לב שם משתתף, ראשונה הוא שם האבר אשר בו התחלת החיים כמו שאמר ויתקעם בלב אבשלום. ולמה שהלב הוא באמצע הושאל לכל דבר שהוא באמצע עד לב השמים:
ונאמר שלישית על המחשבה לא לבו הלך, ר"ל הייתי נמצא במחשבתי כשאירע כך וכך, והרצון בפסוק לא הייתי נמצא במחשבתי בתמיה אבל נמצא הייתי במחשבתי וזוכר אותך:
ונאמר רביעית על שם העצה כמו שאמר כל ישראל לב אחד להמליך את דוד. והוא שם הרצון ונתתי לכם רועים כלבי, היש את לבך כאשר את לבבי:
ומזה הענין הושאל לבורא כמו שאמר כאשר בלבבי ובנפשי כאלו יאמר כאשר ברצוני, והיו עיני ולבי שם כל הימים, השגחתי ורצוני:
ונאמר חמישית על השכל ואיש נבוב ילבב, ומזה הענין הרבה בדברי הנביאים, ומזה הענין הושאל להש"י בכל מקום, ר"ל שהוא מורה על השכל:
אלא הזר שהוא מורה על רצון, ר"ל שיש פסוקים מועטים שהם מורים על רצון:
ואמרו ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך, אין הכוונה בו השגה שכלית כי אין בו חלקים על שיאמר לו כל לכן פי' הרב בכל לבבך הוא בכל כחות הגוף כלם, ואמנם ייוחס ללב למה שהוא התחלה ראשונה בחי וממנו יצאו כל פעולות הגוף, וג"כ אין הרצון שיאהבו כל כחות הגוף את הש"י, כי מי שאין לו השגה שכלית איך אפשר שיאהב את השם, לכן יהיה פי' ואהבת את ה' אלהיך שתשים תכלית פעולתך כלם השגתו כמו שביאר הרב בפי' אבות באמרו וכל מעשיך יהיה לשם שמים: