בנה בה אצטבא כלומר באותה סוכה שהיא גבוהה מעשרים אמה בנה אצטבא כנגד דופן האמצעית פירוש דסתם סוכה בת שלש דפנות והרביעית של פתח על פני כולה שמגיעים ראשי האצטבא לשתי דפנות הצדדין ואצטבא הוא בנין אבנים וטיט אם יש באיצטבא שיעור רחב הסוכה כשרה פירוש הכשר סוכה שבעה טפחים ומשהו דהיינו ראשו ורובו ושלחנו כשרה. אית דמפרשי כל הסוכה אפילו מן האצטבא ולהלן דמנינן חללה מראש האיצטבא ולמעלה ונמצא דופן האמצעי כלו כשר ודפנות הצדדין ברוח' האצטבא הוכשרו כדאמרינן פסל היוצא מן הסוכה נידון כסוכה ומפרשי ליה אם יש הכשר סוכה ברוחב ועוד יש בסוכה משם והלאה פסל היינו סכך העשוי בפסולת גורן ויקב שמזה הוא דרכו ליעשות היוצא מהכשר סוכה שאין לו הכשר דפנות נידון כסוכה הלכך כל הסוכה כמות שהיא גדולה כשרה דהאצטבא חשבינן כאלו היא נמשכת לכל הסוכה וכן דעת רש"י. מיהו אית דאמרי דדוקא באצטבא יכול לישן ולאכול אבל מאצטבא ולהלן שיש שם גובה עשרים אמה לא ואע"ג דאמרינן פסל היוצא מן הסוכה נידון כסוכה לא דמי דהתם הוי סכך כשר שהוא למטה מעשרים ומשכא דופן אחד בהדיא ואמרינן כמאן דמשכא אחריתי בהדה דמי משא"כ כשהוא למעלה מעשרים אמה שהוא סכך פסול פוסל מש"ה לא אמרינן פסל היוצא מן הסוכה נידון כסוכה שהרי סכך פסול פוסל בארבעה ודעת הרב נראה כדעת ר' שלמה כיון דפסיק ותני כשרה. בנה אצטבא מן הצד כלומר על פני אחת מדפני הצדדין אם יש משפת אצטבא ולכותל השני שהרחיקו ממנו ארבע אמות פסולה דלא הוכשרו באצטבא זו אלא שתי דפנות אותו שסמוך לה והאמצעי שראש האצטבא מגיע לה. פחות מארבע אמות כשרה שאף הוא הוכשר על ידה וקי"ל הלכה למשה מסיני דמכשרינן סוכה ע"י עקימת דופן עד ארבע אמות חסר משהו ורואין את הסכך העליון המחובר לדופן הרחוק כאלו הוא דופן עצמו ועקום עד כנגד האצטבא וכן מודדין את גבהו משפת האצטבא ולמעלה ואע"פ שתחתיו נמשך כלפי חוץ הואיל וראשו אינו כלה ע"כ זהו גובה חללה והרי מתמעט החלל מתחתיו. בנה בה אצטבא באמצעה כו' פירוש וקמ"ל השתא דלכל רוח אמרינן דופן עקומה. וכתוב בהשלמה דכל הני מיעוטין בין אצטבא בין תבן בין עפר אע"פ שאינו עושה מעשה בסכך כיון שעושה מעשה להכשיר הסכך אין כאן משום תעשה ולא מן העשוי. וכן אם היה על הסוכה סכך פסול בארבעה ומיעטו אעפ"י שלא עשה מעשה בסכך כשר הרי עשה מעשה להכשיר הסכך ואין כאן משום תעשה ולא מן העשוי. בנה בה עמוד פירוש גבוה עשרה רחוק מן הדפנות הרבה ויש בו הכשר סוכה שיש ברוחב ראשו שבעה ומשהו על שבעה ומשהו פסולה ולא אמרינן גוד אסיק מחיצתה. לפי שאין אלו מחיצות כו' כתב הריא"ג באצטבא ובלבד שלא תהא אצטבא גבוהה עשרה דרשות אחרת היא וגבי עמוד אמר אע"פ שעומד בתוך ד' אמות של דפנות פסולה דבעינן מחיצות הניכרות וליכא דכיון שחלק רשות אחרת לעצמו לא מיתכשרא אלא במחיצות דפני הסוכה וכיון דמרוחקות ממנה לא אמרינן גוד אסיק דהיכא אמרינן גוד אסיק במחיצות הסמוכות והניכרות אבל במרוחקות שאין ניכרות לא ע"כ ומסתברא גבי אצטבא אפילו גבוהה עשרה כיון שקרובה הדופן בפחות מד"א אמרינן דופן עקומה וכאלו מעוקמות הדפנות עד האצטבא ובנה בה עמוד באמצע והוא פחות מד"א לדופן פשיטא לן דכשרה היא דהא אמרינן דופן עקומה לכל רוח ורוח וכן נראה דעת רש"י: