כתב הרב פרס עליה בגד מלמעלה כו'. אמר המפרש בגמרא אמרינן פירס עליה סדין מפני החמה ופר"ש כדי שלא תכנס החמה כל עיקר בסוכה אבל לעולם צלתה מרובה מחמתה בפני עצמה או שפירש תחתיה מפני הנשר פי' שלא יהיו עלין וקסמין של סכוך נושרין עליו ועל שלחנו ואע"ג דצלתה מרובה מחמתה פסולה דבצל סדין קאי והוי כסוכה שתחת האילן שצלתו מרובה מחמתו דפסולה ואע"ג דסוכה צלתה מרובה מחמתה בפני עצמה ופסולה נמי משום שנראה כמסכך בדבר המקבל טומאה. ור"ת אוקמה דדוקא כשפירש מפני החמה דאי לאו סדין הוי סוכה חמתה מרובה ומפני הנשר נמי דקא נשרי ונפלי עלין ומשתכח דאיכא רוב חמה אי לאו הסדין ומש"ה פסולה אבל אם סיככה כהלכתה וצלתה מרובה מחמתה ואח"כ פירס הסדין מלמעלה או מלמטה כשרה דתו לא מיפסלא בסכך פסול כיון דסיככה מתחלה כהלכתה. ועיקר מלתא גמרינן לה מדקתני מפני החמה ומדקתני נמי ר"ל הדלה אליה את הגפן וסכך על גבה דמשמע דהא אם סכך כהלכתה ואח"כ הדלה כשרה ואע"פ שצלתה מרובה. ותחת האילן נמי דסכך פסול קדים אבל הכא דסכך כשר קדים ועשאה כהלכתה תו לא מיפסלא בסכך פסול דרמי עילוה ולא נהיר לפי סוגיית הגמרא דהא בסיככה כהלכתה ועיטרה בקרמין ובסדינין המצויירין ובמיני פירות לא מכשרים אלא כי פירסן כדי לנאותה כדאיתא בסמוך אבל שלא לנאותה פסולה אע"ג דסיככה כהלכתה מתחלה וכפירושא דר"ש מסתבר דלא מהניא להו קדימה כלל וכן הסכים הריא"ג וכן נראה דעת ר' משה מאחר שלא כתב פרס עליה בגד מלמעלה מפני החמה כלשון הגמרא משמע דס"ל דכל כי היכי דפירס אפילו אם היתה צלתה מרובה מחמתה ומסוככת כהלכתה קודם שפירס עליה הסדין פסולה פירסו כדי לנאותה שאין שם סכך עליו וכשרה ומסתברא דכי איכא למימר לנאותה ה"מ דמעיקרא סיכך ואח"כ פירס לנאותה אבל הכא דפירס מתחלה ואח"כ סיכך עליו לא אמרינן בכה"ג דאי עביד לנאותה כשרה דאין דרך לנאותה בהכי והיכי דמי כגון הדלה עליה את הגפן כו' וכן דעת הרב בעל ההשלמה: