1
נפש שם משותף הוא, נאמר על נפש החיה הכוללת לכל מרגיש כמו שאמר אשר בו נפש חיה:
2
ונאמר שנית על הדם כמו שאמר לא תאכל הנפש עם הבשר:
3
ונאמר שלישית על הנפש המדברת שהוא מדת האדם כמו שנאמר חי ה' אשר עשה לנו את הנפש הזאת:
4
ונאמר רביעית על שם הדבר הנשאר אחר המות כמ"ש והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים, בכאן גלה הרב דעתו כי הנפש המדברת המתהווה עם האדם אינה הנשארת כי היא הווה ונפסדת אבל השכל הנקנה הוא הנשאר ועליו נאמר והיתה נפש וכו':
5
ונאמר חמישית על הרצון אל תתנני בנפש צרי ומזה הענין אין נפשי אל העם הזה, ר"ל אין רצון לי כלומר ולא ארצה להעמידם:
6
ואמרו ותקצר נפשו בעמל ישראל ר"ל פסק רצונו מענות ישראל. וכבר ידעת כי רצונו הוא רצונו הקדום והוא הטבע המערכיי אשר הגיע העת והזמן שפסק הנגזר עליהם מהרע אותם ולכן הושיעם: