לא תחשוב כי החכמה האלהית. דע אתה המעיין כי הדברים ההווים במלאכה יצטרכו שני דברים, אל פועל ואל מתפעל, הפועל הוא המהוה והמתפעל הוא ההיולי הראשון, ולמה שחושבים שהפועל האלהי הוא יותר טוב מכל אלו הפועלים וכי הוא פועל ההיולי והצורה וזהו המפורסם בספרי הקדש ולמה שיש בכאן התחלה חמרית ראשונה משותפת לכל הנמצאות נרמז עליה במלת צור, ורמז הרב עליה בזה הפרק ואמר כי כמ"ש ונצבת על הצור שהוא רומז על היותו התחלה ג"כ מה שאמר הנני עומד לפניך על הצור שרמז על התחלה ההיולאנית ולכן הביא זה הפרק אחר צור, והנה הביאור בו אינו מותר כי החכמים היו מדברים בזאת ההתחלה בחידה כל שכן בעלי התורה למה שהתורה להמון נתנה ואין ראוי לגלות להם סתרי התורה ולכן אמרו ולא במעשה בראשית בשנים והרמז כלו להעלים זאת ההתחלה אשר ממנו יודע כל המציאות אם יובן על אמתתו וזהו כוונת זה הפרק. ואמרו אתה יודע כי התחלות הנמצאות ההוות והנפסדות שלש, החמר והצורה וההעדר המיוחד. ואמנם קרא ההעדר המיוחד למה שמן ההעדר ממנו כולל וממנו מיוחד, ומההעדר הכולל לא יעשה שום דבר אלא מהעדר המיוחד, כי מהאבנים אשר נעדרו היות בית או אדם לא יעשה אדם למה שזה ההעדר אינו מיוחד אבל מהעדר הבית והיה אבן יעשה הבית, וכל שכן שלא יתהווה מהעדר המוחלט אשר הוא העדר גמור, וההעדר הוא מחובר לחמר לעולם ולולא יתחברו ההעדר לחמר לא הגיע אליו הצורה כי הנמצא שלם לא יתהווה, אבל הוא מבואר כי מתנאי ההווה שיהיה לו נמצא קודם ובזה הצד היה ההעדר מן ההתחלות ולכן השטן אשר הוא העדר הוא סבה להוויית הדברים במקרה, ולכן יתייחס השטן עם הסבות עצמיות כמ"ש ויבאו בני האלהים להתיצב על ה' ויבא גם השטן כו', ולמה שלא נשאר עם צורת המתהווה הוא סבה במקרה ולא בא בתוך הבאים בעצם ולכן לא נאמר בראשונה ויבאו בני האלהים ויבא גם השטן אלא ויבאו בני האלהים להתיצב על ה' ואח"כ בא במקרה ויאמר ויבא גם השטן בתוכם, הנה מצד השטן וההעדר אינו נשאר בעצם במתהווה, וגם כן אין הכוונה בהעדר שתעדר הצורה ותפסד, נאמר שהוא סבה להויית הדברים במקרה, ולכן יתייחס השטן עם הסבות עצמיות גם השטן וכו' ולמה שלא נשאר עם הצורה כמ"ש ויבאו בני האלהים להתיצב על ה' ויבא המתהוה הוא סבה במקרה ולא בתוך הבאים בעצם ולכן לא נאמר בראשונה אבל בעבור שאינו נשאר אחר התהוות הצורה הוא סבה במקרה ואם הגיע הצורה יסור ההעדר ההוא כלומר העדר הצורה ההיא המגעת, ולכן היה הוא הסבה במקרה הנה העדר בכל התהווה הוא דבר מבואר, ואמנם הצורה ג"כ דבר מבואר שאם לא נתהווה דבר לא נקרא הוויה. אמנם ההיולי המחובר להעדר ולצורה הוא נמצא בעצם ג"כ במתהווה ואם לא יתהווה דבר, ואלו השלשה דברים נקראו התחלות ונרמוז בשם צור, ובפרט ההתחלה שהיא ההיולאנית אשר היא משותפת לכל הדברים ההווים והנפסדים, ובעבור שהמון העם והרבנים ידעו הסבה פועלת ולא ידעו הסבה המתפעלת העלימה הרב מהם בזה הפרק ועל זה נרמז ודע זה גם כן. והרצון בו כי כמו שאתה צריך לדעת שיש כאן סבה פועלת שנקרא צור ג"כ צריך שתדע שיש בכאן סבה מתפעלת שנקראת צור: