כתב הרב דרך הסכוך להיות קל כדי שיראו הכוכבים הגדולים. אמר המפרש הא איתא בירושלמי דגרסינן התם גבי מתניתין דאמר היתה מעובה כמין בית אע"פ שאין הכוכבים נראין מתוכה כשרה. הדא אמרה שצריכין הכוכבים להיות נראין מתוכה ודוקא כוכבי חמה כדאיתא בירושלמי ובגמרא דילן וזהו שכתב הרב הכוכבים הגדולים דאי ס"ד שאר כוכבים יהיה הסיכוך קל יותר מדאי עד שלא תהיה הסוכה ראויה לישב בה וקראו אותם ז"ל כוכבי חמה לפי שמהלכם כמהלך חמה בקרוב כגון נוגה וכוכב וחמה וניצוצם גדול ג"כ משאר כוכבים כן נראה דעת הרב כיון שלא כתב כוכב חמה כדאיתא בגמרא ורש"י פירש זהרורי חמה ולא נהיר שאין משמעות כוכב זוהר. היתה מעובה כמין בית כלומר שסכך שלה עב מאד כשרה ודוקא בדיעבד אבל לכתחלה אין לו לעבותה כמין בית וכן דעת הרב וכן נראה מהירושלמי דאמר התם צריך שיראו כוכבי חמה מתוכה ושמעינן מינה שאין לסככה בתחלה בנסרים אע"פ שאין בהם שלשה והא דאמרינן אע"פ שאין הכוכבים נראין מתוכה ר"ל אע"פ שהיא מעובה כ"כ שאפילו הכוכבים הגדולים או זהרורי חמה לפי פרש"י אין נראין מתוכה כשרה דהלכתא כב"ה דאמרי אין כוכבי חמה נראין מתוכה כשרה וכ"ש אם אין כוכבי נשף נראין מתוכה דכשרה. היה הסיכוך מדובלל והוא הסיכוך כו' פירוש מדובלל כמו מבולבל. והוא הסיכוך שיהיה מקצתו למעלה כו' כלומר שלא השוה את הסכך להשכיב את הקנים יחד זה אצל זה אלא אחד מלמעלה ואחד מלמטה כשרה. ובלבד כו' פירוש שלא יהיה בין הקנה העולה והיורד שלשה טפחים דכל פחות משלשה חדא הוא. ואם היה ברוחב זה העולה כו' ולשון הגמרא אבל יש בגגה טפח רואין אותו כאלו ירד למטה והיינו חביט רמי דאמרינן בגמרא ומבואר הוא בדברי הרב. ע"כ מפרק הישן: