ומותר לרחוץ כדרכו ידיו לתפלה דהוה ליה כחייבי טבילה שטובלין כדרכן בין בתשעה באב בין ביום הכפורים דכל רחיצה דמצוה מותרת ולהקביל פני רבו עובר עד צוארו במים ורחיצה דתפלה מצוה היא ולא אסרו אלא רחיצה דתענוג כדאמר בפרק בתרא דיומא (דף עז:) מי שיש לו חטטין בראשו סך כדרכו ואינו חושש. ועוד כיון שאמרו (שבת קח:) יד לעין תקצץ יד לפה תקצץ אין לך לכלוך גדול מזה. ואמרו בפ' בתרא דיומא (שם) היו ידיו מלוכלכות בטיט ובצואה רוחץ כדרכו וכן כל היום אחר () שעשה צרכיו ויש לו לברך אשר יצר יכול ליטול ידיו כדי שיוכל לברך. ומיהו יזהר שלא ליטול כל היד אלא לפי הצורך להעביר הלכלוך. ירושלמי (פ"א הלכה ו) בט' באב מרחיץ ידיו ומעביר על פניו ואם היה לפלוף על גבי עיניו רוחץ כדרכו ומעביר דהוי כמו ידים מלוכלכות וכן כתב ה"ר יצחק בן גיאות ז"ל ודלא כהרמב"ם ז"ל (פרק ז' מהלכות תפלה הלכה ח) שכתב ביום הכפורים ובתשעה באב שאין שם רחיצה אינו מברך על נטילת ידים ולא המעביר חבלי שינה: