כתב הרב שלש ברכות אמצעיות אלו של ראש השנה ויום הכפורים של יובל כו'. אמר המפרש ראש השנה ויום הכפורים של יובל היו שוים לתקיעה ולברכות כדאמרינן שוה היובל לראש השנה כו' ופירוש מעכבות זו את זו שצריך לשמען כלן על הסדר כמו שנתקנו מלכיות זכרונות ושופרות כסדר מעכב כדאמרינן מלכיות כדי שתמליכוני עליכם ויעלה זכרונכם לפני ובמה בשופר. מן התורה ג' פסוקים וג' פסוקים מספר תהלים ואם תאמר היכי מקדמינן כתובים קודם נביאים והא קי"ל לא יניח כתובים על גבי נביאים ויש לומר דכיון דקי"ל ואם השלים בנביא יצא כמ"ש הרב זמנין דמשתלי ולא ישלים בתורה ואם יאמרו נביאים ואחר כך כתובים נמצא משלים בכתובים ולא יצא אבל עכשו שאומר נביאים אחר כתובים אע"ג דמשתלי ולא ישלים לומר ובתורתך כתוב לאמר יצא דהא השלים בנביאים ואי נמי משום דדוד קודם נביאים הוה והקודם בזמן דין היא שיהיה קודם בקריאה. ואפילו אמר ובתורתך כתוב לאמר כו'. כלומר אם אמר שלש מכלן ובמקום פסוק מלכיות של תורה אמר שמע ישראל וגו' שוב אינו צריך כלום לשל תורה ואע"פ שאינו מלכות בהדיא כמ"ש הרב בסמוך ואפ"ה דיו וקי"ל כר' יוסי דאמר דמלכות הוא ותדע דהכי הוא שהרי זה הלשון אנו אומרים גבי שמע ישראל וגו' כמו שכתב הרב בסדר התפלות וכתוב ובתורתך כתוב לאמר. ומה שכתב ואמר פסוק של תורה ליתא בגמרא אלא כיון שאמר ובתורתך כתוב לאמר שוב אינו צריך ומפרשא לה שלא הזכיר הפסוק והכריחם לפרש כן מפני שלא מצאו בספרים אלא ובתורתך כתוב מיהו ר"מ נראה דהוה גריס כיון שאמר ובתורתך כתוב לאמר ולא שייך לומר לאמר אי לאו דבעי למימר פסוקא כל דהו ור"ש פירשה להא בקראי דמוספין וליתא דאם כן הול"ל כיון שאמר כמו שכתבת עלינו בתורתך שוב אינו צריך שזהו המטבע שלהם כן נראה לי לפי מ"ש ר"מ: