במציאה ענינים רבים גלויים, והנה אמר כי במציאות יש דברים שהם מושכלות ראשונות ומהם שהם מושגות בהרגשתם ומהם מה שהם קרובים לאלו עד שאפי' הונח האדם כמו שהוא לא יצטרך עליהם מופת, כמציאות התנועה וכמציאות הבחירה לאדם וכי יש לו יכולת לעשות דבר והפכו והגלות ההויה וההפסד וטבעי הדברים הנראים כחום האש וקר המים וכיוצא באלו דברים רבים, אמנם כאשר יצאו דעות זרות אם מטועה או ממי שכיון זה לא בעבור שהוא היה טועה אבל רוצה להטעות בעבור טבע מה שעלה בדעתו כמו שראה לסתור לחכמים להראות עצמו חכם או לקיים אמונתו אשר החוש סותר לה או המושכל הראשון והלך בדעות ההם כנגד טבע הנמצא והרחיק המורגש או רצה שיביא לחשוב מציאות מה שאינו נמצא בעצמים הפרדיים והם החלקים הבלתי מתחלקים או הרקות שאלו בלתי נמצאים, הוצרכו אנשי החכמה להעמיד הדברים ההם הגלויים ולבטל מציאות הדברים ההם הנחשבים, כן קרה להרב כי בעבור אנשים קיימו התוארים בהש"י הוצרך לו להרחיקם ממנו לא בעבור שהוא צריך אל באור, כי אחר שקיימו שהשם א' מכל צד אין ראוי לתאר לו בשום תואר כי הענין מושכל ראשון והוא שהתואר בלתי עצם המתואר ושהוא ענין נוסף לעצם ואם כן הוא מקרה ואם היה התואר ההוא עצם המתואר יהיה התואר כפל במאמר לבד כאלו תאמר שהאדם הוא האדם, או יהיה פירוש שם כאלו תאמר האדם הוא החי המדבר כי החי המדבר הוא עצם האדם ואמתתו. ואין שם ענין שלישי, הרצון בו כי החי המדבר הוא אדם ואין בו תואר נוסף והוא המתואר בחי ובדבור, אבל ענין זה התאר פירוש שם לבד, ודע כי כל דבר שינשא על דבר מזולת שיהיה פועל או יהיה ממה שיאמר בנושא והם כל המקרים והסגולות בין שיהיה ממה שיאמר על נושא כמו הסוג וההבדל יהיה פירוש שם. ואנחנו לא נמנע זה בחק ה' מזה הצד אחר שהיה התואר עצם המתבאר. אבל מצד אחר והוא שאם יהיה בעל חלקים היה מורכב ולא יהיה מחוייב המציאות, ואם יהיה התואר בלתי המתואר אבל הוא ענין מוסף על המתואר וזה יביא להיות התואר ההוא מקרה לעצם. וב"ר חייב אם היה התואר בלתי המתואר שיהיה המתואר גשם ודבריו בזה ארוכים ולזה נקצר הנה מהם:
ואמרו ולא בשלילת שם המקרה מתוארי הבורא ישולל ענינו, הרצון בו כי אע"פ שבתוארים אומרים שאין מקרה בש"י לא בעבור זה ישולל ענין המקרה אם הם אומרים שיש לו תוארים כי התואר הוא זולת המתואר:
כי כל ענין שהוא מוסיף על העצם היא משיג אותו בלתי משלים אמתתו וזהו ענין המקרה, והמשל בזה שאם איש אחד יאמין שהחכמה אשר בנפש הוא זולת הנפש ויאמר שלא ימצא שום מקרה בנפש לא בעבור זה ישולל שם המקרה אחר שאומרים שהחכמה בנפש והיא זולת הנפש ואם כן בעבור זה הטעם א"א בהש"י שיהיה בו שום תואר, כ"ש כ"א יהיה לו תאר ימצאו דברים רבים קדומים ואין האחדות כלל אלא בהאמין עצם אחד פשוט אין הרכבה בו מכמיות:
