Shem Tov on Guide for the Perplexed, Part 1 72

דע כי זה הנמצא בכללו הוא איש אחד וכו', זה הפרק יקר ונכבד מאד נקרא שעור הקומה, וכבר אחז"ל אמר רבי ישמעאל כל היודע שיעורו של הקב"ה מובטח לו שהוא בן העוה"ב ואני ועקיבא ערבים בדבר, ולכן נאריך בזה הפרק קצת אריכות, דע כי זה הנמצא כולל אחד לא זולת זה כי כדור הגלגל הקיצון וכל מה שבו מכלל הגרמים השמימיים והיסודות והמורכבים הוא איש אחד בלי ספק כראובן ושמעון באישות, והשתנות עצמיו ר"ל עצמי זה הכדור וכל מה שבו כהשתנות עצמי איש אחד מבני אדם, ופירש זה הענין ואמר באיזה ענין העולם הוא אחד והוא רבים כשם שהאיש מחובר מאברים מתחלפים בבשר ועצמות ומליחות משתנות שהם הארבעה לחות, כן זה הכדור בכללו הוא איש אחד מחובר מהגלגלים ומהיסודות הארבעה ומה שהורכב מהם ואין רקות בו כלל שאם היה בו רקות לא היה אחד כמו שבאדם אין בו רקות אלא מקשה מלא נקודת מרכזו כדור הארץ והמים מקיפין הארץ וכו', וזה הגשם החמישי יש בו כדורים רבים אחד תוך השני אין פנוי ביניהם ולא רקות כלל אלא הקפתם מתוקנת מדובק אחד באחד כולם מתנועעים תנועה סבובית שוה, כי כל כדור מהם לא ימהר פעם ויאחר פעם כמו תנועת היסודות כי כל אחד מהם כשיקרב אל מקומו הטבעי ימהר אליו ואין התנועה שוה וכל מה שיתנועע תנועה הכרחית מהם כשיתרחק ממקומו יותר יתנועע באיחור יותר אבל המתנועע בסבוב לא יתאחר פעם ולא ימהר פעם עם שימצאו בהם כדורים יותר ממהרי התנועה מקצתם והממהר תנועה מכלם היא תנועת הגלגל המקיף בכל, והבן זה כי לא אמר הרב שיתנועעו תנועה הכרחית כמו שיחשבו רבים שכל הגלגלים יתנועעו בתנועת הגלגל תנועה הכרחית אבל יתנועעו כמו תנועת החלק בכל וזה לא יקרא תנועה הכרחית:

ונקודות מרכזי אלו הגלגלים משתנים מהם מי שמרכזו מרכז העולם והוא כדור הארץ, כי מרכז גלגל ערבות הוא כדור הארץ וכן גלגל הכוכבים וגלגל לבנה, ומהם שמרכזם הוא זולת מרכז הארץ, ומהם מי שיתנועעו תמיד תנועה מיוחדת לו וכו', לא שיתנועע מן המזרח אל המערב פעם ומן המערב אל המזרח פעם כי מי שיתנועע מן המזרח אל המערב והוא גלגל היומי לא יתנועע לעולם מן המערב אל המזרח ומהם מי שיתנועע תמיד מן המערב אל המזרח:

וכל כוכב שבאלו הכדורים הוא חלק מן הגלגל וכו', בהפך מה שסברו חכמי ישראל שחושבים שהכוכבים מתנועעים בגלגלים ולזה התקינו בתפלות ואמר מוציא חמה ממקומה ולבנה ממכון שבתה, אם לא שירצו באמרם זה שיתנועע בתנועת הגשם אשר הוא בו אבל עזרא ובית דינו הוא אמתן ואחר כמה שנים נצחו חכמי אומות העולם לחכמי ישראל:

וחמר זה הגשם החמישי המתנועע בסבוב אינו כחמר גשמי הד' יסודות, דעת הרב שיש לגלגלים חמר וישתתפו בו כל הגלגלים ומצד שחמרם אחד יתנועעו כלם בסבוב ומצד שהם מחולפי הצורות יתנועעו זה בחלוף זה זה למזרח וזה למערב וזה במהירות וזה באיחור זה החמר אינו כחמר גשמי הד' יסודות ילבש צורה ויעדר צורה ומה שהיה אש ישוב אויר ומה שהיה אויר ישוב מים ומה שהיה מים ישוב ארץ וילכו בסבוב בהתהוות קצתם מקצתם, ואמנם צורת הגלגלים הם קבועים בזה ההיולי, וב"ס ואבוח"מד יחשבו שחמרם מתחלף כמו שצורתם מתחלף, וב"ר ירצה שאין להם חמר כלל כי כל מי שיש לו חמר הוא הווה ונפסד והגלגלים אינם הווים ונפסדים א"כ אין להם חמר וכלם ישתתפו בתנועה סבובית למה שהם גשמים כדוריים ויתחלף כ"א מהם מצד כי טבע כל כדור נבדל מחברו במציאות ומהות שהם מתחלפים פירוש במין, וכבר יתבאר זה באות למ"ד ממה שאחר הטבע:

ואמר הרב כי אלו הגלגלים אינם פחות מי"ח כדורים, והם אלו כפי דעת המפרשים שצ"כ לבנה כוכב וגלגל יוצא לכל אחד ואחד מאלו הרי עשרה ונוגה וחמה וב' גלגלים יוצאים לכל אחד מאלו הרי ששה וגלגל ערבות וגלגל הכוכבים הקיימים הרי שנים נמצאו כלם י"ח גלגלים בלי ספק:

ומה שאמר הרב אמנם אם יש שם גלגלי הקפות יש בו עיון, אמר זה כפי חכמת התכונה אמנם כפי שרשי חכמה הטבעית הנה הוא נמנע כי לא תהיה תנועת מן המרכז כתנועת האש והאויר ולא אל המרכז כתנועת המים והארץ ולא סביב המרכז כגלגל ערבות והאלוה ברא הכל בטבע התנועה:

תוך זה הכדור הקרוב אשר הוא סמוך לנו חמר אחר מתחלף לחמר הגשם והחמישי קבל ד' צורות ראשונות ושב בארבעתם ד' גופים הארץ והמים והאויר והאש, דע כי החמר הראשון אין לו צורה כלל כי הוא נעדר מכולם והוא בכח אל כל הצורות כספיר שהוא נעדר מכל המראים והוא בכח אל כלם והבן אמרו ושב בארבעתם ד' גופים הארץ והמים והאויר והאש, הורה בזה הרב כי הצורה הגשמית אינו דבר נוסף על הארץ והמים והאויר והאש כי הצורה הגשמית היא צורת הנטיה אשר יש לאלו היסודות והארץ אינו גשם והארץ והמים אינו גשם ומים אבל הגופים אינם זולת אלא היות ארץ ומים ואויר ואש. וכל אחד מאלו הארבעה יש לו מקום טבעי מיוחד בו ולא ימצא לזולתו והוא דבק עם טבעו, כי המקום דבר נמשך לטבע כל אחד מהם ונמשך המקום לצורת כל אחד מהם וכמו שצורת כ"א מהם מתחלפת כך המקומות מתחלפים מקום הארץ שיהיה תחת המים והמים מקיפים כפי המונח הטבעי וכן האויר למים ואש לאויר הוא תכלית גלגל הלבנה:

והם גופים מתים אין חיים בהם ולא השגה ולא יתנועעו מעצמם, כי הב"ח יוכר מבלתי ב"ח כשיש לו השגה ותנועה מקומית ואלו הגשמים אחר שהם פגרים מתים אין להם לא השגה ולא תנועה בעצמה אבל הם שוכנים במקומותיהם הטבעי כי אין להם מטבעם אלא מנוחה כמו שיתבאר בח' מהשמע ואם יוציאו האחד ממקומו הטבעי בהכרח בסור המכריח יתנועע לשוב אל מקומו הטבעי אשר הוא לו כדמות צורה ויקצר בכל כחו בפעולות הטבעיות והקו הישר הוא יותר קצר שבין שתי התנועות ולכן יתנועעו היסודות לשוב אל מקומם בדרך היותר קצר ואין בו התחלה שינוח בה ולא שיתנועע בה על בלתי יושר, והתנועות הישרות הנמצאות לאלו הד' יסודות כשיתנועעו לשוב אל מקומם שתי תנועות תנועה אל צד המקיף והוא לאש ולאויר ותנועה אל נקודת המרכז והוא למים ולארץ וכשיגיע כ"א מהם אל מקומו ינוח שאין להם מעצמם אלא המנוחה לבד במקומם הטבעי אבל הגופים ההם העגולים הם חיים בעלי נפש ומשיגים ומכירים ואחר ההשגה יתנועעו ואין התחלת מנוחה בהם כלל לא בעצם ולא במקרה כי לא יקרה להם ליאות ויגיעה ולכן לא יתנועעו כלל. ואמנם הגשמים אשר הם מתים עם שהמנוחה להם בטבע יקרה להם התנועה כשהוכרחו לשוב אל מקומם אז יתהווה האש במקום התחתון או המים במקום העליון, אם כן הגשמים היסודיים יש להם התחלת המנוחה בעצם והתחלת התנועה במקרה ואמנם הגרמים השמימיים אין להם התחלה טבעית אלא להתנועע ואין התחלת המנוחה בהם כלל:

לא ישיגם שנוי. ר"ל לגרמים השמימיים לא מהויה והפסד ולא מגודל וקוטן ממאמר הכמה ולא שום שנוי משער האיך אשר יתחממו ויתקררו או יקבלו שנוי אחר לכן הם תמיד על ענין אחד:

אלא בהנחה, ר"ל ואם יקרה להם שנוי לא יהיה אלא במחצביהם כי ישתנה יחס חלקי קצתם לקצתם בהיותם מתנועעים בסבוב:

אבל אם יש להם שכל שיציירו בו אין זה מבואר אלא אחר עיון הדק, וכוונת זה הפרק לבאר הדברים המבוארים אשר א"א לשום משכיל להכחישם:

וכשיתנועע הגשם הה' בסבוב וכו' יתחדשו ביסודות מפני זה תנועה הכרחית יצאו בגללה ממקומם הטבעי, ר"ל באש ובאויר וידחו אל המים ויעברו האש והאויר והמים בגוף הארץ על עמקה, כי כבר יתבאר בשני מהויה והפסד כי כל המתהוים יתהוו במקום התחתון והוא הארץ והארץ גובר עליהם ויתחדש ליסודות ערוב ואח"כ יתחילו להתנועע לשוב אל מקומותיהם כשיפסד הערוב. ויצאו חלקים מן הארץ ממקומותיהם בחברת המים והאויר והאש והם בזה כולם פועלים קצתם בקצתם ויתפעלו קצתם מקצתם ויפול ההשתנות במעורב, רמז בזה אל גדר המזוג ושהוא ההתגמלות עד שתנוח לכל איכות המתדמה והיא הצורה המזגית, לא שינצח היסוד האחד לאחר כי זה הפסד לא מזג ויפסדו צורת היסודות אשר היו קודם ויבאו אלו הצורות עם תוספת מהצורה המזגית ולכן היה המתהווה מהם מורכב לא פשוט וכאלו צורות היסודות תמזג בממוצע בין הכח והפועל, והבן זה, לא מה שהבינו רבים מהחכמים כי צורת היסודות נשארו במורכב והם נשארים בצד שיפסדו קצת הצורות וישאר קצת שאם היה הדבר כן היה בצורות פחות ויתר ואם היו צורות היסודות נשארות במורכב לא היתה בכאן הווייות הפשוטים ואחר הויית הפשוטים יהיה כל מה שיתהווה הוויית ההשתנות, וזה שקר, כי ישתנה השם והגדר במורכבים כמו שישתנה בפשוטים ולא תהיה בכאן הויה מוחלטת, ולבאר זה הדרוש צריך ביאור יותר ארוך אבל די בזאת ההערה:

עד שיתהוה מהם תחלה הקיטורים לפי מיניהם החלוקים, והם המים והשלג והרעם והרוח והכוכבים המדלגים ושאר הדברים הנמצאים באויר. ואח"כ יתהוו המחצבים והם המקורים כפי מיניהם והם האבנים היקרות והגפרית והסלמוני"אק ודברים רבים לא ימנו ומיני הצמחים כלם ומינים רבים מהב"ח כפי מה שיגזור מזג המעורב כי אין כולו מצד הנותן אבל יתחלפו הצורות מצד המקבלים:

וכל הווה נפסד אמנם יתהווה מן היסודות ואליהם יפסד, כי אלו הד' צורות הם הם התחלות לכל הדברים ההוים הנפסדים המורכבים:

וכן היסודות יתהוו קצתם מקצתם ויפסדו קצתם אל קצתם אחר שהם משותפים בחמר אחד מהם והם ההפכים, הנה הורה בזה החכם כי בהתהוות היסודות ישוב הנושא לחמר הראשון ואמנם בהתהוות המורכב או בהפסדו אליהם לא ישוב אל החמר הראשון אלא באמצעות צורות היסודות שאם היה הדבר כן היה הויית הפשוטים כהוויית המורכבים:

וא"א המציא חמר בלי צורה וא"א שימצא צורה טבעית בלי חמר, ולכן נברא אדם וחוה באחד ואם האדם נברא קודם כי מה שבפועל קודם למה שבכח ולכן הובא חוה אל האדם ולא האדם אל חוה, והבן זה:

יהיה הענין א"כ בהווייתם והפסדם והויות כל מה שיתהווה מהם ויפסד אליהם חוזר חלילה כדמות סבוב גלגל, כי בהנשא החיות ינשאו האופנים. עד שתהיה תנועת החמר הזה בעל צורה בבא בו הצורות זו אחר זו כתנועת הגלגל באנה בהשתנות ההנחות בעצמם בכל חלק מחלקי הגלגל, הרי יתבאר שהויית המורכבים והפשוטים ימשך לתנועת הגלגל:

וכמו שבגוף האדם אברים ראשיים וכו', וכמו שהאבר הראש אשר הוא הלב כי ממנו יוצאות כל הכחות הטבעיות והנפשיות והחיוניות אם הם סוגים ג' כפי הדעת האמתי יוצאות מהלב והוא מתנועע תמיד והוא התחלת כל תנועה שתמצא בגוף וכו', כי הלב ישלח לכבד הכחות הטבעיות כלם ולמוח הכחות הנפשיות ואחר זה אלו ישלחו לכל שאר האברים, כן הגלגל הוא המנהיג לשאר חלקי העולם וכו' הנה כל תנועה שתמצא בעולם התחלתה הראשונה תנועת הגלגל, וזה כבר יתבאר בשמע הטבעי כי כל התנועות יעלו אל תנועת ההעתקה ותנועת ההעתקה יעלה אל תנועת הגרם השמימיי וכל נפש שתמצא בעולם בבעל נפש התחלתו הגלגל אחר כי כל פועל לא יפעל ולא יתן אלא מה שדומה למה שבעצמו, וכבר ביארנו בפרק רכב שבגלגל ערבות ימצא בו רוחות ונשמות שעתיד הקב"ה לברוא:

ודע כי הכחות מגיעות מן הגלגלים כפי מה שהתבאר וכו', והרצון בזה כי לדעת הרב א"צ פועל אחר לעשות צורת המקורים כמו שיחשוב ב"ס ואבוחמ"ד שיחשבו כי ההכנות יקנו הגלגלים ואמנם צורת כל נמצא יקנוה מהשכל הנבדל, והרב יסבור שהערוב וההרכבה יפעלהו הגלגל לבדו מבלתי פועל אחר שהוא השכל הפועל ולכן אמר בהרכבת המקורים שיספיק הגלגל, ואמנם כאשר תתן הנפש הצומחת ונפש החיה וכח הדברי לא אמר שיספיק הגלגל ולכן אמר שיתנהו הנבדל, ולמה שזה יצטרך אל מופת ועיון דק וכוונת זה הפרק כמו שאמר לבאר הדברים המבוארים אשר א"א הספוק בם, רמז הרב באלו הכחות המגיעות מן הגלגלים בזה העולם מה שאמר במרכבה וארבעה פנים לאחד:

וכל זה, ר"ל כל הכחות המגיעות מן הגלגלים במצוע האור והחשך כי אלו הב' דברים הם סבת ההויה וההפסד כמו שרמז הכתוב ויאמר אלהים ואחר נמשך הוויית כל שיתהווה בזה העולם:

וכמו שאם ינוח הלב כהרף עין ימות האדם וכו', הרצון בו שאם ינוח הלב ימות האדם ויבטל עצמותו ומהותו ויפסד אל דבר שהוא יקרא מיתה כן אם יפסד תנועת הגלגל יפסד זה העולם בכללו ויבטל מה שבו וימצא העולם כלו מת וימצא עולם אחר שיצדק עליו שם המת כמו שיצדק על האדם המת, לא שיפסדו אל שיהיה העולם נעדר לגמרי כי זה בלתי אפשר כי הגשמות א"א שיפסד ללא דבר ולא שיתהווה מלא דבר כפי הטבע אם לא יהיה מעשה נסים, והבן זה:

הנה אמר כן צריך לך שתצייר כל זה הכדור וכו', והרצון בו כי כמו שהאדם כשיצייר איש אחד מהאישים יצייר בו שהוא אחד בצורה וכל האחדים הרבים שהם מתאחדים בו כי הוא איש אחד חי מתנועע בעל נפש כן ראוי לצייר כל זה הכדור וכל מה שבתוכו, וזה הציור הוא הכרחי מאד ומועיל מאד להביא מופת על היות השם אחד כ"א העולם אתד יהיה המהוה אחד והוא אדון הכל כמו שיתבאר בעתיד ולכן אדון השמים היה הוא אדון הארץ:

וגם יועיל מאד לדרוש אחר עמוק מאד והוא אם ה' אחד איך יבאו ממנו דברים רבים, והנה בזה הציור יתבאר ג"כ שהוא אחד ברא אחד מבלתי שיסופק איך מהאחד יבאו רבים:

וכמו שא"א שימצאו אברי האדם בפני עצמן והם אברי איש באמת וכו', בזה המציאות המונח אשר דברו הנה שהוא המציאות הגשמי, ואולם עולם השכלים הנה לא דבר הרב הנה למה שהוא מסופק מאד כי כפי דעת הקדמות אי אפשר שימצא אחד מהשכלים ולא הי"ת מבלי שימצא עולם הגשמי, ואמנם כפי דעת החדוש אפשר שימצא האלוה ולא ימצא העולם, ולכן התנה הרב בזה המציאות המיושב אשר דברנו בו עד שימצא אש מבלי ארץ או ארץ מבלי שמים או שמים מבלי ארץ ולכן אמרו חכמינו ז"ל קורא אני אליהם יעמדו יחדו, הפך הנאמר שמים נבראו תחלה או ארץ נבראת תחלה, וזה הסוד גלהו אדון החכמים בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ, ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים, ודע כי חלקי האדם כשימצאו באדם יצדקו שמם עליהם כי הבשר יקרא בשר והעצמות עצמות והגידים גידים וכשנפרדו ונלקחו מהאדם הבשר לא יקרא אלא בשתוף השם, וכ"ש האבר הכליי וג"כ כשמת האדם שהחלקים לא יקראו כשם אשר נקראו קודם שמת. וכמו שבאדם כח אחד יקשור אבריו קצתם עם קצתם ינהיגם ויתן לכל אבר מה שצריך שישמור עליו תקונו וידחה ממנו מה שיזיקהו, וזה הרצון בו שיתן לכל אבר ואבר מה שצריך שישמור לתקונו באופן שידחה ממנו ג"כ מה שיזיקהו, והוא אשר ביארו אותו הרופאים ואמרו הכח המנהיג גוף החי כו', והרצון בו שהבאים מהגלגל שתי כחות, אחד לשמור המין לעולם, והשני לשמור האיש הזמן הקצוב לו ביותר מעולה שאפשר, וזהו הרמז במעשה וידי אדם מתחת כנפיהם, ואמנם ייחסם לאדם להיות ידי אדם היותר טובות והמקיימות השארות האיש והדוחים מהמזיק יותר משאר ידי הבעל חי, זה הכח יש בו העיון אם הוא במצוע הגלגל אם לא:

אמר הרב משה הנרבוני הנה תוכל להבין שכמו שהכח הקושר אשר הוא מנהיג גוף החי יקרא טבע כן הכח הקושר אשר בעולם בכללו השמר המינים והאישים השמימיים והשומר מדת מה שאפשר לאישים ההוים ונפסדים ומנהיגם יקרא טבע הכולל, כשיאמרו בכלל הנמצאות שהטבע לא יעשה דבר לבטלה, וכמו שהטבע האישי בחי מושפע מצורת החי כן הטבע האלהי הכולל הוא מושפע מן ההתחלה הראשונה, וכמו שהראשון הוא צורת הגלגל נוכל לומר שהוא במצוע הגלגל ר"ל במצוע עצמותו שהיא צורתו הנבדלת אך לא כמו שחשב הרב שכבר יהיה במצוע הגלגל לדעתו באמתת הגלגל ושלא יושפע ראשונה מן הראשון, והמופת על זה כי זה הכח קושר העולם בכללו ובו נקשרו כל הכחות הרוחניות והגשמיות המניעות הנפשיות והשכליות ואיך יקשור לכחות הנבדלים כח הבא מגשם, והמופת מבואר ובעיון נגלה ועל כן אין לספק אם הוא במצוע הגלגל אם לא כי הוא מושפע מן התחלה הראשונה:

אמר שם טוב איך משפיע השכל דבר שלא יהיה שכל זה דבר קשה הציור מאד, ולכן יספק הרב אם זה הכח הוא במצוע הגלגל אם לא, ודע כי הקושר לעולם הגשמי הוא כח גשמי והקושר לעולם הגשמי שיהיה אחד עם הרוחני והוא האל יתעלה ולכן היה העולם אחד עם שהמיחד הגרם השמימיי הוא כח אחד עם זה העולם הוא זולת המייחד עולם השכלי עם הגשמי וזה דבר מבואר ויש בזה דעות נפרדים והדבור בהם לפי שהוא הפך המפורסם מחכמים יעזב. וכמו שבגוף אישי האדם דברים מכוונים וכו' ומהם מה שהם משתמשים לאלו הב' כחות כמו הידים והעינים ושאר האברים הכליים, וכל אלו הדברים מכוונים ובהם דברים בלתי מכוונים לעצמן אבל הם דבקים ונמשכים אחר מזג האברים ההם לפי הכרח החמר ונמשכו אחר הוויות המכוונות כשער הגוף ומראהו, ולמה שאלו אינם מכוונות לעצמו לא ימשכו על הסדר וימצא היתרון בהם בין האישים רב מאד מה שלא יהיה זה באברים אשר הם מכוונים, שאתה לא תמצא איש יהיה לו כבד עשרה כפל כבד איש אחר ותמצא איש נעדר הזקן או שער מקומות הגוף או שיהיה לו זקן עשרה כפלי זקן איש אחר או עשרים כפל. וזהו הרבה בזה הכת, ר"ל יתרון השער והמראים כן במציאות בעצמו מינים מכוונים מן ההוייה קיימים נמשכים על סדר אין הבדל ביניהם אלא מעט לפי רוחב המין ההוא בכמותו ואיכותו ומינים בלתי מכוונים אבל נתחייבו לטבע ההויה וההפסד הכולל, כי מצד שהחום השמימיי נמשך מהגלגלים לעשות המינים השלמים ימשך מזה החום שיתהוו מיני התולעים המתילדים באשפות ומיני בעלי חיים המתילדים בפירות כשיתעפשו ומה שיולדו מעפוש הליחות כי כל אלו אינם מכוונים לעצמם. ואמר הרב כי סוף דבר יראה לו כי כל מה שלא ימצא לו כח ההולדה לדומה לו שהוא מזה הכת ולזה לא תמצאם שומרים סדרם, ואמר אריסט"ו כי כל בעל חי שאינו מוליד כמותו ואין לו עליה ועמידה וירידה בחיים אינו בעל חי שלם ונתהוה מהמקרה ומההזדמן:

ולזה לא תמצאם שומרים סדר אף על פי שא"א מבלעדיהם. והרצון בזה שלא יחשב אדם כי בעבור שהוייתם תמידית הם מכוונים לעצמם כי זה אינו כן כמו שא"א מבלתי מראים משתנים ואי אפשר מבלי מיני שער בני אדם, וכמו שזה הוא דבר נמשך לטבע ההוייה וההפסד כן הבעל חי הוא נמשך לטבע ההוייה וההפסד, וכמו שבבני אדם גשמים אישיהם עומדים באברים הראשיים וגשמים עומדים במים לא באיש כליחות הארבע כן במציאות בכללו גשמיים קיימים עומדים באיש והוא הגשם החמישי בכל חלקיו וגשמיים עומדים במין כיסודות ומה שהורכב מהם כי כל זה הווה ונפסד. וכמו שכחות האדם המתחייבות להוייתו ועמידתו הם בעצמם המחייבות להפסדו ואבודו כן סבות ההוייה הם בעצמם סבות ההפסד וכו', והמשל בו שאלו הארבע כחות הנמצאות בגוף כל ניזון והם הכח המושך והמעכל והמחזיק והדוחה אילו היה אפשר שיהיו אלו הכחות בכחות השכליות עד שלא יעשו אלא מה שראוי ובעת הראוי ובשיעור הראוי היה האדם נצול ממכות גדולות וחלאים רבים. אמנם בעבור שלא היה אפשר זה אבל הם עושים מעשים טבעיים בלתי מחשבה והשתכלות ואינם משיגים מה שיעשו כלל יראה כי הטבע ואם הוא חכם במה שהוא מביא אל התכלית הנה הוא אינו יודע מה שיעשהו אבל יפעל מסוג פעולו, כענין הסמים המשלשלים כי המשלשל הנה ימשוך ראשונה מה שהוא מטבע משיכתו ואם לא ימצא מה שימשוך ימשוך משאר הליחות לכן התחייב שיתחדשו בעבורם חלאים גדולים ומכות אע"פ שהיו הם הכלים בהוויית האדם ובעמדו המדה אשר יעמוד, ובאור זה כי הכח המושך על דרך משל אילו לא היה מושך אלא הדבר הנאות לו מכל צדדיו והשיעור הצריך אליו, והרצון בו שיהיה הכמות והאיכות נאות שאם יהיה המזון בלתי נאות לא ימשכהו או שיהיה רב הכמות לא ימשכהו, אבל הכח המושך אי אפשר מבלתי שימשוך בין שתהיה הליחה רעה או רכה או יותר חמה ממה שצריך או יותר עבה או יותר דקה או שתמשוך יותר ממה שצריך עד שתפסד צורת האבר או האברים ויתחדשו חלאים רעים ונאמנים, וכן הענין גם כן בשאר הכחות הארבע. כן הענין בעצמו בכל המציאות ענין המביא להוויית מה שיתהווה והמשך מציאותו מדה אחת והוא ערוב היסודות בכחות הגלגליות המניעות אותם המפוזרות בהם היא הסבה בעצמה בהתחדש סבות מזיקות במציאות כזרמים והמטר הסוחף והשלג והברד והרוחות החזקות והרעמים והברקים ועפוש האויר או התחדש סבות ממיתות מאד יכלו ארץ או ארצות או אקלמים בהשקע מקומות והרעש והזועות והמים השופעים מן הימים והתהומות, כי אלו הדברים הם סבות ההוייה הם בעצמם סבות ההפסד, ובכאן רמז הרב לרעות הבאות בעולם כי סבות ההוייה הם סבות ההפסד אלא שהם סבות במקרה ולזה נכנס רע על הנמצאות במקרה, ובזה המין תותר קצת מהרעות הבאים לצדיקים, אם מעצמם מצד הכחות הטבעיות, ואם מסבה מחוץ כי בהתחדש כחות הגלגלים יתחדשו סבות מזיקות יכלו ארץ או ארצות ואקלמים וכל שכן איש אחד יהיה מי שיהיה, וזהו הקדמה למה שאמר הרב בספר איוב באמרו אש אלהים נפלה מן השמים וכו' או והנה רוח גדולה באה מן המדבר וכו' והבן זה. ודע כי כל מה שיאמר הרב בזה הפרק הוא לבאר מעשה בראשית ולבאר מעשה מרכבה ולבאר ההשגחה ולבאר התורה והמצוה, ואנחנו כבר רמזנו על קצת מהדברים:

ודע כי זה מה שאמרנוהו כלו מדמות העולם וכו':

אמר שם טוב אני שמעתי וראיתי לחכמים גדולים בספריהם בספר השמע ולא ידעתי אם הוא בשם אריסט"ו או אמרו אבן רש"ד ואפשר שהרב לא ראה אותו ולא שמעו משום אדם, ואין ספק כי הבעל חי אין ראוי שיקרא עולם קטן אחר שבבעל חי לא ימצא צורה שכלית, ואמנם באדם למה שימצא בו צורה שכלית ראוי שנאמר שהוא דמות העולם ושהוא עולם קטן והעולם עולם גדול, וזה שאמר הרב אמנם נאמר באדם שהוא עולם קטן מפני הדבר אשר ייוחד באדם והוא הכח המדבר השכלי אשר הוא השכל וכו', כי כל איש מאישי בעלי חיים כו', אבל ילך ויעשה לפי טבעו ויאכל מה שימצא שהטיב לו וישכון באיזה מקום שיזדמן וישכב עם אי זה נקבה שימצא בשעת הערת החמום אם יהיה לו עתות הערת החמום ויתמיד בזה אישי המדה אשר יתמיד וימשך מציאות מינו ואינו צריך כלל לאיש אחר ממינו יעזרהו ויסמכהו על עמידתו עד שיעשה לו דברים לא יעשה מעצמו, אמנם האדם לבד אילו ישוער איש ממנו לבדו וכו' והוא בעבור שמזונותיו אשר בהם עמידתו צריכים אל מלאכה כי צריך לחרוש ולזרוע ולקצור ולברור ולטחון ולאפות וכל אלו המלאכות לא יעשו באיש אחד ולו יהיה האדם בריא ולא יהיה בעל חולי צריך אל מלאכות רבות ולעשות לו בית דירה ג"כ, ולכן אי אפשר שימצא האדם יחידי כמו שאמר לא טוב היות האדם לבדו, ולזה אמר הרב כי לא תשלם הנהגת שום איש אלא במחשבה והסתכלות ואולם הבהמות אין להם מחשבה והסתכלות וג"כ האדם יעשה בכלים רבים ואולם הב"ח לא יעשו בכלים אלא בעצמם והאנשים יצטרכו אל קבוץ וא"א להחיות בלי קבוץ ולכן היה האדם צריך שיתקבץ באישים רבים עד שהתפרד כל אחד מהם בעסק אחד וזה בא הרמז לא טוב היות האדם לבדו אעשה וכו', ולמה שהקבוץ הוא מוכרח והאנשים מתחלפים בטבעים בתכלית החלוף זה מפזר וזה כילי זה גבור וזה חלש וזה נואף ובלתי ישר וזה בלתי מרגיש אפי' הצריך לבקש וקבוץ ההפכים קשה מאד וא"א מבלי קבוץ, הוצרך הטבע האלהי לברוא אנשים שינהיגו מין האדם ואלו הם הנביאים או החכמים הנמצאים בכל אומה ואומה או המלך הנמשך אחר סדור הנביא או החכם, ובכאן רמז הכרח התורה והכרח המנהיג. ומפני זה נמצא הכח המדבר אשר הוא יחשוב ויסתכל ויעשה ויכין ויזדמן במינים מן המלאכות מזוניו וכנו ולבושו ובו ינהיג כל אברי גופו כי ישתמשו כלם כפי השכל, עד שיעשה מהם השכל שהוא ראש ואדון מה שיעשו ויתנהגו האברים אשר תחת יד האברים הראשיים, ובעבור זה אילו דמית בנפשך אחד מבני אדם נשלל זה הכח מונח בכח החיוני לבד היה אובד לשעתו, וזה הכח נכבד מאד יותר מכל כחות בעל חי והוא ג"כ שלם מאד הוא נכבד למה שהוא שכל והשכל הוא הדבר היותר נכבד שבנו, והוא שלם מאד כי הוא תכלית כל מה שנמצא בזה העולם השפל והוא מהות האדם אשר בו אדם לא כשאר כחות הנפש ולכן היה נשלם בזה הכח. לא תובן אמתת זה הכח בתחלת הדעת המשתתף, הרצון בדעת המשתתף מה שהשתתפו רבים בו כי הדברים אשר הם בנקל ידועים ישתתפו הכל בם ואולם הדברים העמוקים לא ישתתפו הכל בהם, ואכן ידיעת זה הכח לא יודע לכל אבל ידעו אותו האנשים השקועים בחכמה והם השרידים אשר ה' קורא, וכמו שהאדם יתנהג בזה הכח ואילו דמית אחד מבני אדם נשלל מזה הכח לא די שיהיה כב"ח אבל יהיה יותר פחות ממנו, כן במציאות דבר אחד הוא המנהיג לכללו המניע לאבריו הראש הראשון שהוא גלגל ערבות אשר נתן לו כח ההנעה אשר ינהיג בו מה שזולתו ואילו ידמה האדם בנפשו בטול הדבר ההוא בטלה מציאות זה הכדור בעצמו הראש ממנו ואשר תחת יד הראש ובדבר ההוא ימשך מציאות הכדור בכל חלק ממנו והדבר ההוא האלוה יתברך שמו וכו':

אמר שם טוב הבן מה שאמר הרב כי האדם מצד שהוא ב"ח אלו יבוטלו כל האברים ויפסד הכח בכללו וכן ג"כ אם יפסד לב האדם יפסד האדם וכן אם יפסד הגרם השמימיי יפסד זה העולם בכללו וכן ג"כ אם יפסד השכל באדם יפסד האדם והיה אובד לשעתו, כן אם יפסד השכל הראשון שהוא האלוה ית' יפסד הכל, והבן זה מאד ודעהו כי יתבאר מזה על איזה צד השכל הוא התחלה לכל הדברים ועל איזה צד הוא התחלת הגרם השמימיי ומפני שהש"י הוא יקיים מציאות העולם והוא יתמיד מציאותו נקרא השם בלשונו חֵי העולמים כי הוא חיי העולם והוא צורת העולם כמ"ש וישבע בחי העולם, ודע כי זה הדמוי אשר דמיונו העולם בכללו באיש מבני אדם לא יתחלף בדבר שזכרנו וכו', כי השכל או הלב יקבלו תועלת במה שינהיגו מתחת ידם, ואמנם בעולם הכללי אין דבר מזה כמו שאמרו חז"ל גמירי למעלה מיהב יהבי ולא מקבלי, אבל כל מה שישפיעו ההנהגה בין השכלים הנבדלים בין הגרמים השמימיים או יתנו כח לא ישוב אליו תועלת כלל אבל נתינתן מה שיתנוהו כנתינת המטיב החונן אשר יעשו זה לנדיבות טבעיהם כי הם פועלים בעצמם למעלתם לא לתועלת כל זה להדמותם לשם ית':

והחלוף השני שימצא בדמוי אשר דמינו שהלב מכל הבעל חי הוא באמצעיתו ושאר האברים וכו', והענין בעולם בכללו בהפך בעבור כי הנכבד שמו מקיף בפחותו בעבור שבטוח עליו שלא יקבל הגרם השמימיי הפסד בעבור שאין לו הפך, ואולם הדברים שבו למה שהם מורכבים מהפסדים יפסדו קצתם את קצתם ואם יהיו נשמרים וקיימים יהיה בעבור תנועת הגלגל ולכן הושמו שיהיו תוך המקיף והגלגל למה שאין לו הפך הוא המקיף והוא מחוץ הגשמים כלם:

ואמר הרב כי אף שהלב והגלגל בלתי מתדמים למה שהאחד מחוץ והאחר באמצע עם כל זה יש בהם קצת דמיון כי כל מה שירחק ממנו האברים הוא קטן במעלה וכו', ולכן אמר אריסט"ו בראשון מספר הנפש כי הארץ יותר מרוחק מטבע הגלגל להתרחקו ממנה בתכלית ולכן אמרו חז"ל והארץ היתה תוהו ובהו תוהה ובוהה על רוע חלקה וזה לרחקה מן הגוף הנכבד המאיר הבהיר המתנועע על הדק הפשוט ר"ל הגלגל, ורצה באמרו הנכבד הבלתי נפסד, ואמר המאיר הנותן האורה, וזה בחלק מה שממנו והם הכוכבים, והרצון בבהיר כי הבהירות זולת האורה וייוחדו הכוכבים באורם מבין שאר חלקי הגלגל לעבים ומקשיותם ושאר החלקים יותר זכים ובהירים, ואמרו המתנועע כי התנועה שלמות וחיות למתנועע והוא שלמות לדברים הטבעיים, ואמרו הדק הפשוט כמאמר הפילוסופים שהגלגל אם יהיה במרחקים ואם ימצא להם חמר הוא בשתוף השם החמרים אשר בכאן וזה מפני הכח אשר בם באנה, וירצה בפשוט שאינו מורכב בשאר הגשמים, והאמת כי הוא פשוט שאינו מורכב מהיולי וצורה, אמנם חשב הרב שהוא בעל נפש ושכל ושהגוף הוא מורכב מחמר וצורה אלא שאינו כמו הדברים אשר בכאן אבל האמת שהגלגל אין לו חמר ואינו אלא מרחקים כדורים והנבדל צורתו ולכן יצדק שהוא פשוט יותר ממה שאמר הרב שהוא פשוט:

וההבדל הג' אשר בו יבדל מדמוי האדם העולם בכללו כי זה הכח המדבר הוא כח בגוף ובלתי נפרד ממנו וכו', ר"ל שאינו כח מעורב אבל הוא דבר נבדל בתכלית ההבדל במציאות ובמהות ועם כל זה המופת יעמוד על מציאות מעשה הנהגתו והשגחתו שהוא בכל חלק מחלקיו:

ואפילו הדק הפחות. ר"ל החלק הפחות מהעולם יושג ממנו אדון הכל ויוקח ראיה ממנו על שהוא דבק לו וא"כ אנו בין שני מקבילים, כי מצד שהמניע יחוייב שיהיה נבדל יחוייב שהשם ית' יהיה נבדל מהעולם, ומצד הוויית המתהוים יתחייב שיהיה נמצא ודבק עמהם ואינו נבדל מהם א"כ כחות בני אדם מקצרות לדעת על איזה צד הוא ועם כל זה אנו אומרים שהוא נבדל מהעולם ושהוא אינו כח בגשם, וזה אמרו ישתבח מי שנצחנו בנעימותו, כי אף שיש לנו מופת לומר שהוא דבק לעולם עם כל זה אנו אומרים עליו שהוא נבדל מצד גודל שלמותו:

ואמר החכם ר' משה הנרבוני אמת כי הוא נצחנו בשלמותו כי לא ישיגהו באופן אשר ישיג עצמו, אמנם מצד המופתים האלו אין נצוח כי אין בהם סתירה כאשר תבין מה שפירשנו, כי הכח הקושר שהוא המושפע מהעילה הראשונה לא שהוא הוא כמו שהטבע האנושי החי מושפע מצורת החי ולא שהוא השלמות הראשון אשר הוא הנפשי, וזהו מאמר אבן רש"ד ממה שאמר וזה הכח נקשר בכח המושפע מן ההתחלה הראשונה ואם הוא הקושר באמת ולכן ירוץ דבורו עליו, וא"א לי מבלי שאגלה לך סודו ואומר כי מאמר הרב הנה רמז על מאמר המדברים שהתחלה הראשונה היא נמצאת בכל דבר וכאלו לקח זה מהם, ודע זה:

אמר שם טוב אם הדבר כמו שאמר זה החכם לא היה אומר הרב שהשם ית' סבה רחוקה, אבל בכל מאמריו ירצה שהשם ית' אינו צורת גלגל כל שכן שיהיה נמצא עם כל דבר ודבר, אבל כוונת הרב באומרו כי המופת יעמוד על הנהגתו והשגחתו בכל חלק מחלקי העולם ולכך יחוייב שיהיה דבק עמהם מצד הדברים הבאים ממנו שהם השכלים הנבדלים והשכל הפועל באמצעות אלו הגלגלים אשר מפני אלו הדברים יראה השגתו בכל דבר ותקצרנה הנפשות לדעת איך עם היות סבה רחוקה לכל הדברים ימצאו המסובבים על תכלית ההנהגה שאפשר שיהיה:

אמר שם טוב מה שאמר הרב כי הכח המדבר הוא כח בגוף בלתי נפרד ממנו, כבר אמרנו שזה לא אמרו שום פילוסוף ולא שמענוהו אלא לרב, וראוי להפלא ממנו בתכלית הפלא שאריסט"ו ביאר במופת שהשכל ההיולאני בלתי מעורב עם הגוף וכל מפרשי ספריו הסכימו ע"ז, וכבר אמר הרב שהשכל ההיולאני אינו אלא הכנה לבד ואם היה כח בגוף לא יצדק שיאמר עליו שהוא הכנה לבד ויביא עצמו בסותרים, אלא אם לא ירצה כי ההכנה למה שהיא צריכה אל נושא ואם הנושא תפסד שהוא האדם או הצורות הדמיוניות אשר הם נושאות להכנה השכל ההיולאני תפסד, וזה ראוי שיחשב על הרב לפי גודל חכמתו ושלמותו:

ודע שראוי שנדמה יחס האלוה לעולם יחסו השכל הנקנה הנאצל לאדם אשר אינו כח בגוף. הרצון בשכל הנאצל לפי דעת הרב הוא שכל אמצעי בין השכל הפועל ובין השכל האנושי וזו היא הנקראת נשמתן של צדיקים, וזה ידמה לאלוה למה שהוא נפרד מן הגוף הפרד אמתי ושופע עליו כי זה השכל הוא צורת הכח הדברי ויהיה ענין הכח הדברי כשכלי הגלגלים אשר הם בגופות:

אמר שם טוב דעת הרב כי יש לגלגל נפש ושכל והוא כח בגשם כמו הכח הנפשי אשר הוא באדם עם שיש הבדל ביניהם יתרון רב, אמנם דעת ב"ר הוא כי שכלי הגלגלים הם הצורות המניעות והם נפשות להם בעבורם נקראו הגלגלים מתנועעים מפאת עצמם, ויאמין ב"ר ג"כ שהשכל הפועל הוא השכל הנקנה והוא אשר קרא הרב השכל הנאצל:

אמר שם טוב ראוי שנדמה יחס האלוה לשכל הנאצל כשיפסד יפסד האדם, ואלו נדמה שהאלוה ית' נעדר כל העולם נעדר ומצד שהשכלי הנקנה אינו כח בגוף כך הש"י אינו כח בגוף, והרמז בזה לרב כי אמרו ית' נעשה אדם בצלמנו כדמותנו הוא על השכל הנקנה הנאצל אשר אינו כח בגוף:

ואחר שהונח זה ראוי שנשוב אל מה שהיינו בו. אמר הרב אמנם ענין שכלי הגלגלים ומציאות השכלים הנפרדים וציור השכל הנקנה הנאצל אשר הוא נפרד ג"כ הם דברים שיש בהם עיון וחקירה וראיותיהם נעלמות ואע"פ שהם אמתיות ויתחדשו בהם ספקות רבות והטוען בהם טענות ולמערער בהם ערעורים:

אמר שם טוב כמו שהמופת הביא שיש הנה סבה ראשונה נבדלת כך הביא שיש לכל גלגל וגלגל שכל נבדל הוא מניעו, א"כ הפלא תכלית הפלא למה אמר הרב שראיותיהם הם נעלמות ויש בהם עיון וחקירה, ואולי אמר הרב זה בעבור כי היות התחלה אחת שכלית הוא דבר מבואר ואמנם שימצאו שכלים רבים נפרדים זה אינו ידוע כ"כ. ואמנם אמר הרב שלא הניחם אלא בעבור שכוונתו היתה כמו שאמר לבאר המציאות כצורה המבוארת אשר לא יכחיש דבר ממה שזכרו הרב זכרון סתם אלא אחד משני אנשים או סכל בדבר הברור כמו שיכחיש מי שאינו מהנדס (פי' חכם בתשבורת) דברי למודיים בא עליהם מופת או איש אחר הוא חכם ונבון יוכל להחזיק בדעת אחר שקדם לו ויטעה עצמו, אבל מי שירצה לעיין עיון אמתי אם רצה לדעת זה המציאות יעיין בספרי החכמים, ויתבאר שכל מה שאמר הרב עד הנה הוא מושכל ראשון ואם האדם לא ירצה לעיין כדי להקל מעליו טורח הדרך וירצה לקבל מה שאמר הרב בזה הפרק ולקבל כל מה שיש מופת עליו יקבל ויבנה על זה הקשותיו וראיותיו ואם לא יבחר בקבלה אפי' באלה ההתחלות ילמד, אם כן ימצאו בכאן ארבע מיני אנשים, אנשים שיכחישו כל מה שיתבאר בזה הפרק ע"ד הגדה, ואלו יחלקו לשני חלקים, אם סכלים בדבר הברור ואם טועה שיבחר דעת אחרת, ויש אנשים אחרים שאינם רוצים לקבל שום דבר אלא לדעת אותו במופת ואם יעיינו בספרי החכמות ימצאו הדבר כמו שאמר הרב דרך הגדה. ויש אנשים אחרים שרוצים לקבל מה שאמר הרב דרך קבלה מבלתי שירצו לדעת אם הוא אמת אם לא אלא שדי להם הקבלה ולאלה האנשים יועיל זה הפרק. ויש אנשים שרוצים לקבל מה שאמר הרב דרך הגדה ואח"כ לידע אותה במופת על אלו אמר הרב זה הכתוב הנכבד הנה זאת חקרנוה כן היא שמענה ואתה דע לך, והרצון בזה אף שכל מה שאמרנו בזה הפרק הוא דרך הגדה לא היתה הסבה בעבור שאנחנו נדע הסבה בקבלה, כי כל מה שאמרנו בזה הפרק חקרנוהו וידענו אותו, ואם תרצה אתה המעיין לקבל זה בקבלה שמענו ואח"ז אם תרצה לידע אותו במופת הרשות נתונה כי לא תמצא בכל מה שאמרנו דבר שיהיה סותר האמת. ואחר שהונח זה הביא הרב הקדמות המדברים שיש בהם מהפוך העולם ומשנוי סדרי בראשית מה שתשמענו והוא בזה הפרק סמוך לזה: