א
כתב הרב ארבעה מינין אלו מצוה אחת הן כו'. אמר המפרש עיקרא דהאי מלתא בפרק הקומץ את המנחה ושמעינן לה נמי ממאי דאמרינן בפרק לולב הגזול ולקחתם שתהא לקיחה תמה והתם אמרינן בפרק הקומץ אמר רב חנן בר רבא לא שנו אלא שאין לו אבל יש לו אין מעכבין פירוש אע"ג דשקיל לכל חד וחד לחודיה נפיק ידי חובתיה דהא קי"ל לולב אין צריך אגד כמ"ש הרב מיהו אגדינן ליה משום זה אלי ואנוהו אבל אין לו מעכבין זה את [זה] זהו מה שכתב הרב ואם לא מצא אחד מהן אין מביאין תחתיו מין אחר, ובסמוך ג"כ כתבו והוא שיהיו ארבעתן מצויין אצלו: