חולים ומשמשיהן פטורין מן הסוכה כו' אלא אפילו חש בראשו ואפילו חש בעינו. משום דכתיב תשבו ודרשינן תשבו כעין תדורו ואם היה לו זה החולי כל השנה לא היה יושב בביתו אלא למקום שירצה יאכל ויישן תחת האויר. מצטער שהסוכה מצערתו פטור הוא ומשמשיו ובגמרא מוקים מצטער הוא אין משמשיו לא ובספרי הרב מצאנו הוא ומשמשיו והא ודאי שגגת סופר היתה. ואיזהו מצטער כו' והפרעושין וכיוצא בהן ויש לתת טעם ולומר דהאי דאזלינן במצות סוכה לקולא לפטור מצטער יותר משאר מצות משום דכתיב תשבו ודרשינן תשבו כעין תדורו שאותו שרגיל בביתו לאכול הוא מחוייב בסוכה וחולה שאין בו סכנה לא מטרחינן ליה לאכול אם מזיק לו המאכל או אם מצטער הוא ורוצה לאכול תחת האויר אה"נ לא מטרחינן ליה לאכול בסוכה. אבל מצטער בשאר מצות לא פטרינן ליה ומדתלינן טעמא דמצטער בתשבו כעין תדורו ש"מ דדוקא מצטער בשאר ימים אבל בלילה הראשונה חייב בסוכה דמידי הוי טעמא אלא משום תשבו כעין תדורו בלילה הא' לא הוי משום תשבו כעין תדורו אלא משום דגמרינן חמשה עשר חמשה עשר מחג המצות מה להלן בלילה הראשון חובה כו' כדאיתא בגמרא בפלוגתא דר' אליעזר ורבנן מ"ט דר' אליעזר דאמר קרא תשבו כעין תדורו מה דירה אחת ביום וא' בלילה אף סוכה כו' ורבנן כדירה מה דירה אי בעי אכיל ואי לא בעי לא אכיל אף סוכה כו' ואקשינן לרבנן אי הכי לילה ראשון נמי. ומסיקנא דגמרי חמשה עשר כו' אלמא דטעמא דלילה הראשון לא הוי משום תשבו כעין תדורו הלכך מצטער חייב בה בלילה הראשון כך מצאתי כתוב בחדושי החכם ר' ישעיה בשם החכם ר' שמואל בר' יוסף ששמע מזקנו הרב ר' שלמה: