כתב הרב נסרים שאין ברחבן כו' אע"פ שהן משופין. אמר המפרש והוה לן למימר כיון שהן משופין וחלקין וראויין לתשמיש דנגזור בהו אטו כלים המקבלין טומאה ולא נסכך בהן קמ"ל דאע"ג שהן משופין כיון דלית בהו ארבעה טפחים מסככין בהן. ואם יש ברחבן כו' גזרה שמא ישב תחת התקרה פירוש אי מכשרת בהני אית מימר מה לי לסכך באלו מה לי לישב תחת תקרת ביתי אף הוא בנסרים הוא מקורה וההיא ודאי פסול מדאורייתא דסוכה אמר רחמנא ולא ביתו של כל השנה. נתן עליה נסר כו' ארבעה טפחים פירוש ונתנו מן הצד אצל הדופן כשרה דסכך פסול אינו פוסל מן הצד אלא בארבע אמות דאמרינן דופן עקומה כאלו הדופן נעקם עד הסכך הכשר ויחשב זה הנסר כאלו הוא גוף הדופן וכשרה אבל באמצע הסוכה פסולה דסכך פסול פוסל בארבעה. ואין ישנים תחתיו כלומר ואע"פ שהיא כשרה ע"י דופן עקומה לא יישן תחתיו ואי איכא סכך פסול פחות מארבעה וסמוך לו אויר פחות מג' טפחים אין מצטרפין וכשרה דזיל הכא ליכא שיעורא וזיל הכא ליכא שיעורא ודוקא בסוכה גדולה כו' אבל בסוכה קטנה כיון דשוי שיעורייהו אהדדי דתרוייהו פוסלין בשלשה מצטרפין. היו נסרים כו' והפכן על צדיהן שלא הטיל רחבן על הסוכה אלא השכיבן על חודן שהוא פחות מארבעה ה"ז פסולה שזו הנסר פסול כו' דכיון שיש שם פסול עלייהו נעשו כשפודין של מתכת הפסולין לסכך בכל ענין שהופכן: