סכה שיש לה פתחים רבים כו' ואע"פ שפרוץ מרובה על העומד. בעירובין ואמרינן הכא בסוכה כשרה יתרה שבת אינה ניתרת אלא בעומד מרובה על הפרוץ הלכך לפום מסקנא בעירובין יתרה שבת עומד כפרוץ דמי וגבי סוכה לא בעינן עומד כפרוץ דאפילו פרוץ מרובה על העומד שריא וצ"ע שהרי לפי לשון הגמרא לא יכלינן למפשט שיהא כשר בסוכה כי אם פרוץ כעומד ובלבד שלא יהיה שם פתח יתר על עשר אמות פי' דכל יתר מעשר אמות רוחב לא מקרי פתח אלא פרצה כדאמרינן ריש פ"ק דעירובין והרחב מעשר אמות ימעט. אעפ"י שיש לה צורת פתח כו' דאשכחן דאהניא לגבי מבוי אפילו ביתר מעשר אפ"ה לא מהניא הכא דגבי סוכה דמתוך קל שהקלת עליה בתחלתה להכשיר בה פרוץ מרובה על העומד משא"כ לגבי מחיצות שבת דלא מכשרינן בהו אלא פרוץ כעומד החמרת עליה בסופה שלא להכשיר בה פתח יתר מעשר אמות ואעפ"י שיש לו צורת פתח אא"כ היה עומד מרובה על הפרוץ דלא מהני צורת הפתח להכשיר בסוכה פרוץ מרובה על העומד אלא עד עשר אמות אבל ביתר מעשר לא מהני ליה מידי אלא א"כ לא היה מה שבין פתח לפתח כחלל הפתחים או יותר. מיהו בירושלמי תני דה"ה ליתר מעשר דניתר בסוכה אע"פ שאינו ניתר בשבת משום דכיון דשרינן בסוכה פרוץ מרובה על העומד וה"ה ליתר מעשר וכן דעת הרב בעל ההשלמה ואנן כתבינן מאי דסבירא לן לפי דעת הרב: