והלוחות מעשה אלהים המה ר"ל שמציאותם טבעי וכו'. אחר שביאר הרב כי כל אמירה ודבור בהש"י הם להורות על שני עניינים, אם כנוי על הרצון והחפץ כמו ויאמר ויאמר הנאמר במעשה בראשית וכל הדומים לאלו, או כנוי על הענין המובן ממנו בין שיהיה בקול נברא בין שיהיה על השפע המגיע נקרא דבור, רצה לבאר מה שאמר והלוחות מעשה אלהים המה ואמר כי כמו ויאמר ויאמר הנאמר במעשה בראשית הוא על המצאת הדברים הטבעיים כפי רצונו וחכמתו כן אמרו והלוחות מעשה אלהים על המצאת אלו הלוחות שנמצאו שם בטבע והיו נרשמים בלוחות האותיות רושם טבעי, והנה ביאר הרב כי על המצאת הדברים הטבעיים נקרא מעשה אף שלא יהיו מעשה מלאכה. המה ראו מעשי ה'. ולמה שזה כבר יבוא לחשוב שהים הולך וסוער כדי להעניש להולכי ימים בעבור חטאתם הביא מאמר מבואר שהוא על המצאת דברים הטבעיים כי כאשר זכר הדברים הטבעיים כלם מצמח וב"ח ורוחות ומטר וכיוצא בהם אמר מה רבו מעשיך ה', הרי יתבאר כי כל העניינים הטבעיים יקראו מעשה ה'. ויותר מופלג מזה היחס אמר ארזי לבנון אשר נטע. והיה זה יותר מופלג כי בעבור התיחסו אל הדבר החלקי וגם כבר אפשר שיאמר מה רבו מעשיך ה' על המצאת הדברים מבראשית על עשייתם בששת הימים לכן אמר ויותר מופלג מזה ארזי לבנון אשר נטע לא היו מקדם ולכן נטעם ה' ע"י נס, ואמנם בעבור היות מציאותם טבעית לא מלאכותית אמר שהשם יתעלה נטעם, א"כ כשיאמר מכתב אלהים הרצון בו שמציאותם טבעי ג"כ, ויבא הדבר כן מכתב אלהים הוא שהיו כתובים באצבע אלהים ואצבע אלהים נאמר על השמים מעשה אצבעותיך וכו' שהם נעשו באמירה שנאמר בדבר ה' שמים נעשו, והדבור כבר אמרנו שהוא נאמר על החפץ, אם כן הלוחות נעשו מששת ימי בראשית כשאר הדברים הטבעיים ברצון אלהי ובחפץ אלהי ועל זה נאמר והלוחות מעשה אלהים המה שנמצאו ברצונו וחפצו ושנמצאו בטבע, והרצון בזה לרב כי הלוחות נמצאו בהר סיני נרשמים בצורות האותיות באופן שיאמר בהם אנכי ה' אלהיך, כי כמו שנמצאו רשמים בצורות הכוכבים כמו טלה שור תאומים כן נמצאו אלו הצורות באופן שיאמר בהם כל עשרת הדברות, או היו נמצאות בהר אבנים רבים נרשמים באותיות מתחלפות וחברם אל חבור האלהי נפלא וזה אמרו פסל לך שני לוחות אבנים, ואמנם שנאמר שכתבם עתה השם יתעלה או שנעשו עתה ברצונו זה קשה לפי שיתחייב שיהיה לו רצון מחודש, וכבר ידעת מאמרם שהכתב הוא מהעשרה דברים שנבראו בין השמשות ומזה יראה שאפילו המון עמינו יראו שמכתב אלהים הוא כשאר מעשה בראשית:
ואמנם אונקלוס נטה בזה הענין אל פירוש זר ואמר כתובים באצבעא דה' שהוא שם אצבע כו' ולא אמר במימרא דה' שיורה שהאצבע הוא דבר מצטרף אל השם, ופי' כמו הר ה' כי ההר לא יתיחס אל השם בעבור שהוא עשאו וכן מטה ה' אבל יתייחסו לו בעבור סבה רחוקה והרצון באומרו באצבעא דה' שהוא כלי נברא חקק הלוחות ברצון ה' באצבעו ונתייחסו לו יתעלה כמו שיתייחסו כל שאר הדברים בטבע, ואמנם אמר זה אונקלוס לברוח שנתחדשו עתה הלוחות ברצון מחודש כי יהיה שקר עליו יתעלה. ואמר הרב כי לא ידע מי הביאו לזה הפירוש הזר לומר שבכלי חקק הלוחות כי היה אפשר לפרש אצבע אלהים במאמרו ומאמרו הוא רצונו, הלא תראה שאמר בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם וע"ז אמר כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך והרצון מעשה דבריך, כן ראוי שנפרש על אמרו כתובים באצבע אלהים במימרא דה', וכמו שהגלגלים נעשו ברצון ראשון כן ראוי שיהיה הכתב הכתוב בלוחות ברצון ראשון לא בכלי:
ואמרו היתכן להיות מציאות הכתיבה בלוחות יותר מופלא, הרצון בו יותר זר, לא שיהיה הכוונה באומרו מופלא יותר מעולה כמו שיראה מפשוטו כי כפי דעת אונקלוס אחר שנעשה בכלי גשמי הכתב הוא יותר פחות ממציאות הכוכבים:
ואחר שסתר דעת אונקלוס הביא ראיה לפירושו מחכמי המשנה שאמרו י' דברים נבראו בין השמשות. והבן זה הפרק כי רמז בו רמזים נפלאים:
ואמר החכם רבי משה הנרבוני וז"ל ומה שראיתי אני מסכים לזה אעירך עליו, דע כי הר סיני העידו עליו כי האבנים הנמצאים בו יצוייר עליהם הסנה ולכן נקרא ההר ההוא סיני על שם הסנה כמו שנגלה ה' למשה מתוך הסנה, ואחד מנכבדי ברצילונ"ה מבני בן חסדאי הביא עמו מן האבנים ההם וראיתי בו הסנה מצויר בתכלית הציור והציור ציור אלהי ושברתי האבן לחצאים ונגלה הסנה בכל חלק וחלק וחלקתי אותו החלק לחצאים ונמצא הסנה מצוייר בשטח כל חלק בפנימיותו וכן פעמים רבות עד שהיו החלקים כדמות בוטנים ועדיין הסנה בהם ונפלאתי ע"ז ושמחתי עליה מאד כי הוא דרך להבין כוונת הרב, עכ"ל זה החכם: