1
כתב הרב העושה סוכתו תחת האילן כו'. אמר המפרש ומיירי באילן שצלתו מרובה מחמתו אבל באילן שחמתו מרובה מצלתו כשרה ואפילו לכתחלה והוא שחבטן לנופין עד שנישרו רוב העלין המסככין אבל אם לא חבטן מצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר ופסולא והכי מתוקמא בגמרא. הדלה עליה כו' אם הי' הסכוך כלומר הסכך הכשר היה מרובה על עלי האילנות ובדיהן צריך לנענע כו' כלומר צריך הוא לנענע קצת אותן שסוככו במחובר לאחר קציצתן דתהוי ליה הך כעשייה דאי לא פסולה משום תעשה ולא מן העשוי דהכי משמע סוכות תעשה וכשתעשנה תהיה ראויה לסוכה ולא מן העשוי בפסול דאינו ראוי לסוכה כי האי דמכשר ליה בקציצה ולא הדר סתר לה ומיהו כשמנענע בדי האילנות קרוב לסתירה הוא שהרי מגביה כל אחד לבדו ומניחו וחוזר ומגביה את חברו ומניחו: