דע כי ההתחלה בזאת החכמה מחזקת מאד כו'. אחר שביאר הרב בפרק הקודם כי ראוי לאדם לעמוד בדבר ששכלו אי אפשר להשיגו בשום פנים וזה יהיה כפי דקות המושג ועמקו וגם אף שהוא אפשרי להשיג אם קשה או נמנע בערך אל המשיג ראוי שלא יהרוס למה שקרה מזה רע גדול, אמר בזה הפרק כי אף שיש הנה דברים שאינם קשים להשיג לשכל האנושי ויוכל כל אדם שלם השכל להשיגם ראוי למנוע לאנשים קצרי התבונה כמו הקטנים וגם המקצרים בידיעה למנוע מהם החכמה האלהית בתחלת הענין וכן ראוי למנוע מהם ביחוד משלי הנבואה אבל צריך לחנך לקטנים וליישב למקצרים כפי שעור השגתם. ומי שיראה שלם בשכל מזומן לזאת המדרגה ר"ל מדרגת העיון המופתי יעלה מעט מעט ראשון ראשון עד שיגיע אל שלמותו כי אם יתחיל האדם בחכמת האלהות או ביאור עניני משלי הנבואה לא לבד יתחדש לו בלבול האמונות אבל בטול לגמרי, והביא הרב משל על זה מי שיזין הנער היולד בלחם חטה ובשר ושתיית היין שהוא ימיתהו בלי ספק לא שאלו המזונות רעים בלתי טבעיים וכן הדבר בחכמת האלהות ובסתרי התורה:
ואמרו ולזה הספיקה עמהם הקבלה בכל ענין אמתי שאמתתו נבחרת ובכל ציור מה שיישיר השכל אל מציאותו לא על אמתת מהותו. הרצון כי הכתובים יאמרו עין ה' אזן ה' וכן הדומה לזה, להיישיר שהוא משיג לא להיישיר איך היא השגתו:
ואמרו כי בשני התנאים האלה האחד מהם היותו חכם כלו' שעלו בידו החכמות, לא שידע חכמת התורה ר"ל תלמודה כי מאלה לא יקח הקדמות אבל החכמות העיוניות הם אשר ילקח מהם הקדמות העיון, והתנאי השני שיהיה מבין משכיל זך הטבע ירגיש בענין במעט רמז אחר שהביאור בסתרי תורה הוא אסור, כי אין לחלוק על הכוונה האלהית והוא ענין אמרו ומבין מדעתו:
ואמרו והנה אבאר לך הטעם במנוע למד ההמון בדרכי העיון האמתי ומהתחיל עמהם בענין, הרצון בו היות מניעת למוד העיון הכרחי וגם צריך למנוע מהתחיל עמהם אבל נעלה ראשון ראשון בדברים העיוניים עד שיהיו ראוים לזאת המדרגה: