הכוונה בזה הוא כי המאמינים התוארים באל ית' אשר הביא להאמינם הוא קרוב לאשר הביא להאמין בהגשמה למאמיני', וזה כי מאמיני הגשמו' לא הביאם להאמין בה ענין שכלי אבל השכל הוא סותר שהוא גשם אבל הביאם להאמינה להמשכם אחרי פשוטי הכתובים וכן הענין בתוארים כי לא הביאם להאמין בהם ענין שכלי כי השכל ימאן זה ואמנם הביאם לזה באשר נמצאו ספרי הנביאים וספרי התורה שיתארוהו בתוארים. ואמנם אמר הרב קרוב למה שאם היו הכתובים הם המביאים להאמין בתוארים היו מאמינים גם כן בעלי התוארים שהשם יתעלה הוא גשם אבל סלקו ממנו הגשמות וחייבוהו בתוארים וזו היא הסבה אשר אמר בהם הרב קרוב ולא אמר מאמר החלטי כי אשר הביא למאמיני הגשמות להאמין בהם הביא למאמיני התארים להאמין בם, כי אם היה הדבר כן מאמיני התארים גם כן היו מאמינים הגשמות, אבל הם סלקו הגשמות ותארוהו בתוארים למה שיראו הגשמות הוא מגונה ומפורסם שאין ראוי שיתואר השם יתעלה לו ולא יאמינו זה בתארים, ואמר הרב כ"א הוא מרוחק מהגשמיות הוא מרוחק ג"כ מעניני הגשמות, והם התכונות הנפשיות אשר הם כלם איכיות והם נמצאים בגשם:
וכל תואר שיחשב מאמין התוארים שהוא עצמיי לבורא יתעלה אתה תמצא ענינו מן האיכות אע"פ שלא יבארהו. והנה התוארים הנמצאים באל יתעלה כפי דעת מאמיני התוארים, דומה במה שנהגוהו מעניני כל גשם בעל נפש חיה, והרצון בו כי למה שיראו כי כל גשם בעל נפש חיה יתארו בתוארים יתארו השם באלו התוארים וא"כ אם השם יתואר בהם יהיה גשם ועל הכל אנו המאמינים תורת משה לא בעבור זה נאמין בתוארים בעבור שתארוהו הנביאים כי על הכל נאמר דברה תורה בלשון ב"א לא לפי האמת:
ואמנם הכוונה בכלם לתארו בשלמות, רוצה לומר כי כשאנו קוראים להשם רחום וחנון לא בעבור שיש לו המיה בנפש כ"א היה הדבר כן היה מקבל הפעלות אבל בעבור תארו בשלמות כי יחשוב האדם שמי שאינו רואה ולא שומע אינו משיג שום דבר ומי שאינו משיג המיה וחנינה שאינו עושה פעולות הרחמים ולכן תארוהו הנביאים אף שרובם הם תוארי פעולותיו לא שיש לו תכונה מה בנפש, והכוונה להרב בכל מה שאמר עד כאן כי מאמיני התוארים האמינו בהם מצד פשוטי התורה ג"כ אבל יש הבדל ביניהם כי מאמיני התארים קיימו התארים וסלקו הגשמות ואם יתחייב להם שיהיה השם גשם כי המאמינים התוארים היו מתארים אותו בתוארים אשר יתואר כל גשם בעל נפש חיה ואם השם יסולק מן הגשמיות ואינו ג"כ בעל נפש יחוייב שלא יתואר בשום תואר שיתארו לבעל נפש, ואמנם אם הנביאים תארוהו אנו אומרים עליו שדברה תורה בלשון ב"א, ואמנם הכוונה לתארו בשלמות לא בעצם הענין:
ואם תאמר שהמאמינים בתוארים הביאם לזה התחלפות הפעולות הבאים ממנו יתעלה כי מדבר אחד לא יבא אלא דבר אחד, לכן אמר הרב כי לא בהתחלפות הפעולות יתחלפו הענינים הנמצאים בפועל לא בדברים הפועלים בטבע ולא בדברים הפועלים ברצון, הפועלים בטבע כי אש תתיך קצת הדברים ותקפיא קצת הדברים ג"כ ותבשל ותשרוף ותלבין ותשחיר ומי שלא ידע טבע האש יחשוב שימצא באש ששה ענינים מתחלפים ענין בו ישחיר וענין אחר בו שילבין וענין שלישי בו שיבשל וענין רביעי שישרוף וענין חמישי בו יתיך וענין ששי בו יקפיא וכו', ומי שידע טבע האש ידע שבאיכות אחת פועלת כל אלו הפעולות והוא החום, ואם הוא נמצא כן במה שיעשה בטבע כ"ש בחק הפועל ברצון כי הפועל ברצון יפעל כל מה שירצה מפעולות מתחלפות עם שלא ימצא בו ענינים מתחלפים אבל כל הפעולות המתחלפות באים מדעתו כמו שיתבאר למטה וכ"ש בחקו יתעלה אשר התעלה על כל ספור:
אמרו וכ"ש בחק האל וכו', רצה כי אף שאנחנו משיגים ממנו ומעצמנו יחסים מתחלפים והם החכמה והרצון והיכולת לא בעבור זה נאמר כי הם מתחלפים בהשם יתעלה כי הוא נעלה על כל ספור כי ענין היכולת באדם בלתי ענין הרצון ואיך בעבור שהם מתחלפים בנו נחייב מזה שיהיו בו ענינים מתחלפים וגו':
עד שיהיה בו יתעלה ענין בו יודע וגו', ר"ל נוסף ע"ע. וענין בו ירצה ג"כ שבו דבר נוסף ע"ע, וענין בו יוכל כי זה הוא ענין התוארים אשר יאמרו אותם, והנה יבאר קצתם בזה וימנה הענינים המוספים על העצם, וקצתם לא יבאר בזה אלא שהוא יבאר באמונה, ר"ל כי קצת מאמינים התוארים אומרים שיש בשם תוארים נוספים ויבארו במאמר וקצתם לא יבאר בו אלא שהוא מבאר באמונה שיש לו תוארים ואם לא יפרש אותם במאמר מובן שיש לו תוארים נוספים על העצם:
כמאמר קצתם יכול לעצמו חכם לעצמו רוצה לעצמו, כבר אתה רואה כי הרב אמר על אלה שלא פירשו מאמרם בדבר מובן אמנם כשתחפש כל מאמרי הרב בספרו עליהם תבין ותדע כי המובן אצל הרב מזה, כי אמרו חכם לעצמו אינו ר"ל יודע א"ע וכן רוצה לעצמו שירצה עצמו אבל הכוונה בו שמעצמו הוא שיהיה יודע, ר"ל שיהיה יודע שבו ענין עצמו הוא מאמתתו ומהותו נוסף ע"ע כי תואריו אינם עצמו ולא דבר יוצא מעצמו בו ידע מה שידע וכן רוצה לעצמו שמעצמו הוא רוצה ומן השקר שיהיה הבורא נעדר ממנו וכן בהש"י עצמו הוא חי ויכול. ואחר שהניח הרב כי יש בדברים הטבעיים שיפעל פעולות מתחלפות בדבר אחד וכ"ש שימצא זה בחק הפועל ברצון וכ"ש שיחוייב שימצא בחקו ית' אשר יתעלה על כל ספור א"כ אין ראוי באשר אנחנו משיגים מעצמנו דברים מתחלפים כחכמה והרצון והיכולת שנאמר כי ג"כ ימצאו לו אלו הדברים המתחלפים שאם היה הדבר כן יחוייב מזה שיהיה הש"י בעל תוארים ויהיה רבוי, והנה המבארים שיש לו תוארים נוספים הוא דבר מבואר השקרות, ואולם אשר לא יבארו במאמר מבואר ובדבר מובן אלא שהוא מבואר באמונה כמאמר קצתם יכול לעצמו חכם לעצמו וכו'. הביא משל מהפועל שהוא כח אחד ויפעל פעולות רבות, כי המדבר הנמצא באדם הוא כח אחד אין רבוי בו ובו יקנה המלאכות והחכמות ובו בעצמו יתפור וינגר ויארוג ויבנה וילמוד וידע התשבורת וינהיג המדינות ואלו הפעולות מתחלפות מתחייבות מכח אחד פשוט שהוא השכל, ואם זה נמצא בכח המדבר א"כ אין רחוק בחק הבורא שיהיו הפעולות המתחלפות באות מעצם אחד פשוט אין רבוי בו בעצם ולא תואר נוסף כלל ויהיה כל תואר הנמצא בספרי האלהים הוא תואר פעולתו לא תואר עצמו או מורה על שלמות שנמצא עמו:
לא שיש לו עצם מורכב מענינים מתחלפים, ואף שהמדברים אומרים שאין הרכבה בהש"י אם הם אומרים שיש לו תוארים לא יבטלו ענין ההרכבה, ואחר שהניח הרב כי האומרים בתוארים לא הביאם לזה בעבור שהפעולות המתחלפות באים מענינים מתחלפים ולכן יהיה השם בעל תוארים כדברים הטבעיים וכדברים השכליי' כי הדבר האחד פשוט יפעל פעולות מתחלפות כאש והכח המדבר באדם וא"כ יחוייב שכל התוארים הבאים בספרי הנביאים הם תוארי הפעולות לא תואר בעצם המתואר:
מקום ספק העיר הרב ספק אח"ז ואמר אלא שהנה מקום הספק אשר הביאם לזה והוא זה שאבארהו לך והוא שאלו שהאמינו בתוארים לא האמינום מפני רוב הפעולות בעבור כי הם יראו כי מפועל אחד פשוט יבאו פעולות מתחלפות כמו שביארנו והתוארים אשר אמרנו מתוארים להש"י מצד הפעולות אינם עצמיים לו ומאמינים התוארים חשבו כי יש לו תוארים עצמיים ואלו התוארים העצמיים א"א שיהיו מכלל הפעולות, והרצון בזה כי המדברים חשבו שהשם יש לו תוארים שהם עצמותיים לו אבל כלם הם מעצמו כמו שאמרנו חי לעצמו חכם לעצמו רוצה לעצמו יכול לעצמו ואלו התוארים א"א שיהיו נאמרים עליו בעבור הפעולות הבאות ממנו כ"א היה כן יהיה השם בורא א"ע כמו שתאמר דרך משל שהשם הוא רוצה וזה התואר הוא עצמותי לו א"א שיהיה בערך אל פעולתו כי כל פעולה אשר יפעל האל היא נבראת ואם כן היה השם בורא א"ע אחר שאלו התוארים הם עצמותיים לו ואינם נאמרים בערך אל פעולתו, ואלו התוארים אשר הם עצמותיים אינם מפעולותיו אחר שא"א שיחשב שהבורא ברא א"ע, והנה אלו התוארים הם עצמיים נחלקו המדברים במספרם כי מהם אומרים שהם עשרה ומהם שמנה ומהם חמשה ומהם שלשה עשר כי יש בהם זה החלוף במספרם בעבור כי לא נמשכו אחר דעת שכלי בתוארים אלא אמרו בתוארים בעבור הכתובים, והנה כל המדברים חשבו שיש לו ארבע תוארים עצמותיים וא"א שיהיה השם נעדר מהם בשום פנים, ולא נמשכו לזה בעבור שאמרם הנביא אבל בעבור שחשבו שהוא כמושכל ראשון כי יש שם שלשה דברים עצמותיים ואינם מכלל פעולותיו והם ארבע תוארים הם חי יכול חכם רוצה, והביא לזה כי השם אינו ראוי שיהיה מת וא"כ הוא חי וגם שיהיה חכם שאם לא יהיה חכם יהיה סכל והוא מושכל ראשון, וגם שיהיה לו יכולת לפעול שאם לא יהיה כן יהיה לואה, ושיהיה לו רצון לעשות שאם לא יהיה כן יהיה פועל בטבע, ובעבור שהאדם הוא חי יכול חכם ורוצה כל שכן שיהיה בחק האל, וכמו שאלו התארים הם ענינים מתחלפים בנו הם ג"כ בהשי"ת, ולכן אמרו שאלו הענינים הארבעה חלוקים או שונים ושלמיות אשר מן השקר שיהיה הבורא נעדר מהם מאומה וא"א שיהיו אלו מכלל פעולותיו, זהו ביאור דעת המדברים בתוארים עצמיים. ואחר שהניח הרב דעתם בטל זה הדעת והורה כי אלו התוארים עצמיים אי אפשר שיהיו אלא מכלל הפעולות, וכבר יתבאר כי תוארי הפעולות אינם תוארים עצמיים ולא באים ממנו מענינים מתחלפים אבל יתיחסו לו בערך אל פעולותיו:
ואמרו ואשר תדעהו כי ענין החכמה בו ית' הוא כענין החיים להיות כל משיג עצמו חי, כי החיות יאמר על ההרגש החושיי ועל ההשגה השכלית והשם משיג את עצמו א"כ הוא חי ואם השם ישיג את עצמו א"כ הוא חכם אם כן חי וחכם הוא ענין אחד כשנרצה בחכמה השגת עצמו א"כ חי וחכם הוא דבר אחד אחר שהחי נאמר עליו ית' בערך אל השגה והחכמה ג"כ בערך אל ההשגה שהשם ית' עצם המשיג הוא בעצמו עצם המושג אחר שאינו כאחד ממנו, שאנו מורכבים משני דברים דבר ישיג ודבר אחר לא ישיג, כי האדם הוא מורכב מנפש משגת וגוף בלתי משיג, וכן כשאמרנו חכם משיג עצמו יהיו החכמה והחיים ענין אחד אם כן לא ימצאו אלו הב' תוארים מתחלפים וזהו לא יכוונו אותו כי אם היה הדבר כן יהיה החכמה והחיים ענין אחד, אבל כוונתם באומרם חי שהוא משיג את עצמו ומשיג שהוא משיג פעולותיו והוא היות משיג ברואיו ואם הדבר כן יהיו אלו השני תוארים בערך אל פעולותיו, וזה כנגד מאמרם שאמרו כי אלו התוארים לא יתוארו בו מצד פעולותיו אלא מצד שהם תוארים עצמותיים לו יתברך ואם הם מכלל פעולותיו והם עצמיים לו ישאר הספק הקדום והוא שיהיה הבורא בורא את עצמו. ואחר שבטל אלו השני תוארים אי אפשר שיהיו עצמיים בו אלא בערך פעולותיו, רצה לבאר גם כן בשאר התוארים שהם היכולת והרצון ואלו דברים מבוארים שייוחסו לבורא לא בבחינת עצמו כי השם לא יוכל על עצמו ולא יתואר ברצותו עצמו אבל אלו התארים אמנם יחשבו בבחינת יחסים מתחלפים בין השם ובין ברואיו, וזה שנאמר שהוא יכול בעבור שברא מה שברא מבריותיו ונאמר עליו שהוא רוצה לפי שהמציא הנמצא כפי מה שהמציאו ויודע במה שהמציא, הנה כבר יתבאר לך שאלו התוארים גם כן אינם בבחינת עצמו אלא בבחינת הברואים. ואם יתבאר שאינם בבחינת עצמו אלא בבחינת הברואים א"כ אין לו תארים עצמותיים לו יתעלה וזה הפך מאמרם כי אמרו כי אלו התוארים הארבע הם עצמותיים לו ואינם בבחינת פעולותיו כי אם היו בבחינת פעולותיו היה בורא את עצמו ואם יתבאר שכל התוארים הם בבחינת פעולותיו לא בעבור זה יתחייב שיש לו תוארים נוספים:
אנו קהל המיחדים באמת, כמו שאנחנו לא נאמר שבעצמו ענין מוסף בו ברא השמים וענין אחר בו ברא היסודות וענין שלישי בו ברא השכלים כן לא נאמר שבו ענין מוסף בו יוכל וענין אחר בו ירצה וענין שלישי בו ידע ברואיו אבל עצמו אחד פשוט ואין ענין נוסף עליו בשום פנים והוא ברא כל מה שברא וידע לא בענין נוסף בו כלל, ושאלו התוארים המתחלפים אין הפרש בין שיהיו כפי הפעולות כאמרנו רחום וחנון ארך אפים, או כפי יחסים מתחלפים בינו ובין הפעולות כמו חכם בורא רוצה וזולתו, וכן כל מה שביארנו ג"כ מאמתת היחס שאומרים שיש שם שהוא אדון ושהוא אב ושהוא גדול כי כל אלו התוארים כפי היחס שייחסו לו יתעלה לזולתו כי אלו היחסים ייחסוהו הנביאים כפי מחשבת ההמון ועל הכל דברה תורה בלשון וכו':
זהו מה שצריך שיאמין בתוארים הנזכרים בספר הנביאים, כי ראוי שיחשבו החכמים שהם תוארים לו ית' כפי הפעולות:
או שיאמין בקצת תוארים שהם לזכות להמון שהוא שלם בכל מיני השלמיות, כי אנחנו מתארים אותו שהוא גדול ושהוא גבור ושהוא אדיר וכל אלו התוארים כוזבים עליו יתעלה, כי גבור הוא מה שיש לו הפך וגדול הוא מתוארי הכמה ואדיר הוא מה שיש לו הפכיות ופועל כנגדו בחוזק גדול והשם אין לו הפך, א"כ יתבאר כמו שהשם אינו גשם כן אינו בעל תוארים ואם הנביאים יתארוהו בו השי"ת הם תוארי פעולותיו, וא"כ יתחייב שיהיה הש"י לא גשם ולא כח בגשם אבל הוא נמצא אחד:
הכלל העולה מזה הפרק כי מאמיני התוארים לא האמינו בהם בעבור שהשכל הביאם לזה אבל הביאם לזה הכתוב כמו שהביאם למאמיני הגשמות הכתובים המורים עליו, ולמה שכבר פירשו כל הכתובים המורים על הגשמות כן יפורשו מאמרי הנביאים המורים על התוארים, ואם תאמר כי מאמיני התוארים הביאם לזה ענין שכלי בעבור רוב הפעולות הבאים מאתו יתברך כי אמרו כי מאחד לא יבא אלא אחד, זה אינו אמת כי כבר אנחנו רואים כי מהדברים הטבעיים אע"פ שהוא כח אחד יבאו ממנו דברים מתחלפים וכן בדברים הרצוניים. ואם תאמר שהאומרים בתוארים העצמותיים לא הביאם לזה לא נביא ולא גזרו עליהם מצד הפעולות מאתו כי כבר התאמת כי מפועל אחד יבאו פעולות מתחלפות אבל הביאם לזה כי במושכל ראשון שיש לו תוארים עצמותיים לא בבחינת הפעולים והם חי וחכם ויכול ורוצה כי לא נופל הוא מברואיו, וכמו שאנחנו חיים ויודעים ויכולים ורוצים כל שכן הוא יתעלה לכן יהיו אלו התוארים עצמותיים לו, זה שקר גם כן כי כבר ביארנו כי אי אפשר שיהיו אלו התוארים בבחינת עצמו אלא בבחינת פעולותיו אם כן אין לו שום תואר עצמי ויהיה מעצם אחד פשוט ענינים רבים ונאמר עליו ג"כ שהוא רוצה ויכול ויודע מצד יחסו אל בריותיו ויהיה עצמו יתעלה פשוט בתכלית הפשיטות, זהו כוונת זה הפרק העמוק ולעומקו וקושי העמידה עליו הארכנו בו כדי שיהיה מבואר למעיינים אשר בזמננו זה:
אמר שם טוב הרב הניח כי מעצם אחד פשוט כבר יבאו פעולות מתחלפות וכי ימצא זה בדברים הטבעיים ובדברים הרצוניים, והמשל שהביא אינו נאות אל השם כי האש יעשה פעולות מתחלפות מצד המקבלים, ואמנם ה' שפעל הכל ולא נמצא מקבל מזולתו יתברך איך יפעל פעולות מתחלפות, וכן המשל שהביא מהכח הדברי כי הוא פועל בכח אחד פשוט דברים מתחלפים אבל יש לו בנפשו קנינים ומלאכות רבות שבעבורם יפעל הפעולות הרבות ועשאום בכלים מתחלפים, ואם השם ית' הוא אחד פשוט ואין לו כלי במה שיפעל פעולות מתחלפות אלא בעצמו במה בא הרבוי (אלא) אם לא יהיו לו ענינים מתחלפים וכל שכן כי אמר הרב בפרק כ"ב חלק שני כי גזרה מוסכמת עליה מאריסט"ו ומכל מי שהתפלסף כי הדבר הפשוט אי אפשר שיתחייב ממנו אלא דבר אחד פשוט, ואם הדבר מורכב יחייבו ממנו דברים כמספר מה שבו מן הפשוטים אשר הורכב מהם, והמשל בו כי האש אשר בו הרכבה שני האיכיות שהם החום והיובש יתחייב ממנו שיחמם בחומו ויובש ביובשו ובכאן אמר שמכח אחד יבאו פעולות מתחלפות, ואמר בזה הפרק אשר אמרנו כי לפי זאת הגזרה אשר אמר אריס"טו לא יתחייב מן השם אלא שכל פשוט לא דבר אחר ובזה הפרק אמר הפך זה כי הפועל האחד כבר יפעל פעולות מתחלפות, ואם זה הוא ראוי שנדע מאי זה ממיני הסתירה הוא, ואף שנאמר כי מה שאמר שם כי מהשם לא יבא אלא דבר אחד הוא כפי דעת הפילוסוף אבל כפי דעתו מעצמות השם יבאו דברים רבים, ישאר הספק הראשון איך אמר כי האש בכח האש יעשה פעולות מתחלפות וכן הכח המדבר כי זה שקר. וכאשר עיינתי בזה העיון אשר יש לעיין במאמרים אשר הם בתכלית הקושי אמרתי שזה מה שאמר הרב הוא כפי דעת המדברים לא לפי האמת כי הם היו רואים כי האש היא תפעל דברים רבים, וכן הכח המדבר, ולכן הביאם להאמין בתוארים מה שרואים שהשם יתברך פועל פעולות שונים וענינים חלוקים במה שכבר ראו בדברים הטבעיים ובדברים הרצוניים מה שזה דרכם כפי המפורסם ולפי דעתם וכל שכן שיהיה זה בחק האל. ולכן תראה שאמר הרב אמנם אפשר שיהיה מעצם אחד פשוט אשר אין רבוי בו פעולות מתחלפות. הנה יתבאר אחר זה במשלים כי לא ביארו באמתות אלא במשל ובעיון גס, ולכן אמר הרב גם כן כי לא הביאם למאמיני התוארים להאמין בהם למה שיראו שהשם פועל פעולות מתחלפות אלא מה שיראו בכתובים, ואמר גם כן כי הכל מסכימין כי העצם האחד יפעל פעולות מתחלפות: