מלא זה השם כו' מלא העומר לאחד. אינו פסוק אחד אלא ב' פסוקים הראשון הוא מלא העומר מן והשני שני העומר לאחד:
ומזה הענין מלא כל הארץ כבודו. ענינו כל הארץ תעיד על שלמותו כלומר תורה עליו, ואמרו המפרשים שזה הלשון קצר כי היה לו לרב לומר שלמות כל הארץ כבודו. ואפשר לומר שמלת מלא יעמוד במקומו ורוצה לומר שלמות כל הארץ תעיד על שלמותו ית' כי משלמות הפעול נראה שלמות הפועל, ופירש הרב כבודו ושלמותו ולא היה לרב לפרש כל הארץ אחר אשר אמר ומזה הענין כי מחוייב הוא שיפרש מלא כל הארץ שלמותה בבריאה. והאמת כי הרב פי' זה הפסוק על זה האופן שלא יחשוב חושב כי כבוד ה' מלא כל הארץ לא זולת ולא גם כן ששלמות כל הארץ תעיד כי הדבר יהיה חסר אבל יהיה אמרו כל הארץ מלא כבודו כאלו יאמר כל הארץ תורה על כבוד השם, ועכ"ז צריך עיון:
אלא אם תרצה שתשים כבוד ה' האור הנברא אשר יקרא כבוד בכל מקום, דע כי כל מקום שיאמר הרב המורה אור נברא הוא דבר נמצא חוץ לנפש פועלו הש"י או הנביא כדי שישיגהו המון העם, כי האור הנמצא בנפש לא ישיגוהו אלא הנביאים והאור הנמצא במשכן היה לעיני כל ישראל בכל מסעיהם: