מפני שקדם מאמרנו בשער הקודם בענין היראה ופרטיה, אמרנו לסמוך לו ענין האהבה, כמו שסמכם הפסוק באמרו (דברים י, יב) ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה' אלהיך ללכת בכל דרכיו ולאהבה אותו ולעבד את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך.
והטעם לקדימת היראה בארנו בשער הקודם, היות היראה מפתח לכל העבודה, כי לא תכון לאדם לעשות שום מצוה עד שידע מי צוה אותה, שהוא אדון יחיד, ושתהא עבודתו מיוחדת לפניו, כמו שנתבאר בסוף השער הקודם, וזהו שכתוב ליראה את ה' אלהיך, ובזה ימשך לו ללכת בכל דרכיו, ירצה שישמר עשה ולא תעשה, והיינו בכל דרכיו.
אמנם עיקר הירא את המלך הוא ליראה, לזהר שלא יעבר על מה שצוהו שלא יעשה, וכן נמצא בדברי הרשב"י עליו השלום, (ת"ז יח, א) זה לשונו שס"ה משמאלא מדחילו דגבורה אתיהיבו, פחד יצחק. רמ"ח מימינא מרחימו דדרגא דאברהם, דכתיב ביה (ירמיה לא, ב) ואהבת עולם אהבתיך על כן משכתיך חסד, עד כאן לשונו. וירא שלא ימצא המלך אחריו משגהו ולכן הוא נזהר שלא לעבור על דבריו.
אמנם האהבה היא מעלה נוספת, והיא שני דברים, האחד שלם למעשה המצוות עשה, ושיתוסף לו אהבה שיעשה המצוה והתורה מלב ומנפש בחשק גדול, וזהו ולעבד את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך, ואז יקרא העובד עבד, שהוא עובד עבודה שלמה, היא מאהבה כמו שנתבאר בה, ולכן ביראה לא הזכיר עבודה ובאהבה הזכיר עבודה. וכן בתנא דבי אליהו שנעתיק לקמן, הוציא, שעיקר היראה היא לא תעשה, ועקרו לירא מהדין, ואהבה היא בענין מצות העשה.
ומפני היות היראה והאהבה שני עמודים גדולים לעבודה, סמכם הכתוב, וכמו שהזכיר בזה יראה, ליראה את ה' אלהיך, הזכיר גם כן באהבה לאהבה את ה' אלהיך, ולכן הרשב"י סמכם לעולם, ואומר (נשא קכג, א) מצוה בדחילו ורחימו, וכן תשובה ותורה ותפלה שהעתקנו לשונו בשער היראה, כבר פירש שהצרכנו להקדים היראה, ולכן ראינו לפרש ענין האהבה אחר היראה כסדר הכתוב וסדר הרשב"י עליו השלום, ואף על פי שהמפרשים זכרונם לברכה לא דרכו דרך זה.
ועוד כי יראה ואהבה הם רומזים לשתי אותיות שבשם כדפירשו בתקונים (כה, ב), ולכן ראינו ליחד השם שנאמר (ישעיה כו, ד) כי ביה ה' צור עולמים.
ועוד קדמה יראה לאהבה מן הטעם שפירש הרשב"י בתקונים (ה, א) שהם כנגד עשה ולא תעשה, מצוות לא תעשה קדמו, שהם תלויות בשם י"ה, ולכן צריכין אנו לבאר אהבה שהוא כנגד ו"ה כדי ליחד את ידו"ד