1
ברע"ב ד"ה נחקרו העדים כו' ומיהו אם ליל שלשים כו'. מבואר מדבריו שאם ראוהו ביום כ"ט יכולין לקדש מיד את יום המחרת ויותר מבואר כן בהרמב"ם בפירושו ובחבורו. ועי' בהרלב"ח ובתוי"ט שנראה מדבריהם שד"ז מבואר בגמ' כאן. ואנכי אינני רואה הכרע לזה בגמ' ועט"א:
2
בתוי"ט ד"ה השנים כו'. ונראה דמאי שאמר כאן השנים בה"א (ולא כן בבבא הקודמת) הוא כלפי שאמר ויושיבו מחבריהם דהיינו אחרים שלא היו במעמד הראיה קאמר הכא השנים ר"ל מאותן הנזכרים אשר ראו. אכן בפיסקא שבגמ' הגי' שנים בלא ה':