צור, מה הפליא הרב באמרו כי טבע המקור ראוי שיהיה נמצא במה שיחצב ממנו כי זה הועיל במדות ובדעות, אם במדות כי למה שהיו ישראל בני אברהם ראוי שיהיו דומים לו שילכו בדרכיו ויאמינו תורתו וינהגו במדותיו, כי טבע המקור ראוי שיהיה נמצא במה שיחצב ממנו. ואמנם יועיל בדעות כי אחר שאנחנו נדע שהשם הוא התחלה לעולם ונדע העולם נדע עצמותו, והמשל בזה אם הבנאי אינו נודע אלא הדברים העשויים ממנו והיוצאים מחכמתו אל המציאות מהמלאכות, כשנדע המלאכות נדע את הבנאי, למה שכל הצורות הנמצאות לדברים המלאכותיים היו נמצאות בשכל הבנאי, ואם נדע שהש"י הוא התחלה לעולם ונדע שהדברים נעשים ממנו יחוייב שנדע עצמותו ית' מצד כי כל אלו הדברים הם מצויירים במלאכתו ובעצמו, ולכן אמר אף שידיעת השי"ת אי אפשר לידעה על מה שהוא עליו כבר יש לנו מקום להשיג דבר ממנו והוא כשנדע כי הוא התחלה ונדע שהדברים כלם הוא עשאם כשנדע הדברים נדע את עצמו, ולכן אמר אני אעביר כל טובי על פניך וקראתי בשם ה' לפניך, אשר הרצון בו כי בהעביר כל הנמצאות הנקראים במעשה בראשית טוב ואומר לך כי אני המהווה אותם לכן תדע מעצמי כל מה שאפשר לידע, ועל זה הצד אני רחום וחנון, ולכן אמר השען ועמוד על התבוננות היותו ית' התחלה שהוא המבוא אשר תגיע ממנו אליו:
כמו שביארנו הנה מקום אתי. הרצון בו מדרגת עיון והשקפת השכל ולכן אמר עמוד והתבונן על היותו צור כי הוא מבואר לכל. וכאן הודיע הרב שיש לחכמים מעלה קצתם על קצתם כפי הנמצאים אשר ידעו אם ברובם אם במדרגה במעלה ולכן מי שהוא יודע רוב הנמצאים שלמטה מגלגל הירח הוא קרוב אל השם ממה שלא ידעם והיודע יותר קרוב אל השם ממה שלא ידע כל כך, והיודע עליונים ותחתונים הוא קרוב אל השם יותר:
אמר שם טוב ולפי מדרגות החכמים באלו הדברים אשר ביארנו יתחלפו מדרגות השלמים בקורבת השם יתברך אפילו שלא יהיה מצד השלילות כמו שביאר הרב בזה החלק והבן זה, כי הוא נפלא ועמוד עליו והיה בו שמח, ולכן הזהיר ואמר ונצבת על הצור עמוד והתבונן על היותו התחלה כי תדע שהוא מציאות המשובח אשר לנמצאות בציורו והם זורחות מאמתתו, כי שמש ומגן ה' מזריח הצורות ומשים אותם מושכלות כמו שהשמש נורת המראות והראות בפעל, וזהו אשר נרמז בהנה מקום אתי כמו שביארנו: