אגד הלולב עם ההדס והערבה כו'. פירוש שמין בשאינו מינו הוא וחוצץ. הבדיל ביניהם בעלי ההדס נראה דהוא הדין בעלי הלולב ובעלי הערבה יצא. משיחה הוא חוט משזר שקורין לינויל, ע"כ מפרק לולב הגזול. ומנהג עתה לאגוד השלשה מינין בעלי הלולב וכן ראוי לעשות וצריך לאגדו מערב יום טוב דביום טוב אסור לעשות קשר של קיימא ואם שכח ולא אגדו מערב יום טוב יכול לאגדו ביום טוב באגודה של ירק או בעניבה דעניבה לאו קשירה היא ולא גרע מחבל דלי שנפסק. וא"נ אם הותר אגדו אוגדו בי"ט כה"ג. ומצאתי כתוב כשהוא אוגדו אוגדו בארבע שורות כנגד שלשה אבות ויוסף מפני שכנגדן הן ארבע מינין שבלולב ע"כ. וראיה לדבר מההיא דתנינן בפסיקתא דרב כהנא פרי עץ הדר זה אברהם כדכתיב ואברהם זקן וכתיב והדרת פני זקן, כפות תמרים זה יצחק שנכפת על גבי המזבח, ענף עץ עבות זה יעקב מה הדס זה עשוי קליעה כך יעקב יצאו ממנו קליעות בנים ואית דאמרי כמו שההדס מקיף את הלולב כך בניו הקיפו את מטתו שנאמר ויקרא יעקב אל בניו וגו'. וערבי נחל כנגד יוסף כמו שהערבה נכמשת לשעה קלה קודם שאר מינין כך יוסף מת קודם אחיו ואי נמי שהיו דבריו ערבים לאחיו כדכתיב וינחם אותם וידבר על לבם לפיכך זכה יוסף להמנות עם האבות במצות לולב ומה שיסד הפייט בהושענות והיה עקוד נמשל כאתרוג כו' שלא כדרך מדרש זה: