כתב הרב משחרב בית המקדש כו'. אמר המפרש בגמרא אמרינן מנא לן דעבדינן זכר למקדש אמר רבי יוחנן דאמר קרא כי אעלה ארוכה לך וגו' ציון היא דורש אין לה מכלל דבעי דרישה. ע"כ מפרק לולב הגזול:
כתב הרב ובכל יום כו'. אמר המפרש ואע"ג דאין חיוב בנטילתו מדאורייתא מברך אשר קדשנו במצותיו וצונו מפני שהיא מדברי סופרים ומצוה מן התורה לשמוע דברי חכמים דכתיב על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה. ואמרינן בגמרא העושה לולב לעצמו מברך שהחיינו וזה ביאר הרב בפרק אחרון מהלכות ברכות. ומנהג לסדר ברכת זמן של לולב בשעת נטילה עם ברכת לולב כי היכי דמסדרינן ברכת זמן דסוכה אכסא ואם בירך בשעת עשיה לא בריך בשעת נטילה דבחד מינייהו סגי. מיהו אין יוצאין בזמן אלא מזמן דשעת עשיה שהוא מצוה לתקנו ולאגדו משום מצות זה אלי ואנוהו או מזמן דבשעת נטילה ומשום הכי נהגו לומר זמן בשני ימים הראשונים דאם היום קדש אתמול לאו שעת נטילה הוא ולאו שעת עשיה הוא שהרי מתוקן ועומד:
Loading...
7:15
1
Loading...