לבנים
שנשארו מן הבנין כו'. מימרא דר"ן פרק כל הכלים ובפ' המביא דף ל"א ע"ב פרכי' עלה ממתניתין דקתני בית מלא פירות כו' ומוקמינן לה התם באוירא דליבני כו' וראיתי להרב ח"ה ז"ל וז"ל אע"ג דת"ק דמתניתין לית ליה מוקצה כר"ש מ"מ ר"מ לא אשכחן דמתיר מוקצה וא"נ דאית ליה דלית בפחיתת סתיר' אהל מדרבנן מ"מ טלטול מוקצה אית ביה כו' ע"ש ודבריו תמוהים שהרי ר"מ לית ליה מוקצה אפי' במוקצה מחמת מיאוס כדאיתא בפ' כירה דמ"ד ר"מ אומר כל הנרות מטלטלים חוץ מן הנר הדולקת בשבת וא"כ כ"ש בשאר מוקצה דעלמא דס"ל כר"ש ולכן נראה דבהא דר"ן אפי' ר"ש מודה משום דכיון דשרגינהו ודאי אקצינהו בידים וכן מוכח ממה שהביאו כל הפוסקים ז"ל הא דר"ן לענין שבת ואע"ג דקי"ל כר"ש בשבת ועיין בס' מע"ח וא"נ משום דהוי מוקצה מחמת חסרון כיס דאפי' ר"ש מודה וכ"כ הריטב"א בשיטה כ"י למס' שבת דקמ"ד יע"ש:
מעשה חושב
(נז) ודבריו תמוהים שהרי ר"מ לית לי' מוקצה. אפשר לומר דאין כאן תימא על הרב ח"ה ז"ל דכונת הרב ז"ל לומר דלא אשכחן דר"מ מתיר מוקצה ביו"ט די"ל דכרבי ס"ל דסתים בשבת כר"ש דלית לי' מוקצה וביו"ט סתים לי' כר' יהודה דאית לי' מוקצה בהאי דאין מבקעין עצים כדאיתא בריש מסכת יו"ט לאוקימתא דר"נ שם אבל ר"ש ס"ל דאין מוקצה אפילו ביו"ט בכמה דוכתי ועי' במסכת יו"ט דף ל"ג ע"א ת"ר אין סומכין כו' ור"ש מתיר ע"כ ואפילו בנולד לית לי' לר"ש מוקצה כדאמר מסיקין התם בשברי כלים (ביצה דף ל"ב ע"א):