כתב הרב היה ארוך וקצרו כשר. אמר המפרש אע"פ שקצרו מחמת פסול כגון שנסדק לארכו דס"ד אמינא הואיל וחל עליו שם פסול כגון שנסדק לארכו שוב לא יהא כשר קמ"ל. א"נ אתא לאשמועינן דלא בעינן כל הקרן כמות שהוא בראש הבהמה משום והעברת אלא כיון שנשתייר בו כשיעור כשר:
כתב הרב גרדו כו' שכל הקולות כשרין בשופר. אמר המפרש גלדו ר"ל עורו כמו עלי גלדי כלומר ואע"פ שגרדו כל כך עד שנשאר דק מאד מאחר שאין הרוח יוצא מחמת דקותו כשר. וקמ"ל דלא תימא שלא יגרוד אותו אלא כדרך העברתו מבהמה בענין צריכא דאפילו גרדו כל כך עד שמעמידו על גלדו כשר כיון שלא ביטל חללו ולא קפדינן אוהעברת אלא כשהפכו או שהרחיב את הקצר וקצר את הרחב. או צרור כלומר יבש כמו צריר של מנחות וכדאמרינן בריש עדיות שמאי אומר יאכלו צריר פירוש מנחה יבשה שאינה בלולה. והכי נמי האי צרור פירוש יבש כדרך רוב השופרות המתחממין ומתיבשין מהתמדת התקיעה ואין קולן צלול וצריכין ללחלח במים וכיוצא בו וכשר שכל הקולות כשרין בשופר לפי שאין הכונה בשמיעת קול עצום צלול יוצא מתוקע בעל כח כמו שדמו רבים שלא תעלה להם שנתם אם לא ישמעו התקיעות מאיש חזק ואמיץ תוקע בכח גדול וזה הבל כי לא בחיל ולא בכח ירצה השם יתברך רק בהעיר הלב מתרדמת הטפשות והיותו חרד לעזוב הבלי זמנו כענין שנאמר אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו ויתכוין לערבב השטן העומד על ימינו לשטנו וייטיב דרכיו ומעלליו ושב ורפא לו כמו שכתב הרב בהלכות תשובה:
Loading...
1:7
1
Loading...