(מנחות דף מב: ובפרק קמא דסוכה דף ט.) אמר רב יהודה אמר רב עשאה מן הקוצים מן הנימין ומן הגרדין פסולה מן הסיסין כשירה. קוצים היינו חוטין התלויין ביריעה ובולטין כמין קוצין ודרך לקוצצן. נימין. חוטין שמוציאין מן הבגד לתפור. גרדין חוטין היוצאין בשפת הבגד פסולה. משום דבעינן תלייה לשמה. מן הסיסין פקעיות של מטוה שלא נטוו לשם ציצית. כי אמריתה קמיה דשמואל אמר לי אף מן הסיסין נמי פסולה. בעינן טויה לשמה. והלכתא כשמואל : (מנחות דף מב.) תנו רבנן הטיל על הקרן או על הגדיל כשירה. ר"א בן יעקב פוסל בשתיהן. על הקרן שלא הרחיק מן הקרן כלום על הגדיל פרש"י העב להחזיק שאורגין תחלה בבגד שלא יהא נוח ליקרע. כמאן אזלא הא דאמר רב גידל אמר רב צריכה ציצית שתהא נוטפת על הקרן שנאמר על כנפי בגדיהם. כמאן כר"א בן יעקב. א"ר יעקב אמר רבי יוחנן וצריך שירחיק מלא קשר גודל ואיצטריך דרב פפא דקאמר לעיל בתוך ג' דאי מדר' יעקב ה"א כמה דמרחיק טפי מעלי. קמ"ל דרב פפא ואי דרב פפא ה"א כמה דמקריב טפי מעלי צריכא. רבינא ורב סמא הוו יתבי קמיה דרב אשי. איסתר קרנא דגלימיה דרבינא ובצר ממלא קשר גודל. א"ל רב סמא לא סבר לה מר להא דר' יעקב א"ר יוחנן א"ל בשעת עשייה: