Shem Tov on Guide for the Perplexed, Part 1 34

הסבות המונעות לפתוח הלמוד באלהיות. זה הפרק נעלה מאד והוא כולל דברים רבים והוא ביאור ג"כ למעמד הנבחר. ואמרו הסבות המונעות לפתוח באלהיות ולהעיר מה שראוי להעיר, הרצון בו כי הסבה המונעת לפתוח הלמוד באלהיות והיא החכמה האלהית, וגם הסבות המונעות להעיר על מה שראוי להעיר מעניני משלי הנבואה והערה על השאלות הנעשות בספור אשר ספרי הנביאים מלאים מהם הם חמש סבות, זהו מה שרצה הרב לבאר בזה הלשון לא מה שתמצא בפירושי המפרשים:

הסבה הא' קושי הענין בעצמו ודקותו ועמקו כו'. ואמרו המפרשים כי כוונת הרב באומרו רחוק מה שהיה ועמוק עמוק מי ימצאנו, כי פי' הכתוב כך לפי דעת הרב רחוק מה שהיה והוא מעשה בראשית הנקרא חכמת הטבע אמנם מעשה המרכבה והיא האלהית החוקרת בנמצא במה שהוא נמצא, וזה אמרו מי ימצאנו עמוק מאד:

ואמרו ג"כ ונאמר והחכמה מאין תמצא, ר"ל החכמה האלהית והוא ידיעת האלוה היא מושגת בשלילה, והאמת כי הרב הורה באלו הכתובים כי יש דברים עמוקים בנמצאים שא"א לאדם להשיגם כ"א בקושי גדול, ומהם דברים עמוקים מאד שא"א להשיגם, ואם הדברים הם קשים ועמוקים כ"כ אין ראוי להתחיל בלמוד מהם ואם התחיל בהם המעיין יצלול במים רבים:

הסבה הב' קצור דעות האנשים כלם בהתחלתם, כי האדם לא נתן לו שלמותו האחרון אבל השלמות בו בכח והוא בתחלתו נעדר הפעל באמרו ועיר פרא אדם יולד כי האדם אין לו יתרון על הבהמה:

ואין כל איש שיש לו דבר בכח ראוי בהכרח שיצא הדבר ההוא אל הפועל, כי אף כי הכח יגיד פעולת הדברים אשר בכח צריכים אל דבר שיוציאם מן הכח אל הפועל, וא"כ האדם כבר אפשר שישאר על חסרונו אם למונעים אשר מחוץ כמו הנהגת הגוף או התשוקות הדמיונות וההנהגות הגשמיות, או לחולאים רעים ונאמנים, או בעבור עצלה והוא מעוט למוד במה שיוציא הכח ההוא אל הפועל:

הסבה השלישית אורך ההצעות, כי אע"פ שיש באדם בטבעו תאוה לבקש התכליות, הרבה פעמים יכבד עליו ויניח ההצעות, והנה ההצעות הם הכרחיות להגיע אל התכלית ואם לא, היו ההצעות טרדות ומותרים גדולים. וכל איש אפי' הפתי אם מעוררים אותו כמו שמעוררים הישן ואומרים הלא תכסוף לדעת אלו השמים כמה מספרם ואיך תכונתם ומה יש בהם אם יש בהם ריקות או מלוי ואם יש להם נפש ומה הם השכלים הנבדלים ואיך נברא העולם כלו ומה תכליתו לפי סדורו קצתו עם קצתו ומה היא הנפש אם היא כח בגוף או נבדלת מהגוף, ואיך התחדשה בגוף, ר"ל אם היא קדומה או מחודשה. ואם נפש האדם הפרד אחר המות:

ואם תפרד איך תפרד, אם כל אחד מהנפשות ישארו אחר המות או קצתם או הנשאר מכל האנשים הוא דבר אחד, ואם ישארו אחר המות במה זה יזכו אם בחכמה אם במעשה, ואם נשארים החכמות אשר קנו הנפשות אחר המות או תפסד זה וישאר להם ידיעה יותר נכבדת, ואל אי זה דבר תדבק הנפש אם תדבק בשכל הפועל או בהש"י או לא זה וזה אלא השכל נאצל ומה שדומה לאלו החקירות. הוא יאמר לך כן בלי ספק ויכסוף לידיעת אלו הדברים כפי אמתתם כוסף טבעי, כי כמו שאמר הפילוסוף כי כל האנשים ישתוקקו לדעת בטבע כמו הכח הרואה לראות והאוזן לשמוע וכן שאר החושים אלא שהוא רוצה להגיע בידיעת כל זה בדבור אחד ובשני דברים, ע"ד משל למדני תורה על רגל א' כי יקרה בזה כמו שיקרה בכסף ובזהב כי כל האנשים משתוקקים להשיגם, ואם יאמרו להם שישיגוהו בהשתדלות ובעשות מלאכה ביום ובלילה לא יישר בעיניהם כ"ש החכמה אשר לא טעמו ולא ראו שהיא הכרחית בהשארות הנפש כמו הכסף והזהב הוא מחוייב להכין צרכי הגוף, ומה הפליג הרב באמרו אבל יספיק לו בדמיונות מכזיבים תנוח דעתו עליהם כי אלו רוב האנשים:

והבן אמרו והוא שאין במציאות זולת השם ומעשיו ולכן החכמה יהיה משני אלו הדברים והיא תכלית התכליות הוא להשיג הש"י וזה אמרו ואין דרך להשיגו אלא במעשיו והם המורים על מציאותו:

ועל מה שצריך שיאמין בו, ר"ל מה שיחוייב לו כמו היותו חי היות לו רצון והיותו יכול וכן שאר התוארים:

או ישולל ממנו, ר"ל שאינו גשם ושאינו נופל תחת הזמן ושאינו מקרה ושאינו חמר ולא צורה ולא נפש וכן כל שאר הדברים אשר ראוי שיסולקו מהש"י א"כ בהכרח לבחון הנמצאות כלם כפי מה שהם עד שנקח מכל מין ומין הקדמות צודקות יועילנו בבקשת האלהיות. והרצון בו לידע הגשמים הנצחיים והגשמים ההווים הנפסדים וידיעת הדוממים בכלל וידיעת הצמחים על דרך כלל וידיעת הב"ח בדרך כלל וידיעת האדם את גופו ואת נפשו כמו שהוא כי זה יועילנו בבקשת האלהות, ואם רצה הרב כל מין ומין מהנמצאות זה נמנע ובלתי אפשר כי חקירת כל המינים האחרונים אי אפשר לאדם להשיגן, אלא יהיה אמרו כלם הכוונה בו רובם או מה שאמרנו שהם הדברים הכלליים לא כל המינים. והנה הורה בזה הרב כי ידיעת הדברים הנמצאים הם סבה להשיג מה שראוי להשיג מהשי"ת. וחכמת המנין והתשבורת יועילנו ג"כ כי בידיעת אלו הדברים נרחיק דברים רבים ממנו. והורה שלישית הרב שאע"פ שלא ילקחו מהם הקדמות לזאת החכמה אלא שהם ירגילו השכל ויקנוהו קנין עשות המופת וידיעת האמת בענינים העצמיים לו ויסירו השבושים הנמצאים ברוב דעות המעיינים, וירמוז בזה להגיון כי אף שהחכמה האלהית לא יקח הקדמות מההגיון ירגילו השכל ויקנו קנין עשות המופת וכן התשבורת וההנדסה וחכמת המספר כי יקבל האדם באלו שני תועלות כדי שלא יערב האדם המקרי בעצמותי אשר בעבור ההתערבות יפסדו הדעות וא"כ הקורא באלו הספרים ימלט מדעות מזוייפות כ"ש שיש תועלת שני שיצייר הענינים כפי מה שהם ואף כי יקבל בהם תועלת שלישי אף שלא יהיה שורש החכמה האלהית אנחנו מקבלים תועלת בהם בחכמה ההיא עצמה, וכלל הרב מזה כי א"א בהכרח למי שירצה בשלמות האנושי מבלתי התלמד תחלה במלאכת ההגיון ואח"כ בלמודיות על הסדר ואח"כ בטבעיות ואח"כ באלהיות:

ואמרו רבים כי רצה הרב השלמות האנושי לא השלמות הישראלי, והאמת כי שלמות האנושי קודם לשלמות הישראלי ואם לא יהיה האדם שלם בשלמות האנושי לא יהיה שלם בשלמות הישראלי ולכן ראוי לכל איש מבני ישראל הרוצה שיגיע אליו משלמות הישראלי והוא שלמות התורה שיהיה שלם בחכמת ההגיון ובחכמת הלמודיות ובחכמת הטבעיות ואחר כך באלהיות ואח"כ בחכמת התורה ואז יגלו לו סתרים רבים מסתרי תורה. והנה אחר שאמר הרב שיש אנשים שלא ירצו בהצעות אבל יספיק להם דמיונים מכזבים אמר שקצת אנשים שבקשו אלו ההצעות והגיע להם שכלם בקצת אלו החכמות ר"ל שעיינו בחכמת ההגיון לבד או בחכמת הטבע ולא הגיעו אל התכלית כי אלו כלם הם הצעות לדעת את הש"י וגם יש אנשים כי גם הם הולכים בחכמה ועולים ממדרגה אל מדרגה והמות יפסיק ביניהם והם בקצת ההצעות ההם ואם לא נתן להם דעת על צד הקבלה האמתית היה מביא זה למות רוב האנשים ולא ידעו היש אלוה לעולם או אין אלוה כ"ש שיחוייב לו דבר או ירוחק ממנו חסרון, ולא היה ניצל מזה המות אלא א' מעיר ושנים ממשפחה, ולכן בא התורה לתת דעות אמתיות על צד הקבלה לכלל האנשים בין המניחים ההצעות בין למתעסקים בהצעות וילאו בין לאשר המות הפריד ביניהם בין לשרידים אשר השם קורא כי הכל תתקן התורה כמו שאמר תורת ה' תמימה מחכימת פתי:

ואמרו וכבר באר שלמה כי הצורך להצעה הכרחי והוא אמרו אם קהה הברזל והוא לא פנים קלקל, ופי' הפסוק הסכין או החרב שאינו חותך בחריפות וגם אינו מטוהר יפה שיש עליו חלודה איך אפשר שיגבר החיילים זה אי אפשר אבל צריך שיתוקן הסכין או החרב באופן שיהיה חד ושיהיה קלל כל אלו התקונים צריך הסכין המתואר קודם שיגבר החיילים. ויתרון הכשר חכמה ר"ל שהחכמה צריכה הכשרים רבים יותר והקדמות רבות קודם שיבא האדם לידיעת אמתתה:

ויש הנה הכרח אחר ללמוד ולדעת הצעות, וזה כי לאדם יתחדשו לו ספיקות רבות בעת הדרישה במהרה ויבין ג"כ הקושיות במהרה. והרצון בזה כי לאדם יתחדשו לו שני מיני ספקות, א' ספק על דבר השאלה, וא' על דבר הסתירה אשר יבטל הדבר וזה כדמות סתירת הבנין, אמנם קיום המאמרים להסיר הספקות לא יתכן אלא בהקדמות רבות וילקחו מן ההצעות ההם, ויהיה המעיין מבלתי הצעות כמו שילך ברגליו להגיע למקום ונפל בדרכו בבור עמוק שאין לו תחבולה לצאת ממנו עד שימות ואלו חסר ההליכה ועמד במקומו היה יותר ראוי, וירמוז הרב בזה כי הרבה מהאנשים יעיינו בחכמות בלי הצעות ויתחדשו להם ספקות וקושיות לא יוכלו להתירם ונשארו בבהלה ובדעות מזוייפות ואז היה טוב להם שלא יתחילו בעיון כי טוב רש הולך בתומו מעקש דרכים והוא כסיל:

והבט אל מאמר הרב באומרו ורוב החכמים המפורסמים בחכמה נגועים בזה החולי, ר"ל בקשת התכליות ולדבר בהם בלי עיון והצעה כי יחשבו כי מה שידעו לעיין בעמקה של הלכה יוכלו לדעת כל דבר והם בזה בתכלית הסכלות והעורון, והנה בזאת הסבה השלישית כלל דברים נפלאים וירמוז אל גדולי הערך ממעמד הר סיני:

והסבה הד' ההכנות הטבעיות, וזה כי כבר יתבאר במופת כי מעלות המדות הם הצעות למעלות הדבריות למה שא"א היות הדבריות אמתיות והיות לאדם הנאות הגשמיות ותשוקות דמיונות כי אלו הדברים משליכים האדם מבית העיון, כמו שגורש אדם מג"ע בעבור אלו השני דברים. והנה ההכנות הטבעיות קודמות למעלות המדות ומעלות המדות למעלות שכליות, ואף כי האדם לדעת הדברים האלהיים צריך שיהיה לו הכנה טבעית ר"ל שיהיה בעל יצירה חשובה אשר א"א לאדם להשיגה במעלות המדות וכ"ש כי מעלות המדות צריכה ג"כ להשגה השכלית אף שיהיה האדם מוכן בטבע, והרצון בזה כי מי שהוא בעל מדות טובות ואינו מוכן בטבע ללמידה אין ראוי ללומדו ומי שהוא מוכן בטבע ללמידה ואינו בעל מדות אין ראוי ללומדו, כ"ש כי המדות ינוחו באנשים מצד ההכנה הטבעית שיש להם, וזה אמרו כי א"א להיות וכו' אלא לאיש מלומד המדות מאד. ויש אנשים רבים שיש להם מתחלת הבריאה תכונה מזגית א"א עמה שלמות בשום פנים, הנה בזה הורה הרב כי כבר ימצאו אנשים שהם בטבע רעים, והסבה בזה כי כמו שימצאו אנשים נבראו חסרי היצירה כן נמצאו רבים שא"א שיהיו בעלי מדות אפי' הרגילו עצמם בתכלית ההרגל, ועכ"ז הרשות נתונה לכל האנשים אלא לאיש אחד רעוע מהמין, והבן זה כי הוא יצילך מספק עצום. והנה הורה הרב בזה על כי למזגים יש להם מבוא גדול בשלמות המעלות והחכמות:

והבן אמרו כי זאת החכמה ר"ל החכמה האלהית וידיעת סתרי תורה כמו שידעת אינה חכמת רפואות ולא חכמת התשבורת אשר כל אלו החכמות כל האנשים מוכנים להם ויוכלו להשיגם מהר, והנה זאת החכמה ירחקו ללמדה לבחורים בעבור מיעוט המדות הטובות וגם כי אפשר לקבל לרתיחת טבעיהם וטרדת דעותיהם וכו':

הסבה החמישית העסק בצרכי הגופות אשר הם שלמות הראשון, והוא צורך המחיה והכלכלה והמלבוש והדירה וכל שכן אם יחובר לזה העסק באשה ובבנים כי יצטרך האדם להתעסק בפרנסתם וימנע בעבור זה לעיין ולידע קונו, וכ"ש אם יחובר לזה בקשת המותרות שיהיו לו אוצרות כסף וזהב שאפי' האדם השלם כשירבו עסקיו באלו הדברים הצריכים כ"ש שאינם צריכים וכו' יחלשו תשוקותיו העיוניות וישתקעו:

ויהיה בקשתו להם בהפסק ורפיון, ר"ל מימים ימימה וכשיעיין לא יעיין בכל כוונתו אבל יעיין במיעוט השגחה ולא ישיג מה שבכחו להשיג ואם ישיג ישיג השגה מבולבלת ומקוצרת. ולפי אלו הסבות כלם היו הענינים האלהיים נאותים ביחידי הסגולות מאד ולא בהמון ולכן יעלמו מן המתחיל וימנע מהתעסק בהם מי שאינו ראוי להם כמו שימנע הנער הקטן מלקחת המזונות העבים ומנשוא המשקלים: