כתב הרב דפנות שהם דבקות בגג הסוכה. אמר המפרש שהתחיל לארוג המחיצה אצל הסכך ואורג ובא כלפי מטה והיינו המשלשל דפנות מלמעלה למטה דאמרינן בגמרא אם גבוהות מן הארץ ג' טפחים פסולה דהויא לה מחיצה תלויה ואינה מתרת אלא במים דלא אמרינן גוד אחית. היו הדפנות דבקות בארץ והיינו ממטה למעלה דאמרינן בגמרא וכיון דגבוהות מן הארץ עשרה אמרינן גוד אסיק וכן פסק רב נטרונאי ובעל הלכות דהלכתא כרבנן דאמרי מחיצה תלויה אינה מתרת חדא דיחיד ורבים הלכה כרבים ועוד הא דרב חסדא אמר אבימי מסייעא להו אמר פס ארבעה ומשהו מתיר בסוכה קטנה משום דופן תלי ליה באמצע סוכה פחות משלשה למטה ופחות משלשה למעלה וכמו שהביאה הרב בסמוך. מיהו רב עמרם ור"ח והרי"ף פסקו כר' יוסי ומשום דנימוקו עמו דאמר כשם שמלמטה למעלה עשרה כך מלמעלה למטה עשרה כלומר אם יש בדופן המשולשל מלמעלה למטה עשרה אפילו בינו לקרקע כמה אמות כשרה דמחיצה תלויה מתרת והויא מחיצה והריא"ג הכריע דהלכתא כרבנן והכא מסתבר דהכי מסקינן בפרק הזורק דלא אמרינן במחיצה תלויה גוד אחית אלא במים בלבד וא"כ אין הלכה כר' יוסי. הרחיק את הגג כו'. פירוש לא בגבהה קאמר אלא בארכה או ברחבה שהרחיק מן הדופן כלו שאם רוחב סוכה בין דופן צפון לדרום שלשה עשר טפחים והוא לא סכך ממנו אלא עשרה טפחים מצד צפון והניח ג' טפחים אויר עד דופן דרום דאויר פוסל בשלשה ואפילו מן הצד כי הכא וכ"ת מן הצד אמאי פוסל נימא דופן עקומה דהא קי"לן דסכך פסול אינו פוסל מן הצד אלא בד' אמות ומש"ה מוכיח ר' שלמה דדופן עקומה דאמרינן בכל דוכתא הכי קא בעי למימר דחשבינן סכך פסול כאלו הוא דופן אלא שנתעקם אבל לא בעי למי' שהדופן ימשך עד מקום הסכך הכשר דא"כ גבי אויר נמי נימא הכי אלא ודאי כדפרישנן וגבי אויר ליכא למימר שנחשוב אותו כדופן. תלה מחיצה שגבהה ד' ומשהו כו' הרי זו כשרה פירוש כגון שהיה ארכה כארך הדופן אבל רחבה ד' ומשהו אם תולה אותה באויר בפחות משלשה סמוך לארץ ובפחות משלשה סמוך לסכך הכי זו כשרה דאמרינן תרי לבוד מלמעלה למטה והכי מסקינן התם פ"ק דעירובין ולבוד אמרינן אפילו משתי רוחות ומיירי בודאי שאינה גבוהה הסוכה אלא עשרה טפחים מצומצמים דאל"כ דהוה גבוהה הרבה לא הוה יכול למי' בה תרתי לבוד אבל אם המחיצה היתה גבוהה שבעה ומשהו תולה אותה בפחות מג' סמוך לארץ וכשרה אעפ"י שרחוקה הרבה מן הסכך דגוד אסיק אמרינן כדכתבינן לעיל והכי אמרינן בגמרא ע"כ מפרק דסוכה: