כבר ידעת אמרתם הכוללת למיני הפירושים כלם התלויים בזה והוא אמרם ז"ל דברה תורה בלשון בני אדם. הכוונה בזה הפרק לבאר כי כל מה שאמר הרב באלו הפרקים שעברו מחלוק הגשמות הוא דבר מבואר כי חכמים ז"ל הסכימו עליו באמרם דברה תורה כלשון ב"א ואם הנביאים תארוהו כשהוא גשם או במקרה הגשם הוא להורות כי הוא נמצא וכי הוא שלם במיני השלמיות כלם וכל מה שיחשבהו ההמון חסרון לא ייחסוהו ולמה שההמון לא ישיגו בתחלת המחשבה כי אם גשם בלבד ומה שאינו גשם אינו נמצא אצלם לכן ייחסוהו הנביאים כאלו הוא גשם:
וכן כל מה שהוא שלמות אצלנו ייוחס לו יתברך להורות עליו שהוא שלם במיני השלמיות כלם א"כ להודיע שהוא נמצא ציירוהו בגשם ולהודיע שהוא שלם תארוהו בשלמיות הנמצאים:
וכל דבר שישיג ההמון שהוא חסרון לא יתואר בו השם יתברך ולכן לא יתואר לא באכילה ולא בשתייה ולא בשינה ולא בחולי ולא בחמס למה שאלה הם חסרון אצלנו, ואתה תמצא שכל השלמיות הנמצאות לנו הם חסרון אליו יתברך כי אלו אשר נחשבה כלם שלמיות הם תכלית החסרון, והביא הרב ראיה כי התנועה היא שלמות הבעלי חיים והכרחית לו והשלמתו וכמו שהוא צריך לאכילה ולשתייה להחליף אשר יותך כן הוא צריך לתנועה לכוין אל הטוב ולברוח מן הרע, וכמו שהאכילה והשתייה הוא בעבור חסרון כן התנועה הוא בעבור חסרון:
אבל לפי לשון ב"א. כלומר הדמיון ההמוני האכילה והשתייה הם חסרון בבורא ית' והתנועה אינה חסרון בחקו והאמת שהוא חסרון כי התנועה אמנם צריך אליה החסר וא"כ אין ראוי שיתואר ה' בשום תנועה ולא לבד למה שהוא חסרון אין ראוי שיוחס אליו אבל למה שכל מתנועע הוא גשם והתבאר היותו בלתי בעל גשם וא"כ לא ימצא לו תנועה ולא תתואר בו מנוחה אחר שהמנוחה העדר התנועה:
ואין ספק כי בהעלות הגשמות יעלו כל אלו, כלומר ירד ועלה והלך ונצב ועמד וסבב וישן ושכן ויצא ובא ועבר וכל מה שדומה לזה:
וזה הענין ההארכה בו יתרון, ר"ל הביאור בו מותר. כן צריך לבאר לאשר לקחו עצמן בשלמות האנושי להסיר מהם אלו המחשבות המתחילות משני הנערות. הרצון בו צריך לבארם במעט הרחבת ביאור כמו שעשינו בזה הפרק. והנה הקשו בזה הפרק כי כבר אמר הרב שצריך ללמוד לאנשים ולקטנים שהשם ית' אינו גשם ולהרגילם בזאת האמונה ובזה הפרק אמר שהנביאים יתארוהו בשהוא גשם להורות להמון שהוא נמצא כי ההמון לא ישיגו בתחלת המחשבה מציאות אלא גשם א"כ זה סותר למה שאמר ראשונה, והתשובה בזה כי בהתחלת הדעת המשותף ראוי לומר תמונת השם יד ה' עיני השם אזן ה' כדי שיכיר מציאותו ואחר כך ידרשו להם שהשם אינו גשם, אבל בהתחלת הדעת המשותף ראוי שיובנו הכתובים כפי פשוטם ואחר כך יאמרו להם שאלו הדברים לא יאמרו בספרי הנביאים אלא כפי לשון ב"א, וכמו שאמר רש"י ז"ל כדי לשכך את האזן מה שהיא יכולה לשמוע. עוד הקשו כי איך אמר הרב כן צריך לבאר אשר לקחו עצמן בשלמות האנושי, כי זה ראוי לבארו לקטנים ולאנשים כמו שאמרנו. והתשובה בזה כי לאמר להם שהשם אינו גשם היה ראוי לדרוש להם מהו הנרצה במלת תמונה ומהו הנרצה במלות ירד ועלה ועמד ונצב וכל שאר השמות המשותפים אין צריך לבארם, או הרצון בו אשר לקחו עצמן בשלמות האנושי כשהתבאר שהשם יתברך אינו גשם יתבאר להם במעט הרחבה כי ירד ועלה וכל שאר הדברים המורים הגשמות ראוי שיסולקו ממנו ואמנם לשאר האנשים הפתאים צריך הרחבה יותר גדולה מזה כי כבר יחשבו שהשם אינו גשם ויחשבו כי יש בו עליה וירידה וכל שאר התוארים הגשמיים אשר אמרנו וזהו האמת והנכון. וכבר יסופק בזה ספק שלישי גדול והוא למה הוצרך הרב לבאר כל אלו השתופים אלא לומר על הכל דברה תורה בלשון בני אדם כי הוא כמו שאמר מאמר הכולל לכל הדברים המורים הגשמות עליו יתעלה ובזה יסולקו כל הביאורים אשר עשה הרב והם יד ה' עיני ה' וכו'. והתשובה בזה כי אף שהתורה להמון נתנה ודברה להם כפי דמיונם כבר ישותפו בהם הסגולים וראוי כי כפי שכלם יהיה האמת מה שבא בתורה ולא נאמר שכל מה שבא בתורה כלו כפי דמיון ההמוני שכלו כוזב, אבל בתורה באו דברים שגלוים להמון בתחלת הדעת והנסתר מהם לחכמים, והבן זה כי הוא מבואר עם שסלקנו בזה ספק גדול נשאלנו עליו מהרבה נבונים: