ומי שחציו עבד וחציו בן חורין כו'. מבואר הוא אך צ"ע מפני מה כתב הרב גבי מי שחציו כו' וכן דהא לא דמי לא לאדרוגינוס ולא לטומטום ואפשר דמשום דדמי לטומטום שאינו מוציא את מינו ולא את שאינו מינו ומוסיף עליו מי שחציו עבד כו' דאינו מוציא אפילו לעצמו מש"ה כתב הרב וכן. ופשיטא לי בודאי לדעת הרב דאנדרוגינוס וטומטום תוקעין בלא ברכה דהא לא מיחייב בתקיעה אלא משום ספק וכן בכל המצות שהזמן גרמא מיהו במי שחציו עבד וחציו בן חורין מספקא לי אם התוקע מברך בשבילן או לא שהרי יש בו צד חיוב ודאי אבל אנדרוגינוס ספק כדאמרינן התם אנדרוגינוס לא הכירו בו חכמים אם זכר הוא ואם נקבה הוא הלכך לא מברך כ"ש טומטום דהוא כמו ספק וקי"ל דכל ספק דדבריהם לא בעי ברוכי וכי היכי דעל ספיקא דרבנן לא מברכינן ה"נ ספיקא דרבנן אינו מברך מיהו מי שחציו עבד וחציו בן חורין מספקא לן ונראה שמברך דהרי ודאי מחוייב מצד אחד ושאלתי את פי מורי יצ"ו והודה לדברי. ע"כ מפרק ראוהו בית דין: