריך שנבאר לך אמתתו וזה יהיה בפרק הנמשך לזה: