ועדיין מפרק ראוהו בית דין.
כתב הרב הכל חייבין לשמוע קול השופר כהנים לוים וישראלים כו'. אמר המפרש בגמרא בעי פשיטא אי הני לא מחייב מאן מחייב ומהדרינן אצטריך סד"א הואיל ותנן שוה היובל לראש השנה לתקיעה מאן דאיתיה במצות יובל איתיה במצות דראש השנה ומאן דליתיה במצות יובל ליתיה במצות ראש השנה והני כהנים הואיל וליתנהו במצות דיובל דתנן כהנים ולוים מוכרין לעולם וגואלין לעולם אימא במצוה דראש השנה נמי לא ליחייבו קמ"ל נהי דליתנהו בהשמטת קרקעות בהשמטת כספים ובשילוח עבדים מיהא איתנהו. אבל נשים כו' נשים ועבדים דהא מצות עשה שהזמן גרמא הוא, וקטנים דלאו בני דעה נינהו וכ"ש חרש שאינו שומע ואינו מדבר ושוטה המקרע את כסותו ועביד דרך שטות כדמפרש התם בחגיגה דלא מיחייבו אבל המדבר ואינו שומע או שומע ואינו מדבר הרי הן כפקחין לכל דבריהם לשאר מצות אבל מדבר ואינו שומע פטור משופר ומשום דכל שכן הוא לא הוצרך הרב להזכירם ועוד שהרי ביאר דינם בכמה מקומות. ומי שחציו עבד וחציו בן חורין וטומטום ואנדרוגינוס חייבין. מי שחציו עבד כו' משום צד חירות שבו טומטום שמא זכר הוא ואנדרוגינוס מפני צד הזכרות. וכתב רש"י כי אנדרוגינוס בגימטריא זכר ונקבה: