א
גמ' לא חולץ.
ב
עיין ברמב"ם (פ"ב מהל' מלכים ה"ג) שכתב וז"ל ואינו חולץ שנאמר וירקה בפניו וזה בזיון וכו' והואיל ואינו חולץ אינו מייבם עכ"ל. וצ"ע בזה דלכאורה מה הטעם דפטור מיבום, דלכאורה נפטר מחליצה רק משום שאין זה לכבודו ובזיון הוא לו, ומ"ט ה"ה דאינו מייבם. ואי נימא דאין זה מכבודו לייבם י"ל דמשו"ה אינו מייבם ולא משום שאינו חולץ, וצ"ע.