ולא רבוי ענינים, ירצה מאיכיות ולא מחמר וצורה ולא ממציאות ומהות אבל מאיזה צד שתביט ובאי זה בחינה שתבחנהו אחד תמצאהו. כי אף שאנו אומרים שכל משכיל מושכל ושהשכל אחד אין הכוונה בו שבו אלו הג' דברים אבל נאמר שדבר אחד בעצמו נקראו אלו השלשה שמות:
וכבר הגיע המאמר באנשים מבעלי העיון באמרם כי תואריו ית' אינם עצמו ולא דבר יוצא מעצמו, בכאן ספר דעת אחרת בתואר שעד הנה אמר שי"א שהש"י בעל תוארים ושאלו התוארים אינם מקרים אבל הם עצמו ובעבור שכבר התבטל זה שא"א שיהיה התואר ויהיה מעצם הדבר כי כל תאר הוא זולת המתואר לזה אמרו קצתם שהש"י יש לו תוארים ואינם עצמו ולא דבר יוצא מעצמו, אינם עצמו כ"א היה הדבר כן לא יהיה השם אחד, לכן רצו לקבץ ההפכים יחד ולומר שהש"י יש לו תוארים שהם אינם עצמו ולא דבר יוצא מעצמו ואלו כבר קבצו ההפכים יחד. וכמאמר אחרים שאומרים שהכוללים הרצון צורות האפלטיניות נמצאים, ואינם נמצאים. ומאמר אחרים העצם פרדיי אינו במקום אבל יטריד הגבול. ושהאדם אין לו פועל כלל אבל יש לו הקנייה ר"ל בחירה. ואלו הדברים יאמרו לבד והם נמצאים במלות, ר"ל בדבור לא שהשכל יאמת אמתתם:
והבן אמרו במאמרים שמשתדל אמרם לשומרם כו' עד לא ימצא דבר זולת הבלבול וקצרת השכל וכו':
אמנם מה שצריך לזה וכו', הרצון בו כי מה שהכריח לבעלי התוארים להאמין כי תואריו יתעלה נוספים על עצמותו הוא מצד שהם שומרים הדמיונות ומציירים תמיד מהגשמים שהתוארים בהם הוא זולת המתואר ויראו שהגשם מן העצמים ומה שיתואר בגשם הוא זולת עצמו אם כן אם השם יתעלה הוא עצם ויתואר בתוארים א"כ הם זולת עצמו:
ואנשים נמשכים אחר הדמוי, הרצון כי בעלי התוארים יחלקו לשני חלקים, מהם אומרים, שהשם הוא גשם בעל תוארים, הרצון בו שחשבו שהש"י הוא גשם כשאר הגשמים וכי יש לו תוארים כשאר הגשמים וכי הוא דומה לגשם, ואנשים סרו מזה הדרך והרחיקו הגשם והשאירו התוארים ואלו לא נמשכו אחר הדמוי אבל נמשכו לזה בעבור רדיפת פשטי התורה. כמו שאבאר בפרקי זה המאמר וזה בפ' נ"ג יתבאר מכל הנאמר, כי אנשים מאמינים בתוארים בהש"י ומאמינים שהתואר והמתואר הוא דבר אחד, וזה שקר כי התואר מחויב שיהיה זולת המתואר ואם יהיה הדבר כן יהיה השם בעל מקרים וזה שקר אף כפי דעת ב"ר יהיה גשם, עם שיתחייב מזה שיהיו דברים רבים קדומים, וזה כבר התבאר בטולו, ואנשים חשבו שתוארי השם אינם עצמו ולא דבר יוצא מעצמו ויהיה אם כן ההפכים נמצאים יחד, ואחרים חשבו שהש"י הוא גשם בעל תוארים ומהם שהרחיקו הגשמות והשאירו התוארים וזה ג"כ יתבאר בטולו אחר שהשם אין בו זולת עצמו וכל תואר הוא מקרה: