תקרה שאין עליה מעזיבה כו'. ודומה לה בלשון המקרא בספר עזרא ויעזבו את ירושלים עד החומה כלומר שמלאוה עפר מתוכה להחזיק החומה כיצד בית שנפחת באמצעו רחוק מן הדופן לכל צד וסיכך על מקום הפחת באמצעו ונמצאת תקרת הבית שהיא פסולה משום תעשה ולא מן העשוי ומפסקת בין דפנות לסכך כשר אם יש משפת הסכך הכשר ולכותל ארבע אמות פסולה דבארבע אמות לא נאמרה הלכה למשה מסיני דופן עקומה אבל בפחות כשרה ורואין תקרת הבית כאלו הוא ראש הדופן נעקם למעלה ואין כאן סכך פסול לפסול הסוכה. וכן חצר המוקפת אכסדרה שסיכך עליה כתב רש"י כל חצר שבתלמוד לפני הבתים הוא והבתים פתוחים לו והחצר מוקפת בתים ופתוחים לו סביב משלש רוחות ולפני הבתים עשו אכסדראות סביב לשלש רוחותיה והאכסדרה פתוחה היא ואין לה דופן לצד החצר ויש עליה תקרה וזה סיכך על גבי כל אוירה שכל החצר באמצע הקף האכסדראות ואין דופן לסוכה זו אלא מחיצות הבתים המפסיקות בין הבתים לאכסדרה ונמצאת תקרת האכסדרה מפסקת סביב בין סכך לדפנות אם יש ברוחב האכסדרה ד' אמות פסולה פחות מיכן כשרה דאמרינן דופן עקומה. וכן סוכה גדולה כו' בצד הדפנות מלמעלה פירוש ובאמצעיתה נתן סכך כשר אם יש משפת כו' פסולה. אף תחת הסכך כשר לפי שאין לה מחיצות שהרי רחוקות הן מן הסיכוך וליכא למימר בהו דופן עקומה שהרי הסכך כשר רחוק מהדפנות ארבע אמות. פחות מכאן כו' ודבר זה הלכה למשה מסיני ודע כי בכל השיעורין שהן הלכה למשה מסיני ואף באותן שהם מדרבנן אמרינן דאפילו אם חסר השיעור נימא אחת לא אמרינן דופן עקומה ולבוד כו' כדאמרינן התם פ"ק דראש השנה כביצה מטמא טומאת אוכלין כביצה חסר שומשום אינו מטמא כו' שלשה על שלשה מטמא מדרס חסר נימא אחת אינו מטמא מדרס: