כתב הרב מצות עשה מן התורה לשמוע תרועת שופר בראש השנה שנאמר יום תרועה יהיה לכם. והפסוק הזה הוא בסדר פנחס ככתוב ובחדש השביעי באחד לחדש מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו יום תרועה יהיה לכם. ושופר שתוקעין בין בראש השנה בין ביובל הוא קרן כבשים הכפוף. אמר המפרש ביום הצום של שנת היובל היו תוקעין לסימן שילוח עבדים והשמטת מכירת שדות כדאמרינן כיון שהגיעו יום הכפורים תקעו בית דין בשופר נפטרו עבדים לבתיהן וחזרו השדות לבעליהן ומצותו בכפופין בראש השנה כדאמרינן בגמרא שוה היובל לראש השנה לתקיעה ולברכות. וגמרינן להא מלתא בפרק בתרא דראש השנה בגזרה שוה מבחדש השביעי משמע שהיו כל תקיעות של חדש השביעי זו כזו כדאמרינן בירושלמי למה בכפופין כדי שיכפפו לבן בתפלה והכי נמי אמרינן בגמרא דילן וטעמא מעליא היא. וההיא דאמרינן בגמרא מצוה בכפופין פליגא אההיא דאם תקע בשל יעל יצא וכיון דפסקינן בתרי תלמודי הלכתא דכפוף בעינן ממילא ליתא לההיא בשל יעלים יצא והיינו שכתב הרב ברישא דבעינן כפוף והדר כתב ההיא דכל השפרות פסולים, והראב"ד השיג כחפצו. ע"כ מפרק ראוהו בית דין:
כתב הרב ואעפ"י שלא נתפרש בתורה כו' הרי הוא אומר ביובל והעברת כו' וחד פסוק הוא בסדר בהר סיני ככה והעברת שופר תרועה בחדש השביעי בעשור לחדש ביום הכפורים תעבירו שופר בכל ארצכם ומפי השמועה למדו כו' פי' כדילפינן מבחדש השביעי בגזרה שוה כדכתבינן לעיל. ע"כ מפ' בתרא דראש השנה:
Sefer HaMenucha on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav
1:1
1
Loading...