1
(ט סע"ב) קרבנות צבור לנדבת צבור.—בתוספתא ספ"ג הנוסח "מקרבנות צבור יפלו לנדבה", והיינו נמי נדבת צבור, ופי' רש"י ור"ג: לשופרות. אבל הרמב"ם כתב (הל' מעילה פ"ג ה"ה): "מעל בקרבנות הצבור יפול מה שנהנה ללשכה". וכתב בכ"מ שם, שכן היתה גירסת הרמב"ם בתוספתא שם, וכתב בשם הרא"ש דהיינו לבדק הבית לשירי לשכה (וכן פירש ר"ג לקמן יב ב: ללשכה לבדק הבית). אבל הדבר קשה: למה דחה הרמב"ם נוסח התלמוד מפני נוסח התוספתא? לכן נראה שדעת הרמב"ם, דלשכה ונדבה אחד הוא. וכ"ה דעת התוס' כפי מה שנראה מדבריהם לקמן יב ב ד"ה ודמיו (ע"ש).