Shem Tov on Guide for the Perplexed, Part 1 32

דע אתה המעיין באמרו זה וכו'. למה שהיו ההשגות מהן חושיות ומהן השגות ישיגוהו המחשב והמדמה ומהם השגות שכליות אשר ישיגם השכל מבלתי השגת כלי גשמי. והנה ההשגות החושיות הם כמו השגת החושים, והנה אמר הרב כשיעיין האדם בעיניו ישיג מה שבכח ראותו שישיגהו וכשיכריח עיניו יפליג בעיון ויטריח ויתאמץ לעיין על רוחק גדול יותר ארוך ממה שבכח האדם לעיין או יסתכל בכתיבה דקה מאד שאין בכח האדם להשיגו לא לבד יחלש הראות מזה אשר לא יוכל להשיג עליו אבל יחלש ג"כ מה שבכח האדם להשיג, והסבה בזה מפני שכח הראות הוא מעורב בחמר וכשהאדם יטרידהו יחלש השגת עינו, ולא בזה לבד יקרה אבל ג"כ יקרה בהשגות הפנימיות מה שיושגו באומד ובמחשבה כמו עניני חכמת הרפואה ועניני מעלות המדות:

ואמרו וכן ימצא כל מעיין בחכמה מן החכמות ענינו בענין המחשבה. ר"ל מה שאני אומר חכמה מן החכמות לא תחשוב שאני רוצה בו חכמה עיונית אלא אני רוצה בו החכמות המעשיות אשר ישיגם החמר והמחשבה כי אם ירבה המחשבה ויטריח כל רעיוניו יבהל ולא יבין אז אפילו מה שדרכו להבינו, והסבה בזה כי ענין הגופות כלם ר"ל השגות הגשמיות למה שהם כחות מעורבות עם הגוף, וכזה יקרה לך בהשגות השכליות אף כי ההשגה השכלית לא ישתמש בה גוף ולא יד ולא רגל כמו שאמר הרב עכ"ז היא נתלית מחמר וכשיעיין האדם במושג שהוא קשה ועמוק מצד עמקו וקושיו לא לבד לא ישיג מה שלא יוכל להשיג אבל ישוב יותר חסר מכל חסר, והרצון בו הוא אחד משני דברים שלא ישיג מה שא"א לו להשיג לבד אבל לא ישיג מה שהוא אפשרי לו. או יאמר כי לא לבד יהיה האדם חסר והוא שיהיה לו סכלות העדרי אבל יהיה לו סכלות קניני וזה אמרו תשוב חסר מכל חסר כאשר לא יצוייר בשכלו דבר שיש לו חסרון והוא ששכלו אינו בפועל וכשירצה להשיג כבר אפשר להשיג מה שנעדר ממנו ואולם כשיש לו סכלות קניני צריך האדם להשכיל האמת ולהרחיק ראשונה הדברים הכוזבים ואח"כ יוציא שכלו מהכח אל הפועל ולכן מי שיש לו דמיונים כוזבים הוא חסר מכל חסר כל שכן אם יתחדשו אלו הדמיונים המגונים מדות מגונות שישוב חסר מכל חסר לטרדת השכל ולהכבות אורו כמו שהתחדש בראות מן הדמיונות המכזבים מינים רבים עם חולשת הכח הרואה כי יחשוב האדם שרואה השדים ושאר הדברים הכוזבים. והנה הכלל העולה כי האדם צריך שיעמוד על המושג שאפשר להשיגו ולא יחשוב שיש מופת במה שאין עליו מופת כמו חדוש העולם שלא יחשוב אדם שיש מופת עליו ולא גם כן על קדמותו כי זאת השאלה היא מסופקת מאד ואין ביכולת השכל להשיגה:

ואמרו ולא תתחיל לדחות בהכזיב מה שלא בא מופת על סותרו. ר"ל כי מאחר שלא בא מופת על שהעולם קדום לא יסתור לנביאים באמרם שהעולם מחודש. וג"כ לא ישתדל האדם להשיג מה שאין בכח שכלו להשיגו, ובכאן אמר הרב שראוי לעמוד על הדבר אשר א"א לשכל האנושי להשיגו ושלא יאמין מה שאין מופת עליו שהוא מחודש שיאמין שיש מופת עליו כי זה הדבר יביאהו לסכלות, וגם לא יגזור ויאמר אחר שאין מופת על החדוש העולם שהוא נמנע שיהיה מחודש, וגם שלא יעיין האדם במה שאין כח להשיג אף אם יהיה אפשרי להשיג, ושאם ישמור האדם אלו התנאים ראשונה שיעמוד על הספק והוא הדבר אשר אי אפשר להשיגו בשום פנים לעומק המושג וגם שלא ישתדל להשיג הדבר אשר א"א להשיגו יהיה במדרגת רבי עקיבא שנכנס בשלום ויצא בשלום ואם ישתדל האדם להשיג למעלה מהשגתו אז יתחיל להכזיב הדברים אשר לא בא מופת על סותרם יהיה כאלישע בן אבויה וישוב חסר מכל חסר כי יהיו לו דעות כוזבות ומדות מגונות ויציאה מכלל הדת כמו שקרה לו ולכן במעמד הנבחר בא להזהיר שיגבילם לעלות אל ההר וגם הכהנים יתקדשו שהם המעיינים שלא יהרסו אל ה' לראות אבל יעלו ראשון ראשון ולכן אמרו משה מחיצה בפני עצמו אהרן מחיצה בפני עצמו וכו':

ואמרו במה שהורשית להתבונן דרוש ואין לך עסק בנסתרות. אמר הרב שהרצון בזה שאתה לא תשלח שכלך אלא במה שאפשר לאדם להשיגו וזהו הנקרא רשות אבל הענין אשר אין בטבע האדם להשיגו העסק בו מזיק מאד:

ואל זה כוונו באמרם כל המסתכל בד' דברים ואמרם כל מי שלא חס על כבוד קונו. הרצון בו כי ישלח שכלו על מה שאין מטבעו להשגת הרשות והנצוח ויזיק שכלו הנקנה וצורתו האמתית תשתבש, או הרצון בו כי השכל האלהי הוא דמות אלהים וראוי לחוס על זה הכבוד שהוא דומה לשי"ת וכל מי שלא חס על שכלו לא חס על כבוד קונו וראוי לו שלא בא לעולם:

ומה נפלא מאמר הרב באמרו כמו שיחשבו המתרשלים והפתאים שהם המון החושבים שהם שלמים והם מסגולת סכליהם ועליהם נאמר שמים חשך לאור ואור לחשך השם יצילנו מהם:

ואומרו ולא תדקדק המלות נאמרו בשכל בזה הפרק וזולתו. אמרו המפרשים כשאמרתי שיש לשכל האנושי גבול לא תחשוב שהוא השכל הנאצל כי השכל הנאצל אין לו גבול. והאמת בזה כי השכל במה שהוא שכל לא ישתבש בהשגתו אבל הרצון באלו הדברים השגות שכליות הרצון בו מה שיחשוב האדם שהם השגות שכליות ואין הדבר כן כי הם כלם דמיונים והשגות כוזבות, והבן זה כי הוא נעלם מהרבה מפרשים: